פלונית נ' נוג'יידאת ואח'

1.התובעת, ילידת שנת 1946, עולה חדשה ממדינות חבר העמים, טופלה במרפאת שיניים "המרכז לבריאות השן" (להלן: "המרפאה"), על ידי נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), המשמש כבעלים של המרפאה, לטיפול משקם.

טענות התובעת

2.על פי הנטען בכתב התביעה, בשנת 2008 פנתה התובעת למרפאה למטרת טיפול משקם בשיניה. הנתבע ביצע למטופלת טיפולי שורש בשיניים, החדיר שתלים לשתי הלסתות והתקין גשרים. עם התקנת הגשרים הבחינה התובעת כי אין התאמה בין הגשר בלסת העליונה לגשר בלסת התחתונה. התובעת שבה לטיפול, והנתבע התקין גשר חדש במקום אחד הגשרים. אולם, גם בעשותו כן לא השתפר מצבה, לכן החליף הנתבע את הגשר בלסת הנגדית. כך החליף הנתבע, לסירוגין, 4 פעמים את הגשרים, שמצויים היום בידי התובעת.

3.לטענת התובעת, בשנת 2011 נשר הגשר שהיה מותקן בלסת העליונה. לאחר נשירת הגשר, עקר הנתבע, שן טוחנת בצד ימין ועוד שתי שיניים בקדמת הלסת, מבלי שהסביר לה את סיבת העקירה. במקום שתי השיניים שנעקרו בקדמת הלסת, החדיר הנתבע שתלים. כמו כן, הגשר שהותקן אחר כך, היה קצר יותר מהגשר המקורי, משום שלא הותקן שתל במקום השן שנעקרה. לאחר החזרת הגשר למקומו, לא נסגרו השיניים כראוי, בנוסף , ציפוי החרסינה החל להישבר בכתרים השונים. וכך היה על הנתבעת לחזור למרפאה פעמים רבות לביצוע התיקונים.

4.לטענתה, עד היום סובלת התובעת מניידות הגשר העליון בצד ימין. עקב הסגר הלקוי היא אינה מסוגלת לטחון מזון וניזונה ממזון רך ונוזלי בלבד. בנוסף לכך, סובלת התובעת משברים לא אסתטיים בציפוי החרסינה, הגורמים לה לבושה בחשיפת שיניה, כאשר כל אלה ועוד, מקורם בטיפול הלקוי שקיבלה מהנתבע.

5.נוכח מצבה, תאלץ התובעת לחזור על הטיפול מראשיתו, ולתקן את מלוא הנזקים המשמעותיים שנגרמו לה, כתוצאה מהטיפול הרפואי הלקוי שהוענק לה על ידי הנתבע.

6.לביסוס טענותיה, צרפה התובעת חוות דעת רפואית של ד"ר אלי סימון (להלן: "ד"ר סימון"), שבדק את התובעת ביום 10/11/14. תוכן חוות הדעת תובא בהמשך פסק הדין.

7.לטענת התובעת, הפרו הנתבע והמרפאה, את חובת הזהירות כלפיה, והתרשלו בטיפול שנתנו לה. לטענת התובעת, המרפאה חבה באחריות שילוחית כלפי עובדיה. עוד נטען בכתב התביעה, שהמרפאה והנתבע, מנעו מהתובעת מידע חיוני ובכך שללו את זכותה לאוטונומיה על גופה.

8.התובעת עתרה לפיצוי כספי בשל נזקיה.

טענות הנתבעים

9.הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה על הסף. הכחישו את טענות התובעת הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק. עוד הכחישו את העובדה שהתובעת הייתה מטופלת בשנת 2008 על ידי הנתבע.

10.לטענתם, הטיפולים נעשו בהתאם לכרטסת הטיפולים, בהסכמת התובעת, ובהתאם ל-"אמנת השירות המקובלת". כן נטען כי הרישומים נעשו כדין ובהתאם לחוק זכויות החולה.

11.לטענתם, יש לבדוק האם הנזק שלו טוענת התובעת, נגרם מטיפול שקיבלה התובעת במרפאות אחרות, שכן היא מעולם לא התלוננה על איכות הטיפולים. בעייתה של התובעת, כך על פי כתב ההגנה, שלא הקפידה על היגיינה דנטלית, דבר שמסכן ומפריע לבריאות ושיקום השן, וסבלה מבעיית שחיקת שיניים נירומוסקולירית, שבשלה, התרסקו הכתרים.

12.לטענתם, הטיפולים המצוינים בכרטסת התובעת הנם סבירים ומקצועיים כפי שנדרש מרופא שיניים. באשר לגשרים שהותקנו, נטען כי התובעת הייתה מרוצה מאיכות הטיפול והגשרים שהותקנו, לאחר בדיקת מידות ואבחון מקצועי כנדרש, ולאחר הטיפול, הם נסגרו בצורה טובה. כן טענו כי, מעולם לא נמנע מהתובעת מידע רפואי, הטיפול נעשה בשקיפות מלאה ותוך הסכמה מדעת.

דיון

13.השאלות השנויות אפוא במחלוקת בין הצדדים הינן האם הייתה רשלנות רפואית בטיפול בתובעת, או שמא מדובר בפרקטיקה המקובלת; ואם כן, מהו היקף הנזקים שנגרמו לתובעת ומהו הפיצוי הראוי בגינם.

חוות הדעת הרפואית מטעם התובעת

14.ד"ר סימון, מומחה לכירורגיית הפה והלסתות, בדק את התובעת ביום 10/11/14, והגיש חוות דעת נסמכת על המסמכים; כרטיס טיפולים במרפאה החל מתאריך 27/4/09 (להלן: "כרטיס הטיפולים"), צילומי רנטגן פנורמי מיום 7/10/10 ומיום 17/11/14, וכן על דברי התובעת. על פי חוות הדעת, תלונות התובעת במועד הבדיקה הן; אינה מסוגלת לטחון מזון, ציפוי החרסינה במספר מקומות שבור, והיא מתביישת לחשוף את שיניה, הגשר העליון בצד ימין נייד.

15.חוות הדעת מפרטת את ממצאי הבדיקה של ד"ר סימון, הן של בדיקת הפה על ידו, במהלכה מצא, בין היתר, כתרים מגושמים ואינם מתאימים לשולי המבנים, קטע ימני של גשר משן 13 עד כתר 16 נייד ויוצא ממקומו, שברים של ציפוי חרסינה ועוד, והן ממצאי צילומי הרנטגן.