פלונים נ' מדינת ישראל

רקע וטענות הצדדים

בפני תביעת נזיקין. התובעים, אחיו של מר מ.ל. ז"ל (להלן: "המנוח") ויורשיו היחידים, טוענים שהטיפול שקיבל המנוח מהנתבעת בבית החולים היה טיפול רשלני ועקב כך מצא המנוח את מותו בבית החולים.

המנוח אושפז בבית החולים אסף הרופא ביום 21.02.19 ונפטר ביום 23.02.19 בגיל 67.

בחוות הדעת שצורפה לתביעה צוין, בין היתר, כי המנוח היה מחובר למוניטור המצויד בהתראה קולית וככל הנראה הצוות הרפואי התעלם מכך.

לטענת התובעים, על פי התצהיר שצורף לבקשה, שמע התובע י.ל. מחולה שהיה מאושפז באותו החדר עם המנוח שהמוניטור שהיה מחובר למנוח, החל לצפצף בלילה אך הדבר לא זכה להתייחסות מצד צוות בית החולים.

כעת מבקשים התובעים לקבל מהנתבעת רשימת החולים שהיו מאושפזים בלילה שבין 22.02.19 ל 23.02.19, בחדר עם המנוח כדי לגבות עדותם.

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בעדות שמועה וכי גילוי מידע זה נוגד את הוראות חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 האוסר על מסירת מידע רפואי ללא הסכמת המטופל. יתירה מזו, חל בעניינו סעיף 49 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, המטיל חיסיון רפואי על מידע רפואי שקיבל רופא במסגרת טיפול רפואי למטופליו.

כן טוענת הנתבעת כי בכתב התביעה לא מוזכר עניין השיחה עם חברו לחדר של המנוח ומשכך מדובר בהרחבת חזית אסורה.

בתשובתם של התובעים לתגובת הנתבעת טען ב"כ התובעים המלומד כי אין לתובעים ענין בתיקם הרפואי של החולים שהיו מאושפזים עם המנוח אלא בזהותם בלבד. החיסיון, לדידו, חל על המידע הרפואי ולא על זהות המטופלים.

דיון והכרעה

רקע נורמטיבי – חיסיון וסודיות רפואית:

סעיף 19 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 (להלן: ״חוק זכויות החולה״) קובע:

• ״מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

• מטפל, ובמוסד רפואי – מנהל המוסד, ינקטו אמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על סודיות הענינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם״.