אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בפירוק שיתוף בנחלה לפי הלכת השיתוף

פס"ד בפירוק שיתוף בנחלה לפי הלכת השיתוף

תאריך פרסום : 04/07/2021 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה נצרת
20848-02-18
18/05/2021
בפני השופטת:
רונית גורביץ

- נגד -
התובע:
ד.מ.
עו"ד יעקב מור
הנתבעת:
ר.מ.
עו"ד רחל ממאן
פסק דין
 

 

  1. הכרעה בתביעת פירוק שיתוף לאור הלכת ''חזקת השיתוף''.

 

  1. הצדדים בעלי זכויות בנחלה מספר **** במושב ******** הידועה כגוש ******** חלקי חלקות **********

 

  1. הצדדים נשאו ביום 12.1.72 ומנישואין אלו נולדו להם חמישה ילדים (אחד נפטר בשנת 1990) כולם בגירים.

 

  1. הם נפרדו ביום 9.7.14 וה- 11.7.14 נקבע כמועד קובע.

 

  1. הנתבעת נותרה לגור בנחלה.

 

  1. הצדדים פנו באופן עצמאי לשמאי ולאקטואר.

על פי חוות דעת שמאי מיום 4.2.19 של מר דרור ביתן שווי הנחלה 3,900,000 ₪.

על פי חוות דעת האקטואר מיום 29.2.16 של רו"ח מר אבי כהן על פי חלופה ראשונה איזון זכויות בסכום חד פעמי (מהוון) ליום חוות הדעת על תובע להעביר לנתבעת סך של 347,070 ₪. על פי חלופה שנייה של איזון מיידי על התובע להעביר לנתבעת סך של 16,039 ₪ במועד חוות הדעת ובמועד הבשלת הזכויות סך של  232,397 ₪. ולפי החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג 2014 מחצית מהפנסיה תקציבית.

  1. בדיון ביום 11.12.18 ציינה ב''כ הנתבעת כי היא מבקשת להוציא את שתי חוות הדעת מהתיק כי מרשתה לא הייתה חלק מהן. גם התובע דרש כי ייערכו חוות דעת עדכניות. לפיכך מונו על ידי לצורך אכיפת פסק הדין מומחים אחרים ונתנו להם הוראות לאופן עריכת חוות הדעת.
  • גרסת התובע
  1. התובע טוען כי חייהם של הצדדים היו רווים וויכוחים ומריבות. לטענתו הנתבעת מנעה ממנו לקחת חלק בניהול העסק המשפחתי ובהשכרת ארבעת הצימרים בנחלה. בחודש 7/2014 פרץ ויכוח ביניהם עקב רצון התובע להיות מעורב בקבלת ההחלטות באשר לעתידם הכלכלי. הנתבעת אף איימה על התובע שתכניסו לכלא, מנעה ממנו יחסי אישות ולבסוף סילקה אותו מהתא המשפחתי. מחודש 7/2014 החלה גורפת את כל ההכנסות מהעסק לכיסה בלבד.

 

  1. לגרסתו הנתבעת דרשה לזרז את הליך הגירושין והתובע הסכים לפנות לגישור. במהלך חודש 9/2014 דרשה הנתבעת לפרק חשבונות הבנק המשותף והחשבון חולק בין הצדדים ונסגר והיה חשבון נוסף של ניהול הצימרים. התקיימו חמש פגישות גישור גובשה טיוטת הסכם גירושין אלא שהתובע לא יכול לאשרה שכן ההסכם הותירו חסר כל.

 

  1. ביום 4.4.2017 הגיש התובע בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני והתקיימו 4 מפגשים בהם הנתבעת שללה שלום בית. לטענת התובע הוא פנסיונר כיום ומתקיים מתשלומי הפנסיה ובתחילתם של ההליכים הטילה הנתבעת עיקולים על הפנסיה וזאת כיוון שפניה היו לגירושין.

 

  1. לדבריו הנתבעת סירבה לחלוקת הרכוש על פי חזקת השיתוף (שכן הצדדים נישאו לפני 1974) וטענה כי אינה מעוניינת להתגרש אולם ביקשה להמשיך ולנהל את רווחי העסק לבדה ושההכנסות ייכנסו לחשבונה. לגרסתו הוצאות המשק והצימרים מגיעים להרבה פחות ממחצית ההכנסות החודשיות.

 

  1. לאחר שהנתבעת הבינה כי התובע אינו מוכן לקבל דרישותיה החלה להכפישו ולחבל במקום עבודתו כאשר התקשרה למנהלו וטענה כי התובע מחסיר שעות עבודה לבילוי עם אישה אחרת. לטענתו פניותיה החוזרות פגעו בו והן הסיבה בגינה לא יכול היה לבקש להמשיך בתפקידו על חשבון חלקיות משרה במסגרת הפנסיה.

 

  1. לדברי התובע, לאחר שניסיונותיה של הנתבעת לא צלחו, היא ביקשה במפגש האחרון עם עו''ס יח''ס שלום בית וזאת כאשר היה ברור לה שהתובע כבר אינו מעוניין, שכן חשש למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח. לטענתו הנתבעת עשתה כך כדי לתבוע כתובתה.

 

  1.  התובע טען כי הכנסתו מפנסיה הנה 7,200 ₪ לחודש ובנוסף מקבל קצבת זקנה בסך 2,014 ₪ לחודש. הנתבעת עובדת בחברת הלבשה ב**** ומשתכרת כ-3,500 ₪ לחודש. בנוסף לכך ישנם הכנסות מן הצימרים המושכרים, מהחכרת שטחי גידול ובנוסף לנתבעת פנסיה וקצבת זקנה.

 

  1.  לטענת התובע, לאחר הדוח האקטוארי הסתבר לו כי הנתבעת העלימה מידע על קופת גמל בסך של 75,000 ₪.

 

  1. התובע טען כי הוא נאלץ להשכיר דירה כעת. לדבריו דירת הוריו המנוחים נמכרה והוא קיבל לידיו 205,000 $ אשר בתחילה הפקידם בפיקדון ולאחר מכן אולץ ע"י הנתבעת להשקיעם בשיפוץ הבית והצימרים ובתשלום חובות למושב . לטענתו על כספי הירושה לא חלה הלכת השיתוף והם שייכים רק לבן הזוג שקיבל אותם. התובע דרש פירוק שיתוף במקרקעין וכן פירוק שיתוף במיטלטלין השייכים לצדדים לרבות כלי רכב.

 

  1. התובע מסכם את הסעדים המבוקשים על ידו בסעיף 41 לסיכומיו והינם בתמצית: מינוי אקטואר לחישוב זכויות הצדדים, חישוב כל הכנסות הנחלה ולקבוע כי מחציתם שייכת לו וקביעת הצפי העתידי לכל חודש עד למועד מתן פסק הדין, הוצאת כספי הבת ר' מכלל איזון המשאבים, להורות על העברה מיידית של מחצית ההכנסות מהנחלה מיום 1.9.14 ללא כל צורך בהמתנה לחוו"ד האקטואר, מינוי שמאי לחישוב ערך הנחלה כולל ערך הצימרים וחישובי מס במכירתה בין בני זוג ולצד שלישי, התמחרות לגבי הנחלה בין בני הזוג, למנות את ב"כ הצדדים ככונסי נכסים ככל שהצדדים לא ירכשו את הנחלה, להורות על זכותו להגיש תביעה לדמי שימוש ולקבוע כי המיטלטלין יחולקו בהגשת שתי רשימות לבחירה.

 

  • גרסת הנתבעת
  1. לטענת הנתבעת חיי בני הזוג התנהלו על מי מנוחות עד ליום בו גילתה כי התובע מנהל רומן עם עמיתה מעבודתו. לטענתה כל מאמציה להשיב את בעלה לבית כשלו והוא פתח עם חברתו בחיים חדשים. לדבריה היא נותרה לטפל בבית ובילדים.

 

  1. לטענת הנתבעת היא קיבלה זכות לנחלה במושב ******** וקיבלה במתנה קרקע ולכן יש צורך להפריד בין שווי הקרקע לבין שווי בית המגורים. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי הכנסות הצימרים אינם עבורה בלבד וכי בתה ר' מתגוררות עמה והיא נושאת בהוצאותיה וכן עוזרת לשאר הילדים והנכדים.

 

  1. לדברי הנתבעת כל חייה הייתה נאמנה לתובע והקדישה עצמה לבית משך 45 שנים, לילדים ולאמו חולת האלצהיימר. כל רצונה הוא שלום בית, אך התובע הוא שפנה לאקטואר ולשמאי וביקש כי יעריכו שווי נכסיהם וממונם.
  2. לגרסתה הצדדים הגיעו להסכמה כי הנתבעת מקבלת לידה את שכר הדירה מהצימרים ומהמטעים החקלאיים כך שתוכל לשלם את הוצאות הבית ותעזור לילדיהם והתובע לוקח את כל משכורתו לעצמו.

 

  1. לעניין כספי הירושה של הוריו של התובע, טענה  כי כספים אלו שימשו הצדדים לשיפוץ הבית והצימרים והכספים התערבבו ולא ניתן להפרידם. הכספים הושקעו במשפחה ולא ייתכן כי כיום יבקש התובע מילדיהם להשיב לו כספים אלו. בנוסף טיפולים כמו מתיחת פנים וטיפולי שיניים שולמו מחשבון הבנק של הצדדים.

 

  1. בסעיפים 77-83 מסכמת את הסעדים המבוקשים על ידה, שהינם בתמצית: כי היא זו שזכאית לרכוש את הנחלה עפ"י הקיזוזים הנטענים על ידה תוך הפעלת שקול דעת וקביעה של איזון לא שוויוני לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, מינוי רו"ח שייקבע גובה המס שיש לשלם במקרה של מכירת הנחלה לצד ג' ולקזזו משווי הנחלה בקיזוז מס רעיוני וכן בקיזוז שווי זכותה כבת מושב להורים בעלי משק, מינוי רו"ח לקביעת חלקה בפנסיה של התובע ובזכויותיו הצבורות ממקום עבודתו, לדחות תביעת התובע להחרגת כספי הירושה שכן הם נטמעו ב ח-ן המשותף, לדחות התביעה לקבלת חלקו בהכנסות מעבודתה בהשכרת חדרי האירוח ובדמי השכירות של הקרקעות החקלאיות, לדחות תביעתו לקבלת מיטלטלין מהבית, לחייבו לשלם לידי הנתבעת איזון שווי שני כלי הרכב על פי מחירון יצחק לוי.

 

  • הפלוגתאות המצריכות הכרעה

 

מהו המועד הקובע

קביעת הזכויות ואופן עריכת פירוק השיתוף בנחלה

אופן עריכת האיזון בזכויות הצדדים והכנסותיהם מכלל המקורות

בדיקת חשבון הבנק של התובע באשר לכספים שנמשכו ונחסכו ואיזון זכויות סוציאליות ופנסיוניות

דינם של כספי הירושה שקיבל התובע

אופן חלוקת מיטלטלי הבית ואיזון כלי הרכב

 

  • הדין הנורמטיבי
  1. באשר להלכת השיתוף נקבע בהלכת בית המשפט העליון  ברע''א 8791-00 אניטה שלם נ' טווינקו בע''מ [פורסם בנבו 13.12.06] :

''על-פי הלכת השיתוף בזכויות, חזקה על בני-זוג, המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר מצוי בבעלותם המשותפת (ראו, בין היתר, פרשת ברגר, 246-245; ע"א 253/65 בריקר נ' בריקר, פ"ד כ(1) 589, 597 (להלן - פרשת בריקר); ע"א 135/58 בראלי נ' מנהל מס עזבון, פ"ד כג(1) 393, 396-395; ע"א 595/69 אפטה נ' אפטה, פ"ד כה(1) 561, 566 (להלן - פרשת אפטה); ע"א 3563/92 עזבון גיטלר נ' גיטלר, פ"ד מח(5) 489, 495-494 (להלן - פרשת גיטלר)). זאת, אף אם הנכסים רשומים על שם בן הזוג האחד, או נמצאים בחזקתו הבלעדית. החזקה בדבר השיתוף בזכויות נלמדת מאופיים של חיי הנישואין. יחד עם זאת, חזקה זו, המבוססת על הסכמתם המפורשת או המשתמעת של בני הזוג, ניתנת לסתירה. כדי לסתור את החזקה ולהוציא נכסים מסוימים מתחולתה של חזקת השיתוף, נדרשות ראיות כבדות משקל. הנטל הוא על הטוען לאי התקיימותה (ראו פרשת יעקובי, 579; רע"א 964/92 אורון נ' אורון, פ"ד מז(3) 758, 763; רוזן-צבי, 233-224).

 

וכן ציין בית המשפט:

הלכת השיתוף בזכויות הוחלה על כל הנכסים של בני זוג. כך, אין היא מוגבלת לנכסים "משפחתיים" בלבד (כגון דירת המגורים, רהיטים, מטלטלי משק הבית והמכונית המשפחתית). היא חלה גם ביחס לזכויות סוציאליות כפיצויי פיטורין, זכויות פנסיה, חיסכון בביטוח מנהלים וכיוצא בזה (ע"א 841/87 רון נ' רון, פ"ד מה(3) 793). היא  כוללת גם נכסים עסקיים (ראו פרשת בריקר; ע"א 122/83 בסיליאן נ' בסיליאן, פ"ד מ(1) 287, 294 ו-297 (להלן - פרשת בסיליאן); ע"א 370/87 עיזבון המנוחה מדג'ר נ' עיזבון המנוח מדג'ר, פ"ד מד(1) 99, 101; ע"א 2280/91 אבולוף נ' אבולוף, פ"ד מז(5) 596, 601-600 (להלן - פרשת אבולוף); פרשת בבלי, בעמ' 229-228).......יש שנכללים בה גם נכסים שלפני הנישואין או נכסים שניתנו במתנה או בירושה לאחד מבני הזוג לאחר הנישואין (ראו ע"א 4151/99 בריל נ' בריל, פ"ד נה(4) 709, 717-715; ע"א 1880/95 דרהם נ' דרהם, פ"ד נ(4) 865, 877; פרשת הדרי, 704; פרשת יעקובי, בעמ' 579; ע"א 633/71 מסטוף נ' עזבון המנוח מסטוף, פ"ד כו(2) 569, 571 (להלן: פרשת מסטוף); פרשת אבולוף, בעמ' 603-602). הלכת השיתוף עשויה להיות כללית, מוגבלת או מצומצמת. היא כללית כאשר היא חלה על כלל הנכסים. היא מוגבלת כאשר היא חלה על סוג מסוים של נכסים, כגון נכסים שנרכשו במהלך הנישואין, ומוציאה נכסים מלפני הנישואין. היא מצומצמת כאשר היא חלה רק על נכס פלוני או נכסים מסוימים, כגון בית המשפחה (י' ויסמן, דיני קניין – בעלות ושיתוף 197 (תשנ"ז-1997; להלן – ויסמן)).                                                                                            

 

  1. בענייננו, הצדדים נישאו ביום 12.01.1972 ומשכך חלים עליהם דיני ''הלכת השיתוף'' אשר הייתה נהוגה עד יום 1.1.1974 ולאחריה נכנס לתחולה חוק ''יחסי ממון בין בני זוג''.

 

 

 

 

  • הכרעה

המועד הקובע  בין הצדדים

 

  1. בדיון ההוכחות (פרו' 18.10.20, עמ' 21 ש' 5) ציינה הנתבעת כי היא בוכה וכואבת משך שש שנים קרי משנת 2014. גם במכתבה (מחודש 8/2016) ציינה הנתבעת כי הצדדים כבר במשך שנתיים בפירוד. בסיכומיה טענה הנתבעת (סע' 39) כי במועד עזיבתו של התובע את הבית ביקש להפריד את חשבונות הבנק וכי יצא מן החשבון המשותף במועד 10/2014. הנתבעת לא נקבה בתאריך מסוים אותו היא מבקשת לקבוע כמועד הקרע, אולם מסבירה כי התובע עזב את הבית לאחר שלטענתה ניהל רומן עם אישה אחרת (סע' 74 לסיכומיה). התובע עתר לקביעת ה- 11.7.14 כמועד קובע וזהו אף המועד שלאורו נערכה חוו"ד אקטואר שמונה על ידי הצדדים. אשר על כן, נקבע כי המועד הקובע הינו ה- 11.7.2014.

 

קביעת הזכויות ואופן עריכת פירוק השיתוף בנחלה וכל הבנוי עליה (בית מגורים, צימרים, סככות ומבני משק) במשק ***** מושב *****

 

  1. ראשית עלי להידרש לזכויות הצדדים בנחלה.

 

  1. לטענת התובע הזכויות בנחלה רשומות על שם שניהם וזהו רכוש משותף.

לגבי טענותיה של הנתבעת כי היא ''ברת רשות'' בנחלה, השיב התובע כי היא סתרה דבריה בדיון כאשר הודתה כי כל מה שיש לצדדים שייך לשניהם.

התובע עותר למינוי שמאי מקרקעין לחישוב ערך הנחלה כולה והצימרים, ליתן לצדדים זכות לרכוש הנחלה אחד מהשני וכן להורות לשמאי להתייחס לחישובי המס במכירת הנחלה בין בני הזוג במסגרת הליך גירושין וכן במקרה של מכירה לצד ג'. בנוסף טען התובע כי באם יבחרו הצדדים למכור לצד ג' ימונו עורכי הדין של הצדדים ככונסים.

  1. מנגד הנתבעת עותרת לאיזון לא שוויוני לפי סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג כיוון שהזכות של הוריה ניתנה לה מהאגודה במתנה כבת מושב להורים בעלי משק. הנתבעת עתרה למינוי אקטואר רו''ח מומחה מטעם בית המשפט כדי שיקבע מה גובה המס שיש לשלם עבור מכירת הנחלה לצד ג' ולקזזו משווי הנחלה.  הנתבעת מבקשת לרכוש את חלקו של התובע בנחלה בקיזוז מס רעיוני וכן בקיזוז שווי הזכות המגולמת והמגיעה לה כבת למושב ולהורים בעלי משק. הנתבעת גם ציינה את זיקתה הרגשית לנחלה ואת נכונותה להמשיך להתגורר במושב גם כעת.

 

  1. סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל''ג-1973 מורה:

''ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

......

(2)        לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;''

 

  1. סעיף 14 לחוק יחסי ממון מחריג את תחולת סעיף 8(2) לגבי זוגות שנשאו לפני תחילת החוק:

''סעיף 3 ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה.''

 

  1. בנסיבות אלה לא נטען לטעון לכתחילה להחלת סעיף 8(2) לחוק. ייאמר כי גם אם היו בני הזוג נישאים לאחר החלתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, היה מוטל על הנתבעת נטל כבד להוכיח נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מכלל האיזון השווה (סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג), ומסופקני אם היה עולה בידה להרים נטל זה לאור עובדות המקרה וההלכה הפסוקה של איזון שווה של הנכסים בני האיזון בין בני הזוג שסטייה ממנו תעשה רק בנסיבות מיוחדות (בג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים ([פורסם בנבו], 13.12.2006).

 

  1. בחוות הדעת של השמאי מר דרור ביתן מצוין כי הזכות בנחלה מוגדרת ''בר-רשות'' ובעלי הזכויות בנחלה הנם התובע והנתבעת. באישור הזכויות מרמ"י מיום 21.2.19 רשומה הנחלה  על שם הצדדים בחלקים שווים.

 

  1. הנתבעת טענה בדיון ביום 11.12.2018 כי היא בת מושב ***** וכי כל הנחלה והקרקעות שייכות לה כיוון שקיבלה את הזכות של בת מושב באופן אישי. לעומת זאת טען התובע כי בתחילת שנת 1979 היה משבר מושבים וכי הצדדים הגיעו מול הבנקים להסדר וניתנו נחלות. הצדדים קנו יחד את הנחלה ללא קשר לבן ממשיך. לדבריו נותן הזכות הנו מנהל מקרקעי ישראל ולא האגודה השיתופית החקלאית.

 

  1. על פי חוות דעת השמאי, בית המגורים, סככות ומבני המשק בנחלה נבנו בשנות ה-80 המוקדמות ויחידות האירוח בשנת 2004. הצדדים נשואים משנת 1972. משמע, הצדדים התגוררו יחדיו שנים רבות בנחלה עד למועד הפרידה בשנת 2014 ובפועל הנחלה וכל המשויך והבנוי עליה רשום על שם שניהם בחלקים שווים.

 

  1.  סעיף 125 לחוק המקרקעין, תשכ''ט- 1969 קובע כי: ''רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969''.

 

  1.  לא הוכח ולא הוצגה כל ראייה מטעם הנתבעת לכך שהיא קבלה את הזכות בנחלה כ-''בת ממשיכה'' במושב,  כגון הסכם בין הוריה של הנתבעת והאגודה לבין הצדדים או מסמך מן האגודה השיתופית אודות היותה של הנתבעת בת ממשיכה. גם אם נניח כי הנתבעת  אכן קבלה את הזכות כבת ממשיכה אזי העובדות לפיהן הצדדים שילמו ביחד עבור הוצאות רכישת הנחלה, הקמת המבנים עליה וגדלו שם את ילדיהם המשותפים מעידות על שיתוף בזכות. מכל הסיבות הללו, אני דוחה את בקשת הנתבעת לאיזון בלתי שוויוני בין הצדדים בנחלה או לקיזוז שווי הזכות שלה "כבת מושב".

 

  1. באשר לאופן פירוק השיתוף בנחלה.

 

  1. זכותו של שותף במקרקעין (ובמיטלטלין) לעתור, בכל עת, לפירוק השיתוף, גם ללא הסכמת שותפו, עוגנה בחקיקה; כך קובע סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"):

"37.  (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף"

 

  1. גם בסעיף 10(א) לחוק המיטלטלין, התשל"א – 1971 ישנה הוראה כזו וחוק זה רלוונטי לענייננו כיוון שזכויות הצדדים בנחלה הינן לכאורה זכויות החזקה ושימוש בלבד בהיותם ברי רשות בה. בין אם מדובר בזכויות לפי חוק המיטלטלין  ובין אם לפי חוק המקרקעין, זכות פירוק השיתוף קיימת.

 

  1. בתי המשפט לענייני משפחה לא מצאו להבדיל בין זכויות בעלות, חכירה או בר רשות במקרקעין במגזר החקלאי (ראו: תמ"ש (ת"א) 11430/98 ק.ו. נ' ק.א. [פורסם בנבו: 19.1.2005] ).

 

  1. אמנם הפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה, לא ראתה להבחין בין זכויות בעלות, חכירה או בר רשות במקרקעין במגזר החקלאי, אך מכירת דירה שונה ממכירת נחלה ויש לה פרמטרים מיוחדים ביניהם היטלים ומיסים : "בעתירה לפירוק שיתוף זכויות בנחלה, ישנו מגוון של שיקולים ופרמטרים שמשפיעים על טיב ההכרעה. נחלה אינה זהה לדירת מגורים, באשר היא כוללת זכויות רכושיות, כלכליות וקרקעיות נוספות שאינן מתקיימות ביחס לדירת או בית מגורים רגיל. במשק חקלאי, מעבר לבית מגורים אחד, עשויות להיות אדמות שמוחכרות או מעובדות או משמשות לעסקו של מי מהצדדים (כפי שבענייננו), קיימת בחלק מהיישובים זכות למינוי "בן ממשיך", שווי נחלה שעשוי להשתנות באופן קיצוני במקרה של פיצולה לשני מגרשים, עלויות מיסים והיטלים, מגבלות החלטות מנהל וגורמים מיישבים וכיו"ב" (תמ"ש (טב') 28810-12-09 פורסם בנבו).

 

  1. בעניינינו ישנן אדמות חקלאיות מוחכרות לצד ג' וצימרים המשמשים כעסק לכל דבר ועניין ומקור פרנסה. עוד ידוע הדבר כי מכירת נחלה כרוכה לעיתים בתשלום מיסים והיטלים רבים אשר מפחיתים משמעותית את התמורה אותה יקבלו הצדדים.

 

  1. התובע והנתבעת ביקשו לאפשר להם לרכוש זכות האחר בנחלה בטרם תוצע לצד ג'. הנתבעת בקשה לרכוש את חלקו בקיזוז רעיוני של מיסים שישולמו במכירה לצד ג'.

התובע מבקש שימונה שמאי שיעריך חישובי מס במכירת הנחלה בין בני זוג אחד לשני במסגרת הליך גירושין ולצד שלישי.

 

  1. בע"א 803/00 ובע"א 2137/00 שטיינמץ נ' שטיינמץ מיום 4.12.01 (פורסם בנבו) עלתה השאלה האם יש להתחשב במיסים שעלולים לחול על הצד המקבל את הנכס המשפחתי, בקשר לבני זוג שבקשו להסדיר את רכושם המשותף במסגרת גירושיהם. בית משפט העליון פסק בדעת רוב כי הבעל שקיבל לידו נכס מקרקעין של בני הזוג, אינו זכאי לנכות מהתמורה המגיעה לאישה מיסי מקרקעין שאותם יחויב לשלם כביכול אם ימכור את הנכס לצד שלישי.

 

  1. בסוגיית קיזוז מיסים בגין עסקת העברה בין בני הזוג, נחלקו דעות השופטים באותו ערעור.

כב' הש' א' א' לוי, בדעת המיעוט, סבר שיש להחזיר את העניין (בגין הקיזוז הרעיוני) לבית משפט קמא, שכן, יש לראות את ההעברה והמכר בין בני הזוג ככזה המחייב תשלום מיסים ולהכליל תשלום זה בתשלומי האיזון בין בני הזוג.

דעת הרוב (מפי כב' הש' פרוקצ'יה אליה הצטרף כב' הש' מצא), קבעה לעומת זאת כי "התחשבות בהיבט המיסוי אינו מובן מאליו בהליך זה והיא מותנית בפרישה רחבה של עובדות מוכחות וטיעון מקיף ומפורט לעניין הדין החל. הנטל רובץ על הטוען לניכוי מס לבסס את טענתו".

 

  1. לגופו של אותו עניין נשוא הערעורים הנ"ל, נקבע בדעת הרוב שלא נעשתה התייחסות כלשהי לנושא המיסוי בערכאה הדיונית בדרך של הבאת ראיות לגבי עובדות רלוונטיות או בדרך של טיעון לעניין מהות המיסים ודיני המיסוי העשויים לחול על העניין.

נקבע גם כי המערער שם לא טען שחלים מיסים במעגל הפנימי שבין בני הזוג והעלה טענה זו לראשונה במסגרת הערעור.

עוד נקבע כי:

"משלא הוכיח המערער בערכאה הדיונית נכון למועד פירוק השיתוף ואיזון המשאבים כי הוא אכן מבקש למכור את המקרקעין לצד שלישי ולא הוכיח את הנסיבות והעילה למכירה כזו כמו גם את מהותו ושיעורו של המס העתיד להשתלם על ידו במקרה של מכירה כזו, אין מקום לניכוי סכום כלשהו בגין תשלומי מס כאמור לצורך הערכת התמורה הכספית המגיעה למשיבה עבור חלקה בקרקע. פתיחתו של נושא זה עתה בערכאה קמא פירושו מתן הזדמנות לפתיחת חזית דיון חדשה בין הצדדים שלא נכללה במגזר המחלוקת קודם לכן".

 

  1. כב' השופטת פרוקצ'יה חיוותה את דעתה כי קיימים קשיים הן במישור המהותי והן במישור הדיוני : "עולות בהקשר לכך שאלות מורכבות האם ככלל ראוי לנכות מס מהערכת שווי הנכס לצורך איזון המשאבים, ואם כן - באלו נסיבות יש לבצע ניכוי כזה, מה הם המיסים שיש להתחשב בהם לצורך הענין, ומה שיעורם של המיסים בני – הניכוי". ובהמשך "כן ישנה חשיבות לשאלה האם קיימת וודאות שעסקת מכירת הנכס בין בן הזוג לצד השלישי אכן תתבצע או האם מדובר באפשרות או בציפייה בלבד שטרם נתממשה ואין כלל בטחון וודאות שתתממש".

 

  1. בנוסף ברמ"ש 48500-02-13 עמוס צדיקה, עו"ד (כונס נכסים) ואח' נ' ראם בן ציון עו"ד (כונס נכסים) מיום 22.4.13, נידונה השאלה מהו הסכום שישלם הבעל לאשה בעד זכויותיה בנחלה במושב והאם הוא רשאי לנכות מתשלום מיסי מקרקעין שיחולו עליו כביכול אם ימכור את הנכס לצד שלישי.

 

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור ופסק כדלקמן:

"עולה באופן מפורש כי אין בדעת המבקש 2 כלל וכלל למכור את הנחלה בעתיד...הנה כי כן, בפני בית משפט קמא לא הניח המבקש תשתית עובדתית מוכחת כדי הצורך על מנת לשכנע כי לאחר רכישת הזכויות על ידו, מתכוון הוא למכור את הנחלה כולה לצד ג' ובמסגרת אותה מכירה לצד ג', יצטרך לשאת גם במס הנדחה בגין מכירת חלקה של המשיבה 2 בנחלה.

יתר על כן, מהציטוט בס' 10 לבקשתו הנ"ל ... אף עולה ההיפך, כי אין בדעתו כלל למכור את הנחלה, אלא להעביר את הזכויות בה לאחר רכישתה לשלושת בניהם המשותפים של הצדדים.

אשר על כן, ובהסתמך על  הילכת בית המשפט העליון שהובאה לעיל, אין יסוד לבקשת רשות הערעור".

 

  1. אין חולק בעניינינו כי כוונת הנתבעת לאחר רכישת זכויות התובע, לשמור על הנחלה ולהמשיך לגור בה עד אחרית ימיה.

 

  1. פסקי הדין הללו קובעים כי הנתבעת אינה רשאית לקזז מסים שיחולו עליה אם בכלל במכירה עתידית לאחר שהתחייבה להשאיר את הנחלה ברשותה וכאשר אין בידה להצביע על חיוב קונקרטי שיחול עליה בוודאות בעתיד.

 

  1. לפיכך אני פוסקת כי שווי הנחלה ייקבע ללא קיזוז רעיוני של מיסוי בגין מכר לצד ג'. לעומת זאת השמאי שימונה יעריך חישובי מס בהתייחס למכירת הנחלה לרבות הבנוי עליה במכר בין בני זוג במסגרת הליך גירושין.

 

  1. חוק המקרקעין התשכ"ט – 1969 קובע בסעיף 101 זכות קדימה בין בני זוג טרם מכירת זכויות המקרקעין שלהם בשוק החופשי:

"מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני הזוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן זוגו."

 

  1. בעניינינו, הנתבעת מתגוררת בנחלה, היא פתחה תיק עוסק מורשה על שמה ברשויות המס לצורך הפעלת הצימרים, והיא הביעה את רצונה לכל אורך ההליך לרכוש את חלקו של התובע בה. הנתבעת הצביעה על קשר רגשי לנחלה לטענתה היא נולדה בישוב ***** הקימה בו את משפחתה, כל בני משפחתה מתגוררים שם, אביה ז"ל קבור ביישוב, ומבקשת להמשיך להתגורר במשק ולא יכולה לדמות סיטואציה בנפשה שתעקר מביתה (עמ' 17 ש' 22-23 וש' 30-31 לפרוטוקול: "אני הייתי נוסעת עם טרקטור של 2 טון עד צומת *********, 5 שקים הייתי מפזרת זרעים"). כך גם לא נסתרה העובדה כי התובע עבד במשך שנים רבות בבי"ח ******* כ-******** והנתבעת היא זו שטיפלה בכל ענייני המשק. ב"כ הצהירה בשמה לפרוטוקול מיום 11.12.18 "אין מקום למכור את הנחלה וצריך להשאיר אותה לילדים". מנגד התובע לא ביקש לרכוש את חלקה בנחלה, ורק במסגרת סיכומיו ביקש כי תבוצע התמחרות ביניהם. התובע לא העיד על זיקה רגשית לנחלה והוא למעשה עזב את הנחלה כבר בשנת 2014 ובנה חייו מחדש ביישוב אחר.

 

  1. אני סבורה כי כלל הנסיבות לרבות פסיקת בית המשפט לענייני משפחה שחותרת לעשיית צדק (סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995) ולמנוע עיוות דין, מצדיקים מתן זכות קדימה לנתבעת לרכוש את חלקו של התובע.

על כן אני פוסקת כי זכות הנתבעת לרכוש את חלקו של התובע בנחלה תעמוד לרשותה במשך חמישה חודשים ממועד פסק דין זה. היה ולא יעלה בידה לרכוש את הנחלה ימונה כונס נכסים לצורך ביצוע המכירה של הנחלה  בשוק החופשי.

אופן עריכת האיזון בזכויות הצדדים והכנסותיהם מכלל המקורות

 

  1. לאחר המועד הקובע, המשיך התובע לעבוד כשכיר ****** בבית החולים ********** במשכורת של  14,000 ₪ נטו אשר שימשה אותו לצרכיו. מחודש ינואר 2018 כאשר פרש לגמלאות, הוא מקבל  פנסיה בסך של 7,200 ₪ לחודש ותוספת קצבת זקנה בסך 2,014 ₪ לחודש ובסה"כ 9,214 ₪. הנתבעת עבדה כל אותו זמן כעצמאית בעסק להשכרת חדרי אירוח – צימרים. להצהרתה קיבלה הודעת פיטורין בחברת ****** וכי היא צפויה לסיים עבודתה בחודש 12/2019.

 

  1. התובע טען כי יש לערוך חוות דעת אקטוארית חדשה ולחשב את כל ההכנסות מהנחלה ולפסוק לו מחציתם כפי הדין וכן ליתן לו כבר עתה מחצית מהכנסות הנחלה מתאריך 1.9.2014 (עוד טרם חוות דעת האקטואר) לפי חישוביו.

 

  1.  התובע פירט את הכנסות הנתבעת כדלקמן: הכנסות מן הצימרים המושכרים בכל חודש הנם בסך של 7,060 ₪ כולל מע"מ,  פנסיה 3900 ₪, קצבת זקנה 2300 ₪, עבודת הנתבעת בחברת ******* 3600 ₪, והחכרת שטחים חקלאיים 900 ₪ לחודש. לטענתו, נכון לשנת המס 2015 עמדו הכנסותיה על סך של 17,660 ₪ כולל מע"מ בקיזוז הוצאות מחייה ומדור, נותרה לנתבעת הכנסה פנויה בשיעור של כ-  14,660 ₪ לחודש. סך ההכנסה הפנויה לשנה עומדת על 175,920 ₪ כפול שש שנים 1,055,520 ₪.

 

  1. לטענתו סך כל ההכנסות המשקיות העולות מתוך הפעילות מנכסי הצדדים שמקורן בהשכרת צימרים, חלוקת כספים מהאגודה השיתופית בגין חלק החברים במכירת בתים ביישוב, חלוקה על חשבון מכירת רכוש באגודה השיתופית, החכרת שטחים פלחה ומשקי זית, יחדיו מיום 1.9.2014 ועד ליום 31.12.18 מגיעים לסך של 465,750 ₪ כפי שעולה מתדפיסי הנהלת החשבונות של האגודה החקלאית *****. מולן הוצאותיה המשקיות של הנתבעת כפי שעולה מכרטיסי הנהלת החשבונות הנם בסך של 27,217 ₪. לגרסתו, הנתבעת מפעילה בהסכמתו את הפעילות העסקית מול השוכר של הצימרים, דבר אשר לא דורש ממנה מאמץ, והוא אינו מתערב בכך לבקשתה, והינו זכאי למחצית ההכנסות.

 

  1. הנתבעת טענה כי אין מקום לערוך התחשבנות בקשר להכנסות  מהצימרים כיוון שכספים שמתקבלים מיגיעה אישית אינם ברי איזון קל וחומר לאחר המועד הקובע, וכן בשל העובדה כי הכספים  היו חלף מזונותיה ומזונות בתם החיילת והם נאכלו כבר ובוזבזו. לטענתה על המומחה להעריך את הזכויות המגיעות לה מן הפנסיה החודשית של התובע והזכויות שקיבל ממקום עבודתו.

 

  1. אני  מוצאת לנכון לערוך אבחנה בין כספים שהתקבלו מהשכרת הצימרים לבין הכנסות משקיות מזכויות הצדדים בנחלה כמו החכרת קרקעות, רווחים וזכויות מהאגודה השיתופית (חלוקת כספים מהאגודה שיתופית בגין חלק החברים במכירת בתים ביישוב וחלוקה של חשבון מכירת רכוש באגודה השיתופית).

 

  1. כל ההכנסות המשקיות מזכויות הצדדים בנחלה למעט השכרת הצימרים, הם בנות איזון כל עוד לא פורק השיתוף בנחלה. התובע כבעל זכויות בר רשות בנחלה וכחבר באגודה זכאי לקבל את חלקו בהן ולא חלה לגביהן כל טענת ויתור/השתק/ מניעות כלשהיא. כך גם אני דוחה את גרסתה כי התובע הסכים לכך שכל הכנסות הנחלה יהיו שלה בהעדר כל אסמכתא כתובה או הבאת החתן ****** כעד מאמת מטעמה.

 

  1. לפיכך אני מורה כי רו"ח מומחה בית משפט יידרש לבחון את סך כל ההכנסות המשקיות מזכויות הצדדים בנחלה ובאגודה (למעט השכרת הצימרים) בקיזוז הוצאות משקיות כפי שעולה מכרטיסי הנהלת החשבונות של האגודה ותשלומי מיסים בגין החכרת הקרקעות  החל מהמועד הקובע ה- 11.7.14 ועד ליום פירוק השיתוף בפועל. הנני קובעת כי מחצית מהכנסות אלה נזקפות לטובת התובע.

 

  1. באשר להכנסות מהשכרת הצימרים.

 

  1. מקובלת עליי עמדת הנתבעת כי מדובר בהכנסות מעסק הנובעות מיגיעתה האישית וכי התובע לא זכאי לקבל מחצית מדמי השכירות ממש כפי שהיא לא זכאית לקבל מחצית ממשכורתו החודשית לתקופה הרלוונטית.

 

  1. טענתה של הנתבעת כי היא זו אשר מפעילה את הצימרים, מקבלת את ההזמנות, מסדרת, מנקה, מכבסת את המצעים והמגבות, מדווחת לרשויות המס על ההכנסות ומשלמת מיסים ומע"מ כדין לא נסתרה.

 

  1. בתצהירה הצהירה כי החתן שלה ***** ביחד עם התובע החליטו על העברת ניהול הצימרים לאדם זר בשם א.ו.  שיפעיל אותם כנגד תשלום דמי שימוש. לגרסתה הוסכם כי דמי השימוש ישולמו לידי הנתבעת והיא תדאג לשלם את כלל ההתחייבויות והתשלומים של הנחלה באמצעותם (כולל תשלומי מס הכנסה ומע''מ) ויתרתם תשמש למזונות אישה כחלק מיגיעתה האישית. מסיבה זו לא הוגשה תביעה למזונות אישה.  על כן, טוענת כי התובע מנוע מלטעון למחצית הכספים האלו אחרת הייתה תובעת ממנו מזונות אישה.

 

  1. מחקירת התובע עולה כי הוא זה שערך את ההסכם עם צד ג' וניהל מו"מ עם החתן. לו היה זכאי לקבל את דמי השכירות של הצימרים הרי שהיה מתעקש שהדבר יירשם באופן מפורש. למרות זאת בחר התובע שהנתבעת תקבל את הכספים כפי שעולה מעדותו.

"ש. ומה סיכמת איתו?

ת. שהוא משלם את זה כל 3 חודשים נותן שיק מראש והשיק נמצא אצל ר.מ.".

(עמ' 7 ש' 14).

 

  1. גם במסגרת חידוש ההסכם לא הביע הסתייגות או התנגדות להמשך ההתנהלות עד לאותו מועד ולא ביקש לשנות את אופן חלוקת הכספים ולא דרש מחציתם. כשנשאל מדוע לא פנה לחתן **** לשנות את תנאי ההסכם ולבקש להעביר אליו מחצית לאחר החידוש של ההסכם השיב שלא עשה זאת כי מבחינתו זה אותו הדבר.

"ש. ...איך זה מגיע לצד ג'?

ת. היה רעיון של החתן שלנו שזה יועבר למישהו שינהל את זה, ישכיר את זה

ש. מה ניהלתם איתו? אתה רצית לנהל את המשא ומתן עם השוכר?

ת. ר.מ. ידעה מהכל, מה שסוכם איתו זה שהוא ישלם סכום של 6,000 בערך לחודש לצימר

ש. למה לא ביקשת לחלק את השק לשניים?

ת. לא ביקשתי, ביקשתי שחצי מהכסף יעבור עלי

ש. איך חצי מהכסף מגיע למה לא לקחת אותו?

ת. כי היא לא נתנה לי

ש. האם מאז ועד היום פנית לדייר וביקשת ממנו חצי שלך?

ת. לא

ש. למה לא פנית אליו לחידוש ובקשת חצי חצי?

ת. מה זה משנה?

ש. שלמת מזונות לר.מ. על הילדה ר'?

ת. לא

ש. למה לא באת ואמרת לחתן *****, אני לא מסכים לחדש חוזה אני רוצה את החלק שלי, הייתה לך נקודת יציאה...?

ת. לא עשיתי, מבחינתי זה אותו הדבר, ר.מ. הייתה צריכה להעביר לי".

(עמ' 6 ש' 26-33, עמ' 7-8).

 

  1. תשובותיו של התובע בנוגע לאי דרישתו לקבל את חלקו בכספים מהשכרת הצימרים במשך שש שנים היו מתחמקות ולא אמינות. בעניין זה לא נתתי אמון בעדותו ואינני מקבלת את גרסתו כי לכאורה הנתבעת הייתה צריכה להעביר לו מחצית.

 

  1.  התובע אישר בחקירתו כי לא נשא בתשלום מזונות אישה ובתו החיילת: ''..היה לך נוח לא לשלם מזונות כי אתה מרוויח 14,000 שקלים בחודש נכון?'' והשיב ''כן''.

 

  1. לשאלת ב''כ התובע מדוע לא הועברו מחצית כספי השכרת הצימרים לתובע השיבה הנתבעת: ''אני לא יודעת אם אני צריכה להעביר לו כסף, אמרתי שכל מה שבנינו של שנינו יחד אבל לא אמרתי שכל ההכנסות יהיו ביחד'' (עמ' 19 ש' 14-15).

 

  1. בנוסף התרשמתי כי הנתבעת היא זו אשר במשך השנים דאגה באופן כמעט בלעדי לצימרים לרבות ניקיון הצימרים וארגונם, קבלת האורחים והיענות לכל דרישה מצד האורחים, תשלום הוצאות המשק והצימרים זאת בזמן שהתובע היה עסוק וטרוד בעבודתו האינטנסיבית כ-********** בית החולים. (תצהירה של הנתבעת (סע' 27) וחקירתה הנגדית בעמ' 17 ש' 22-23 וכן ש' 31-34). התובע גם אישר בחקירתו הנגדית כי הנתבעת הייתה אחראית על תפעול הצימרים (עמ' 12 סיפא).

 

  1. לתובע היו מספר רב של הזדמנויות לדרוש את הכספים, אולם הוא עבד כשכיר ולשם כך היה עליו לפתוח תיק ברשויות המס ואז היה נאלץ לשלם מס עבור הכנסה זו. לא מן הנמנע שלתובע היה נוח שהעסק מתנהל על שם הנתבעת והיא אחראית עליו.

 

  1. בסיכומו של דבר, מקובלת עליי גרסת הנתבעת כי הייתה הסכמה מפורשת שכל ההכנסות של עסק הצימרים מועברות לידיה מכוח היותה בעלים של העסק. אכן בכל מצב יכול היה התובע לעצור את השכרת הצימרים, ולא עשה כן, משיקוליו.

 

  1. בנסיבות, אני קובעת כי הנתבעת זכאית להמשיך ולנהל את עסק הצימרים עד לפירוק השיתוף בנחלה.

 

  1. בסיפת סיכומיו ביקש התובע כי בית משפט יורה על זכותו להגיש כתב תביעה לדמי שימוש בנכס מיום סילוקו מן התא המשפחתי ה- 9.7.14 ועד למועד פסק הדין. אני דוחה את הסעד המבוקש היות ובית משפט אינו מורה לצדדים על הגשת תביעות אלא נדרש לתביעות שמוגשות. על כן, בית המשפט מצוּוה להתעלם מסעד מעין זה ולא להתייחס אליו כלל ועיקר.

בדיקת חשבון הבנק של התובע באשר לכספים שנמשכו ונחסכו ואיזון זכויות סוציאליות ופנסיוניות

 

  1. שני הצדדים הסתייגו מחוות דעת האקטואר שנערכה בשנת 2016 באשר היא נעדרת התייחסות לנתונים רבים שחלקם עלו במרוצת ההליך.

 

  1. התובע טוען כי לא נלקחו בחשבון כספים שהעלימה הנתבעת מצבירת קופת גמל או קרנות השתלמות בסך של 75,000 ₪. כך גם אין ביטוי לסכומי דו"ח המסלקה הפנסיונית של הנתבעת בחוו"ד האקטואר. ואילו היא טוענת כי מחוו"ד נשמטו כספים שלא באו לידי איזון כמו משיכות משמעותיות שנעשו על ידו מחשבון שלו בבנק יהב.

 

  1. לטענת התובע בסיכומיו הכספים שהיו בחשבון שלו בבנק יהב מספר *********** הינו חסכון להשכלה גבוהה שחסכו הצדדים יחדיו לטובת ביתם ר' ועל שמה היה רשום חשבון זה. משיכת הכספים הייתה לבקשת ר', ולצורך שחרורו מהפיקדון נדרש להעבירם לחשבון העו"ש של התובע ומשם אל חשבונה. על פי בקשת ר' הועברו הכספים בשלוש פעימות – ביום 4.10.18 סך של 5000 ₪, ביום 31.10.18 סך של 5000 ₪ וביום 5.11.18 סך של 87,000 ₪. התובע עותר להוציא את כספי החיסכון של הבת ר' מאיזון המשאבים בין הצדדים.

 

  1. התובע אישר בחקירתו הנגדית כי הוא יצא מן החשבון המשותף בחודש 10/2014 ופתח חשבון בנק חדש בבנק יהב וחזר על גרסתו כי החיסכון להשכלה שקלי שייך לבת ר' :

"ש. אתה אומר שיש אקטואריה, רשום שם ''בנקים-0'' אתה דיווחת לאבי כהן שלא היו לך חשבונות בנקים כלל?

ת. היה לי...לא לא היה לי

ש. בחשבונות שלך?

ת. בבנק יהב לא היה שום דבר

...

ש. אני אומרת שקיבלת הרבה כספים...מה זה מיום 15.03.17 הפקדת ''יהב השכלה שקלית'' ע''ס 95,000 שקלים?

ת. אני חסכתי בחשבון הבנק שלי בבנק יהב, לא תחת החשבון שלי...לבתי ר' וכל הכספים שאת רואה פה הם שייכים לר' ושהגיע זמן הפירעון של התוכנית הזו אני פרעתי את הכסף על פי בקשת ר' בתי, זה נשמר אצלי....

ש. למה אין התייחסות לכספים הללו בתצהיר?

ת. לא נשאלתי, זה לא כסף שלי". (עמ' 4-5).

 

  1.  התובעת עותרת לביצוע איזון בכספים שחסך התובע בחשבון הבנק שלו.

 

  1. באשר לחסכון השכלה שקלי בסך של 95,885 ₪ נכון ליום 15.3.17 אני מורה כי על הבת ר' ליתן הודעה מטעמה האם כספי החיסכון בסכום של 97,000 ₪ הועברו לידיה כטענת אביה. בכפוף לקבלת הודעה מטעמה המאשרת את האמור תוצא תוכנית החיסכון מאיזון המשאבים בין הצדדים.

 

  1. הנתבעת מפנה לכספים שקיבל התובע עם יציאתו לגמלאות בסך של 92,218 ₪ שנמשכו מחשבונו ביום 2.2.18. להחזרים ממס הכנסה בסך של 26,046 ₪ מיום 17.10.19. ולשני תוכניות חסכון – יהב לדיור בסך 52,206 ₪ ליום 15.8.14 וחיסכון יהב לרכב בסך 41,603 ₪ ליום 15.12.10.

 

  1. אני מורה כי האקטואר שימונה יבחן את הכספים שחסך התובע בחשבון בנק יהב או קיבל עם פרישתו מעבודתו והאם יש לבצע לגביהם איזון משאבים.

 

  1. בנוסף יערוך האקטואר איזון משאבים לגבי הזכויות הסוציאליות כספי הפנסיה וזכויות נלוות של הצדדים עם פרישתם מיום הנישואין עד למועד הקובע.

 

דינם של כספי הירושה שקיבל התובע

 

  1. התובע הצהיר בתצהירו (סע' 39) כי מכר יחד עם אחותו דירה בעיר תל אביב שקיבלו בירושה מהוריהם בחודש 8/2005. לטענתו קיבל תמורתה בגין חלקו סך של 205,000 $ שהופקדו לחשבונו המשותף עם הנתבעת. לטענתו התמורה הופקדה בפיקדון לטובת מחייתו בשנות הפנסיה שלו כפי שהוריו ביקשו. לדבריו הנתבעת אילצה אותו להשקיע את הפיקדון בשיפוץ בית המגורים ובהרחבת הצימרים, כמו כן שילמו הצדדים חובות למושב ***** בסך של 100,000 ₪ וכן השתמשו בכספים לצורך מתיחת פנים בעלות של 50,000 ₪, טיפול שיניים בעלות של 20,000 ₪ ורכישת מכוניות.

 

  1. לטענת התובע רכוש שהתקבל במתנה או בירושה שייך לבן הזוג שהביאו או קיבל אותו. התובע ביקש כי כספים אלו יושבו אליו. 

 

  1. לטענת הנתבעת כספי הירושה הופקדו בחשבון המשותף והוטמעו בכלל רכושם של הצדדים  מכספים אלו בנו הצדדים את שלושת הצימרים דבר שמעיד על שיתוף מרצון. כמו כן לגרסתה גם כספי ירושה ממשפחתה הוטמעו ברכושם המשותף של הצדדים.
  2. מחקירתו של התובע עולה כי כספי הירושה הופקדו לחשבונם המשותף :

"ש. לגבי כספי הירושה את כל הכספים הפקדת לחשבון הבנק המשותף?

ת. כן

ש. ור.מ. הפקידה גם את כל הכספים מהוריה גם הפקידה שם?

ת. היא לא קיבלה כספים מהמשפחה, מירושה רק

ש. כל דבר אתם מפקידים שחשבון המשותף נכון?

ת. כן".

(פרו' 18.10.20, עמ' 12, ש' 22-27):

 

  1. אומנם חזקת השיתוף חלה על כלל הנכסים של בני הזוג, ברם כאשר מדובר בנכסים ''חיצוניים'' שניתנו כבמקרה דנן בירושה לאחד מהם לאחר הנישואין אין החלה אוטומטית של ''הלכת השיתוף'', אלא יש לבחון את נסיבותיו הספציפיות של המקרה דנן. השופט מצא בע"א 4151/99 בריל נ' בריל, פ"ד נה (4) 709 ציין כך לעניין זה:

''הכול, בוודאי, יסכימו כי החלה "אוטומטית" של הלכת השיתוף גם על נכסים חיצוניים לא תהווה דין רצוי; ומאידך, אין גם מי שיחלוק כי השיתוף בנכסי בני זוג עשוי, בעיקרון, לחול גם על נכסיהם החיצוניים. מנקודת מבט משפטית יש בסיס להבחין בין נכסים חיצונים לבין נכסים שבני זוג רוכשים במאמציהם העצמיים במהלך תקופת נישואיהם. ההבדל העיקרי הוא בכך, שנכסים חיצוניים נופלים בחלקו של אחד מבני הזוג מכוח זיקה – משפחתית, חברתית או אחרת – שאין לה ולנישואיו לבן זוגו ולא כלום. ומהבדל זה צומחים שורה של טיעונים אפשריים נגד החלתה ה"אוטומטית" של הלכת השיתוף על נכסים חיצוניים, בכללם זכותו הקניינית של בן הזוג לגבי נכסים שרכש לפני נישואיו, וכן כיבוד רצונו וכוונתו של מעניק נכס כזה, במתנה או בירושה, לאחד מבני הזוג. להסכמת בן זוג, לשתף את בן זוגו גם בנכסיו החיצוניים, יש, כמובן, משקל מכריע; וביטוי להסכמתו (או לאי־הסכמתו) לכך עשוי להימצא גם באיכות יחסיהם של בני הזוג..''

 

  1. הטמעה ברכוש המשותף של נכס או כספים שנפלו לאחד מבני הזוג ממקור חיצוני- עשויה להעיד על הסכמה משתמעת בין הצדדים לשיתוף. גם אם היה חל על הצדדים דנן חוק יחסי ממון בין בני זוג היינו בוחנים האם הרכוש דנן הוטמע ושותף. כפי העולה מחקירתו של התובע ומכתבי טענותיו שלו עצמו חלקו בכספי מכירת דירת הוריו הופקדו בחשבונם המשותף של הצדדים. התובע לא הראה כל רצון לשמור כספים אלו לעצמו או לזקנתו כפי שטען. הכספים הללו שימשו את הצדדים לבנייתם של הצימרים ולהשבחתה של הנחלה לניתוח קוסמטי ולטיפולי שיניים. מכוח דיני השיתוף הכללים הפכו כספים אלו למשותפים.

 

  1. לפיכך, אני דוחה את טענת התובע כי כספי הירושה ייזקפו לטובת התובע בלבד.

 

אופן חלוקת מיטלטלי הבית ואיזון כלי הרכב

 

  1. התובע ביקש להורות על חלוקת המיטלטלין של הצדדים.

 

  1. הנתבעת טענה בסיכומיה כי מדובר בהרחבת חזית שהועלתה לראשונה על ידי התובע בסיכומיו. בנוסף טענה כי לא פירט את המיטלטלין שבבית המגורים ולא עתר לקבל רשימה מסודרת. כך גם רוב התכולה ובעיקר מוצרי החשמל נקנו על ידה לאחר הפירוד וזאת מאחר שבחלקם התקלקלו או שבקו חיים. לטענתה המיטלטלין המשותפים מרופטים וישנים.

 

  1. אני דוחה את טענת הנתבעת כי תביעת התובע לחלוקת המיטלטלין הינה בגדר הרחבת חזית. התובע ציין כבר בכתב תביעתו את רצונו בחלוקת המיטלטלין (סע' 44 לכתב התביעה) וחזר על בקשתו זו גם בסיכומיו. התובע ביקש בסיכומיו כי הצדדים יערכו שתי רשימות לחלוקה ביניהם של המיטלטלין (סע' 41 ח'). על הצדדים כזכור חלה ''הלכת השיתוף'' בכלל רכושם שנצבר ואשר היה בחזקתם במהלך נישואיהם לרבות המיטלטלין. היות והנתבעת מתגוררת בנחלה, הרי שהיא תערוך שתי רשימות של המיטלטלין שצברו הצדדים במשך שנות חייהם תוך 14 יום מקבלת פסק הדין והנתבע יבחר אחת מהן.

 

  1. באשר לאיזון בין שני הרכבים אשר בבעלות הצדדים.

התובע טען בסיכומיו כי רכב הטויוטה שבבעלותו משנת 2010 ושוויו 55,000 ₪ בעוד לנתבעת היה רכב סוזוקי ספלש שנת 2010 אשר שוויו הנו 20,000 ₪, אולם, היא החליפה אותו ברכב בחודש ינואר 2019 לאותו דגם שנת 2014.

הנתבעת טענה בסיכומיה כי רכב הטויוטה של התובע נקנה חדש מהחברה ואילו לה יש רכב ישן מסוג סוזוקי אשר נרכש מהשכרה יד שנייה.

 

  1. איזון שווי הרכבים נעשה לפי הרכבים שהיו ברשות הצדדים במועד הקובע.

 

  1. על כן, הריני מורה על איזון הרכבים נכון למועד הקובע בין הצדדים, בהתאם לשווי הרכבים על פי מחירון לוי יצחק במועד הקובע. צד ששווי רכבו יקר יותר יעביר מחצית ההפרש ליד הצד שכנגד תוך 30 יום ממתן פסק הדין.

 

 

 

 

  • סוף דבר - הוראות אופרטיביות

                         

  1. התביעה לפירוק שיתוף בכלל הנכסים על פי הלכת חזקת השיתוף מתקבלת בסייגים ובהוראות הבאות :

 

לגבי הנחלה – אני מורה על פירוק שיתוף של הנחלה.

שווי הנחלה ייקבע ללא קיזוז רעיוני של מיסוי בגין מכר לצד ג'. השמאי יעריך חישובי מס בהתייחס למכירת הנחלה לרבות הבנוי עליה במכר בין בני זוג במסגרת הליך גירושין.

אני דוחה את בקשת הנתבעת לאיזון בלתי שוויוני בין הצדדים בנחלה או לקיזוז שווי הזכות שלה "כבת מושב".

 

זכות הנתבעת לרכוש את חלקו של התובע בנחלה תעמוד לרשותה במשך חמישה חודשים ממועד פסק דין זה. היה ולא יעלה בידה לרכוש את הנחלה ימונה כונס נכסים לצורך ביצוע המכירה של הנחלה  בשוק החופשי.

לצורך הערכת שווי הנחלה, הצימרים והחלקות החקלאיות ועריכת חישובי מס אני ממנה את השמאי מר אלרן אושרת, קיבוץ מרחביה – שכונת הרחבה ת.ד. 322 מיקוד  19100 מספר נייד 052-2977750.

הצדדים יישאו בשכר טרחתו בחלקים שווים ויסדירוהו תוך 14 יום מקבלת פסק הדין. חוות הדעת תוגש תוך 30 יום מהסדרת שכר טרחתו.

 

לגבי הכנסות משקיות – אני מורה כי  רו"ח מר יעקב רוסו מטבריה ישמש כמומחה בית משפט ויבחן את סך כל ההכנסות המשקיות מזכויות הצדדים בנחלה ובאגודה (למעט השכרת הצימרים) בקיזוז הוצאות משקיות כפי שעולה מכרטיסי הנהלת החשבונות של האגודה ותשלומי מיסים בגין החכרת הקרקעות  החל מהמועד הקובע ה- 11.7.14 ועד ליום פירוק השיתוף בפועל. הנני קובעת כי מחצית מהכנסות אלה נזקפות לטובת התובע.

 

לגבי הכנסות מעסק הצימרים - אני דוחה את עתירת התובע לקבל מחצית מדמי השכירות של עסק הצימרים.

אני קובעת כי הנתבעת זכאית להמשיך ולנהל את עסק הצימרים עד לפירוק השיתוף בנחלה.

 

לגבי הכספים בחשבון בנק של התובע- באשר לחסכון השכלה שקלי בסך של 95,885 ₪ נכון ליום 15.3.17 אני מורה כי על הבת ר' ליתן הודעה מטעמה תוך 30 יום ממתן פסק הדין  האם כספי החיסכון בסכום של 97,000 ₪ הועברו לידיה כטענת אביה. בכפוף לקבלת הודעה מטעמה המאשרת את האמור תוצא תוכנית החיסכון מאיזון המשאבים בין הצדדים.

 

אני מורה כי רו"ח יעקב רוסו יבחן את הכספים שחסך התובע בחשבון בנק יהב או קיבל עם פרישתו מעבודתו והאם יש לבצע לגביהם איזון משאבים.

 

הצדדים יישאו בשכר טרחתו בחלקים שווים ויסדירוהו תוך 14 יום מקבלת פסק הדין. הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים תוך 14 יום. חוות הדעת תוגש תוך 30 יום מהסדרת שכר טרחתו.

 

לגבי איזון זכויות סוציאליות ופנסיוניות - בנוסף יערוך רו"ח יעקב רוסו איזון משאבים לגבי הזכויות הסוציאליות כספי הפנסיה וזכויות נלוות של הצדדים עם פרישתם מיום הנישואין עד למועד הקובע.

לגבי כספי הירושה - נדחית טענת התובע כי כספי הירושה ייזקפו לטובתו בלבד.

 

לגבי המיטלטלין  - יבוצע פירוק שיתוף באופן שהנתבעת המתגוררת בנחלה תערוך שתי רשימות של המיטלטלין שצברו הצדדים במשך שנות חייהם תוך 14 יום מקבלת פסק הדין והנתבע יבחר אחת מהן.

 

לגבי הרכבים-  יבוצע איזון שווי הרכבים נכון למועד הקובע בין הצדדים, בהתאם לשווים  על פי מחירון לוי יצחק במועד הקובע. צד ששווי רכבו יקר יותר יעביר מחצית ההפרש לידי הצד שכנגד תוך 30 יום ממתן פסק הדין.

 

לצורך אכיפת פסק הדין וביצועו ככל שיידרש והגשת חוות דעת המומחים תוגש תביעה חדשה על ידי מי הצדדים.

תביעה זו שעניינה קביעת המתווה לפירוק השיתוף בנכסי הצדדים הסתיימה.

אינני מוצאת לנכון להשית הוצאות. וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ולמומחים.

 

ניתן היום,  ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ