פס"ד בתביעה להצהרה על שיתוף בזכויות בדירה שנרכשה מעמידר מכח זכאות האישה כאם חד הורית
|
תלה"מ בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו |
66557-11-16
8.3.2018 |
|
בפני השופטת: קרן גיל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: פלוני עו"ד אמיר אלירז |
הנתבעת: פלונית עו"ד ניסים חי תקוע |
| פסק דין | |
תביעת איש לסעד הצהרתי בדבר בעלותו במחצית מרכוש האישה לרבות זכויות בדירת מגורים שנרכשו מכח זכאות האישה כאם חד הורית.
רקע רלוונטי ותמצית טענות הצדדים
1. התובע (להלן בשם בדוי אברהם) והנתבעת (להלן בשם בדוי שרה) נישאו כדמו"י ביום 31.7.1989. בשלוש השנים שלאחר נישואיהם התגוררו הצדדים, יחד עם שני ילדיהם (ילידי ספטמבר 1991 וספטמבר 1992), באוהלים מול משרדי עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן עמידר). הצדדים התגרשו ביום 24.3.1993. אלה העובדות המוסכמות על הצדדים ומשלב זה גרסאותיהם שונות בתכלית.
2. לטענת אברהם גירושי הצדדים היו למראית עין בלבד על מנת לקדם זכאותם לזכות שכירות בדירת עמידר והלכה למעשה הצדדים לא נפרדו והוסיפו להתגורר תחת קורת גג אחת וניהלו משק בית משותף משך עשרים ושבע שנים עד פרידתם בשלהי 2016. לאור רצון הצדדים להרחיב את התא המשפחתי נישאו הם בשנית ביום 28.7.1996 כדמו"י בטקס פרטי בביתם, אך נישואין אלה לא נרשמו ברבנות או בכל מוסד רשמי אחר לאור רצונה של שרה לשמר את מעמדה כחד הורית מכוחו היתה זכאית לקבלת הטבות שונות. כשנה לאחר הנישואים השניים נולד לצדדים בן נוסף (כיום בגיר) ובנובמבר 2002 נולד בנם הצעיר של הצדדים.
3. שרה טוענת שאברהם אדם אלים ומסוכן ולאחר הגירושין בשנת 1993 עברה להתגורר בXXX למשך כחצי שנה ולאחר מכן שבה להתגורר בXXX עם ילדי הצדדים ואברהם 'היה מגיע מפעם לפעם'. לטענתה אברהם כפה עליה להינשא לו לאור רצונו לשכנע את חברתו לבצע הפלה ובנם השלישי נולד כתוצאה מקיום יחסי מין בכפייה. בשנת 2001 לאור הדיכאון בו היתה שרויה לאחר רצח אחיה ביקשה מאברהם לשהות עם הקטינים ובארבעת החודשים בהם התגורר אברהם עמה ועם ילדיהם התעברה. בשנת 2006 שב אברהם להתגורר עמה ועם ילדי הצדדים למשך ארבע שנים והשתלט על אחד מהחדרים בדירה. לטענתה הצדדים לא ניהלו משק בית משותף, לא ניהלו חשבון בנק משותף, לא קיימו יחסי אישות, לא הלכו יחד לאירועים, היו מנותקים האחד מהשני ואברהם ניהל קשרים עם נשים אחרות.
4. ביום 5.8.1998 ניתנה לשרה זכות לשכירות דירת עמידר ברח' XXX הידועה כחלקה X בגוש X (להלן "הדירה") תמורת דמי שכירות בסך 240.84 ש"ח לחודש. לטענת אברהם שיפץ את הדירה מן היסוד והצדדים התגוררו בה יחד עם ילדיהם משך תשע עשרה שנים בעוד שלטענת שרה השיפוץ לא היה משמעותי ולמעט תקופה של ארבע שנים אברהם כלל לא התגורר בדירה.
5. במסגרת מבצע "כאן ביתי" אפשרה עמידר לשוכרים לרכוש את הזכויות בדירות בהן התגוררו וביום 30.10.2006 הונפקה על שם שרה תעודת זכאות לרכישת הדירה. ביום 28.11.2007 נחתם בין שרה לבין עמידר הסכם לרכישת הזכויות בדירה תמורת סך 51,204 ש"ח. לטענת אברהם הזכויות בדירה נרשמו על שם שרה משום שזכות הרכישה היתה מכח מעמדה כחד הורית אך הצדדים ראו בה, מאז ומעולם כדירה משותפת. שרה לעומתו טוענת שהזכויות בדירה נרכשו על ידה בלבד, באמצעות הלוואת משכנתה שנטלה, סיוע של אמה וכן כספי תוכנית חיסכון שפדתה ולאברהם אין כל חלק בזכויות בה.
6. בכתב התביעה עתר אברהם להצהיר ולקבוע שהוא בעלים של מחצית מכלל רכוש האישה לרבות הזכויות בדירה, מבלי שפירט מהו רכושו או מדוע לא זכאית האישה למחצית ממנו. בתצהיריהם ובסיכומיהם זנחו הצדדים טענותיהם ביחס לכלל הרכוש וטענו אך ורק לעניין הזכויות בדירה. בהתאמה יעסוק פסק הדין בעניין הזכויות בדירה בלבד.
דיון והכרעה7. ראשית יש לבחון מהו המשטר הרכושי החל על הצדדים ולאחר מכן לבחון האם התקיים ביניהם שיתוף רכושי והאם התקיים שיתוף ספציפי ביחס לדירה שנרכשה כאמור על ידי שרה מכח תנאי זכאותה כאם חד הורית.
א. המשטר הרכושי החל על הצדדים8. ככל שהצדדים נשואים חל עליהם בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג -1973 שיתוף כלכלי דחוי לפיו עם התרת נישואין או פקיעתם זכאי כל אחד מהם למחצית שווים של כלל נכסיהם להוציא נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. ככל שהצדדים הם בגדר ידועים בציבור כי אז בנסיבות מסוימות חלה עליהם 'חזקת השיתוף' גם ביחס לנכסים שנרכשו טרם התייצבות הקשר ביניהם (ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, פ"ד לח(1), 433 וע"א 4385/91 סלם נ' כרמי, פ"ד נא(1), 337). ככל שהצדדים אינם נשואים או ידועים בציבור – תידחה התביעה.
9. אין מחלוקת שהצדדים התגרשו ביום 24.3.1993. אף אין מחלוקת שביום 28.7.1996 נערך טקס כלשהו בנוכחות הצדדים וחלק מבני משפחתם. לטענת אברהם הטקס היה קידושין כדמו"י ולטענת שרה הטקס היה 'טקס בוכרי' ולא קידושין כדמו"י. מתמונות שהציג אברהם עולה לכאורה שהטקס נערך כדמו"י, בנוכחות רב שקידש את הצדדים תחת טלית, בנוכחות עדים, נחתמה כתובה, אברהם ענד טבעת על אצבעה של שרה ושבר כוס. גיסו של אברהם, מר פלוני הצהיר שהיה נוכח בטקס וזה נערך כדמו"י על ידי רב העדה הבוכרית לה משתייכים הצדדים. עדותו היתה מהימנה ולא נסתרה. שרה לא פירטה מהי משמעות ה'טקס הבוכרי'.
10. בכתב ההגנה טענה שרה שהטקס נערך תחת איומיו של אברהם. בתצהירה טענה שרה שאברהם הכריח אותה להשתתף בטקס כשהיא לבושה בפיג'מה ומפית על ראשה. בחקירתה אישרה שרה שרצתה להינשא לאברהם (שורות 11-6 בעמוד 46 לפרוטוקול) ולא התנגדה לעריכת הטקס (שורה 14 בעמוד 47 לפרוטוקול) ואף פירטה דבר קיומו באלבום התמונות שצולמו בטקס (שורות 33-18 בעמוד 47 לפרוטוקול). עדות שרה לא היתה אמינה כלל וגרסתה בתצהירה קרסה לחלוטין עת אישרה בעדותה קיומו של הטקס ורצונה להשתתף בו. טענת שרה שהצדדים נישאו בשנית על מנת לגרום לחברתו של אברהם לבצע הפלה נטענה על דרך הסתם ושרה נמנעה מזימון החברה הנטענת לעדות ואף לא פירטה את שמה המלא. גרסת אברהם שהצדדים נישאו בשנית לאור רצונם להרחיב את התא המשפחתי מתיישבת עם העובדות ואכן כשנה לאחר נישואי הצדדים בשנית נולד בנם השלישי ולאחר מספר שנים נולד בנם הרביעי.
11. הכרעה האם נישואיהם השניים של הצדדים נערכו כדמו"י אם לאו אינה בסמכותה של ערכאה זו. די בכך שאף לשיטת אברהם הקידושין נערכו באופן פרטי אף שהצדדים לא היו פסולי חיתון (תהא הסיבה לכך אשר תהא) על מנת לקבוע שאין להחיל בעניינם את הוראות חוק יחסי ממון (ע"א 32/81 צונן נ' שטל, פ"ד לז(2), 761). נבחן עתה האם הצדדים בגדר ידועים בציבור.
ב. האם הצדדים ידועים בציבור12. מהנימוקים המפורטים להלן שוכנעתי שיש לראות בצדדים כידועים בציבור:
12.1 שרה אישרה שרצתה להינשא לאברהם בשנית (שורות 11-6 בעמוד 46 לפרוטוקול), שלא התנגדה לעריכת הטקס ביום 28.7.1996 (שורה 14 בעמוד 47 לפרוטוקול) ואישרה את קיומו בפועל.
12.2 לצדדים נולדו שני ילדים נוספים לאחר נישואיהם השניים ומכאן שקיימו יחסי אישות. שרה סתרה עצמה כאשר מחד טענה שלא התקיימו בין הצדדים יחסי אישות, ומנגד אישרה שהרתה פעמיים כתוצאה מקיומם. שרה לא הוכיחה טענותיה בדבר קיום קשר רומנטי בין אברהם לנשים אחרות ואף לא ניסתה לטעון שהיא עצמה ניהלה קשר רומנטי עם גברים אחרים מאז גירושי הצדדים בשנת 1993. חודשים ספורים לפני פרידת הצדדים כתבה שרה לאברהם "מזל טוב לאיש והאדם שהכי חשוב לי בעןלם גם אים זה לא נראה כך. הלוואי ונחגוג הרבה שנים יחד... אוהבת" (נספח ו' לתצהיר אברהם) מה שמלמד באופן ברור כיצד ראתה שרה סובייקטיבית את הקשר עם אברהם כמובן אף לאור העובדה שלצדדים ארבעה ילדים משותפים ששניים מהם נולדו לאחר נישואיהם השניים.
12.3 הוכח שהצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת וניהלו משק בית משותף:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>