פלונית נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ ואח'

1. לפניי תביעה בגין נפילה מגובה של התובעת במהלך עבודתה בסניף מרשת מרכזי קניות של מוצרים לשיפור אחזקת הבית וכלי בית שהחזיקה וניהלה במועדים הרלוונטיים הנתבעת 1, מעסיקתה (להלן: "הסניף"); נפילה שבגינה נגרם לתובעת נזק גוף.
2. הנפילה היתה ממתקן נייד שהוא מעלית הידראולית, שמהווה גם משטח עבודה בגובה, בעת שהתובעת סידרה סחורה במדפים במהלך ספירת מלאי.
3. הצדדים חלוקים הן בסוגית האחריות והן בסוגית הנזק.

א.        סוגית האחריות

גרסאות הצדדים והמחלוקות

4. עד למועד אירוע הנפילה עבדה התובעת משך כ-5 שנים כעובדת שכירה אצל הנתבעת 1, בשנתיים האחרונות בהן – בסניף בו אירע האירוע, כאמור. הנתבעת 2 הינה חברה לביטוח שהוציאה לנתבעת 1 פוליסת חבות מעבידים הרלוונטית למועד ולאירוע התאונה.
5. לפי גרסתה של התובעת, ביום 06.11.12, בעת שביצעה מטלות שגרתיות בעבודה, נפלה ונפצעה, כמפורט להלן.
6. באותו יום, לשם ביצוע משימה של ספירת מלאי במחלקת כלי בית, נדרשה התובעת לעבוד בגובה על גבי מכונה הנקראת "מאספת". המאספת היא מעלית הידראולית חשמלית ניידת, שתכליתה העלאה והורדת סחורה לגבהים ומגבהים (ממדפי סחורה שבסניף), באמצעות משטח שעולה ויורד שהפעלתו ושליטתו אצל העובד, וניתן להעלותו עד לגובה של 4 מטרים (להלן: "המאספת" ו"משטח הסחורה" - בהתאמה).
7. פעולת המאספת נשלטת על ידי העובד העולה ויורד עם המעלית כולה - לצד משטח הסחורה, כשהוא עומד בעמדת הפעלה, שהיא משטח מצומצם יותר, שצמוד למשטח הסחורה. המשטח המצומצם עליו עומד העובד מצוי במדרגה נמוכה יותר ממשטח הסחורה, ומוגן בצדיו בגדר, ומאחוריו - בשער כניסה ויציאה (להלן: "האזור המוגן"). כך שבעת הפעלת המאספת לירידה או עליה, העובד עומד באזור המוגן, כשמשטח הסחורה שלפניו, שמכונה על ידי התובעת בכתב התביעה "במה", מוגבה מעט (ממפלס "האזור המוגן" עליו העובד עומד), כך שהוא ממוקם למול כפות רגליו ושוקיו של העובד העומד בצמוד אליו, ומתנשא לגובה - שהוא נמוך מגובה הברך של העובד. יובהר, כי משטח הסחורה, "הבמה" – איננו מופרד מהעובד בגדר, וגם איננו מגודר סביבו.
8. המאספת מיועדת, אם כן, לשינוע של סחורה אל המדפים ומהמדפים שבשל גובהם אין העובד מגיע אליהם בעמידה על רצפת הסניף. לפי העדויות, עולה כי בפעולה של הורדת סחורה, למשל, העובד עומד באזור המוגן של המאספת ומפעיל את הכפתור המעלה אותו ואת משטח הסחורה שלידו, עד שהוא מאתר את קרטון הסחורה שעל המדף, והוא עוצר את עלייתו במעלית בגובה שמתאים לפעולתו, ומרים או מושך את הקרטון המסוים לצורך הנחתו על משטח העבודה; הכל - בעבודה בגבהים, ולעתים במשקלים ניכרים; כשבמקרה שלנו מדובר בגובה משמעותי (ולפי העדות קרטון שנמשך גם משך את התובעת ליפול מהמאספת). כמובן, פעולה של העלאת סחורה למדף (להבדיל - מהורדת סחורה) – דומה למה שתואר לעיל, בשינויים המתאימים. לנוכח האמור, דומה שבפעולה של "סידור סחורה מלאי עליון" [בל/250], שיכול שכרוכה גם בהעברת סחורה ממדף למדף, לעתים גם במפלס שונה, אף מורכבת יותר.
9. על פי כתב התביעה, מכיוון שהסחורה שהיה על התובעת לסדר בספירת המלאי היתה ממוקמת בגובה של כ-7 מטר, שהוא גבוה יותר מהגובה המרבי אליו יכול להגיע מי שעומד במאספת בעת שהיא בגובהה המקסימלי, כאמור, נאלצה התובעת "לעלות עם רגלה לבמה בה מצויות/ מונחות הסחורות ומשם לעמוד על קצות אצבעות רגלה"; ואז, "תוך כדי ביצוע העבודה, מעדה התובעת ונפלה מכל הגובה בו היתה מצויה (4 מטרים) והוטחה בחוזקה ברצפה" (להלן: "התאונה"). אציין כבר עתה, כי גרסה זו מצויה ללא כל שינוי - גם בכתב התביעה המתוקן, שהוגש בנדון מטעם התובעת בנובמבר 2018 (בשל הוספת חוות דעת בתחום הרפואה התעסוקתית), כארבעה חודשים לאחר שהוגש תצהירה ובו גרסה שונה (לפיה "עמדתי על המדרגה התחתונה ואז נפלתי" [ס' 31 לתצהירה).
10. התובעת טוענת כבר בכתב התביעה כי לא קיבלה מעולם כל הדרכה בכתב או בע"פ לגבי השימוש במאספת או לגבי עבודה בגובה הכרוכה בשימוש בה, וגם לא - הזהרות לגבי הסיכונים המאפיינים את העבודה במאספת.
11. בכתב ההגנה הנתבעות מבהירות כי אינן מכחישות שהתובעת נפלה במהלך עבודתה מהמאספת; אך, מאידך, אינן מציגות גרסה משלהן לתאונה ונסיבותיה. הנתבעות טוענות, שבעת התאונה לא עשתה התובעת שימוש באביזרי בטיחות שסופקו לה, וכן – שככל שהתובעת אכן פעלה כפי הנטען בכתב התביעה, הרי שפעלה בניגוד להדרכה ולהזהרות שקיבלה, לרבות איסור יציאה מ"האזור המוגן" שבמאספת.
12. לפי הנטען בכתב התביעה, האחריות לתאונה היא על הנתבעת 1 באשר ארעה ברשלנותה ו/או בשל הפרת חובות חקוקות המנויות ומפורטות בכתב התביעה.
13. התובעת טוענת שהתאונה ארעה בשל מעשים ומחדלים שעשתה התובעת 1 או מי מטעמה, לרבות בשיטת עבודה לקויה ו/או פסולה אותה הנהיגה הנתבעת 1 או מי מטעמה והפרת חובתה ואחריותה לבטיחותה ושלמות גופה ונפשה של התובעת שהייתה בעת התאונה עובדת שכירה אצל הנתבעת 1.
14. לטענת התובעת, הנתבעת 1 שלחה אותה לבצע משימה בגובה, מבלי לספק לה הדרכת בטיחות, ציוד ואמצעים הנדרשים לביצוע עבודה בגובה, וזאת בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות עבודה בגובה"). לשיטתה של התובעת, הנתבעת 1 לא פעלה כמעסיקה זהירה וסבירה כאשר הורתה לתובעת לבצע עבודה בגובה רב, בעת שידעה שהמכונה איננה מגיעה לגובה הנדרש, במקום לספק מכונה מתאימה [ס' 9 ו-20 לכתב התביעה]. בשל כך התובעת נאלצה לעלות על משטח העמסה של הסחורות כדי להגיע למדפים הגבוהים. לא רק שהנתבעת 1 לא סיפקה ציוד מתאים לביצוע המשימה, היא גם הפרה את חובתה לדאוג לאמצעי בטיחות למניעת פגיעות כגון גדר, קסדה, חגורות בטיחות או רתמת בטיחות ואמצעים שיספגו את הנפילה. בכתב התביעה טוענת התובעת להיעדר פיקוח מתאים על עבודתה; ובסיכומיה הוסיפה התובעת כי בניגוד להוראת תקנות עבודה בגובה, הנתבעת 1 לא העמידה עובד נוסף שיפקח על העבודה ממפלס הקרקע.
15. התובעת מדגישה בכתב התביעה, כי מעולם לא עברה הדרכה או הכשרה כלשהי על המאספת, ובעדותה היא מדגישה כי למרות שבמהלך השנים עבדה על המכונה מספר רב של פעמים – הדבר נעשה במתן הסבר קצר היכן לוחצים על הכפתורים, ללא כל הדרכה והסמכה מסודרת [ס' 33 לתצהירה], ובסיכומי מוסיפה כי לראיה לאמור - לא הוצג מטעם הנתבעת 1 כל מסמך חתום על ידי התובעת ולא הובא עד מ"זמן אמת" לסתור את עדותה.
16. התובעת טוענת בכתב התביעה כי בנסיבות, הדבר מדבר בעד עצמו, וכי האירוע מתיישב עם המסקנה שהנתבעת 1 היא זו שלא נקטה בכל אמצעי הזהירות הסבירים והפרה את החובות החקוקות המוטלות עליה מאשר עם המסקנה ההפוכה, ועל כן בשל הוראות הדין – על הנתבעת 1 חובת ההוכחה שלא התרשלה. טענה זו נזנחה בסיכומיה.
17. בכתב ההגנה מכחישות הנתבעות את כל האמור בכתב התביעה. הנתבעות טוענות, שגם אם הטענה של התובעת בדבר אי-התאמת המכונה למשימה הייתה נכונה (בנסיבות המפורטות בסעיף 9 לכתב התביעה), הרי שהייתה זו אחריותה האישית של התובעת כעובדת, להתריע על כך ולחדול מעבודתה. לטענתן, התובעת קיבלה הדרכה והוראות מפורשות, לפיהן בעת השימוש במאספת חל איסור מוחלט לצאת מן האזור המגודר.