עמית ואח' נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים ואח'

הרקע העובדתי 

1. העותרים והמשיבים 3-7 (להלן ייקראו משיבים אלה, אלא אם תידרש התייחסות נפרדת, יחד: השכנים) מתגוררים יחד בבית משותף ברחוב אינו שאקי 10 בירושלים. דירתם של העותרים היא בת 5 חדרים והיא ממוקמת בקומה השנייה. דירתו של המשיב 6 (להלן: עברוני), גם היא בת 5 חדרים וממוקמת מעל דירת העותרים. דירת המשיב 7 (להלן: בכר) ממוקמת מעל דירת עברוני. דירות השכנים האחרים הן בנות 3 חדרים.

    

2. בשנים 2011-2012 הגישו העותרים ואחרים לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, (להלן: הוועדה המקומית) בקשה למתן היתר בנייה להוספת מרפסות וממ"דים לדירות בבניין. התנגדויות שהוגשו לבקשה על ידי חלק מהשכנים נדחו על ידי המשיבה מס' 2, ועדת המשנה להתנגדויות שליד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (להלן: ועדת המשנה להתנגדויות) והבקשה אושרה.

    

3. על החלטה זו הגישו חלק מהשכנים ערר למשיבה 1, ועדת הערר לתכנון ולבנייה – מחוז ירושלים (להלן: ועדת הערר). ועדת הערר דנה בערר והחליטה לקבל אותו, לבטל את ההיתר שניתן תוך שקבעה את הדברים הבאים:

    

   "מדובר בבקשה לתוספת ממ"דים ומרפסות לבניין קיים.

   ...

   ...אנו מקבלים את טענות העוררים כי הבקשה להיתר כפי שהוגשה מהווה פגיעה אדריכלית משמעותית בבניין אשר הינו בניין שאינו מופר בעל חזית נקייה.

    

   התכנון שהוצע נובע ככל הנראה מרצון פרטי של כל בעל דירה, אבל הוא יותר חוסר סימטריה, בליטות ומראה שאינו ראוי.

    

   נציין כי אכן ועדת ערר זו בדעה כי יש לעודד בניית ממ"דים ואף בניית מרפסות המשפרות את איכות החיים, אולם בנייה שכזו ראוי לעשות תוך כדי הקפדה על חזות אדריכלית סבירה.