ערעור של עיריית רחובות על דחיית בקשתה על דרך טענת פרעתי בתיק הוצל"פ

מונח בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ איתי פליקר מיום 17.4.16 (להלן – ההחלטה). במסגרת ההחלטה נדחתה בקשה על דרך טענת פרעתי, שהגישה המערערת, החייבת בתיק הוצל"פ 520149-03-16 (להלן – תיק ההוצל"פ).

פתח דבר

במסגרת תיק ההוצל"פ הוגש לביצועה פסק דינה של כב' השופטת ריבי צוק מיום 4.9.05 (להלן – פסק הדין). בפסק הדין ניתן תוקף להסכם גישור אליו הגיעו הצדדים (להלן – הסכם הגישור).

טענות המערערת

לא נקבע בפסק הדין סעד כספי כלשהו, שבגינו היתה רשאית המשיבה לפתוח את תיק ההוצל"פ ולהגיש במסגרתו בקשה לביצועו של פסק הדין.

הרקע למתן פסק הדין היו הליכים שונים, שנוהלו בין המערערת ובין האוניברסיטה העברית (להלן – האוניברסיטה). במסגרת הליכים אלו הוצאו על ידי המערערת לאוניברסיטה שומות לתשלום היטלי פיתוח וארנונה. שומות אלו הוצאו לאחר מדידות, שבוצעו על ידי המשיבה. לאחר הליכי בוררות, שהמשיבה לא עשתה דבר לקידומם, נחתם הסכם בוררות בין המערערת ובין האוניברסיטה. ובסופו של יום הגיעו צדדים אלו – המערערת והאוניברסיטה - להסכמה בשנת 2011, ובהתאם להסכמה זו שילמה האוניברסיטה למערערת סך של 8,500,000 ₪ בגין היטלי פיתוח.

בהסכם הגישור נקבע, כי המשיבה תסייע למערערת בכל דבר שיידרש במסגרת ההליכים שבין המערערת ובין האוניברסיטה. המשיבה לא עמדה בהתחייבות זו. בכך הפרה את התחייבותה עפ"י הסכם הגישור. ממילא אין המשיבה זכאית לתשלום כלשהו מהמערערת.

לנוכח כל האמור לעיל, לא היה מקום לפתיחת תיק ההוצל"פ, שכן אין כל פסק דין, המטיל על המערערת חיוב כספי כלפי המשיבה, ואשר לא קויים על ידי המערערת.

זאת ועוד, בהתנהלותה האמורה לעיל הפרה המשיבה את חובת תום הלב, החלה גם על ניהול הליכי הוצאה לפועל.

המערערת הגישה במסגרת תיק ההוצל"פ בקשה על דרך טענת "פרעתי", במסגרת הועלו הטענות האמורות לעיל. הבקשה הוגשה ביום 17.4.16, וכבר באותו יום ניתנה ההחלטה מפיו של כב' רשם ההוצל"פ. במסגרת ההחלטה דחה כב' רשם ההוצל"פ את בקשת המערערת.