פס"ד חלקי על החלטה להוציא ילדים ממשמורת הוריהם בשל הזנחה - פסקדין

לפניי שני ערעורים שהדיון בהם אוחד, על החלטת בית משפט לנוער בבית משפט השלום חדרה, שניתנו על ידי כב' השופטת אורית קליינפלד (להלן: "בית משפט קמא"), שניתנה ביום 04.02.2026 במסגרת צב"נ 90770-01-26, ובגדרה הורה בית משפט קמא כי הקטין י.נ. יליד שנת 2022 (כבן 3.9), אובחן באוטיזם, הקטינה ר. ילידת שנת 2024 (כבת 2) והקטין ד. יליד שנת 2025 (כבן 4 חודשים) (להלן: "3 הקטינים") יוצאו ממשמורת הוריהם למשמורת רשות הסעד. תוקף הצו ניתן ל-30 ימים. עוד נקבע כי תתקיים וועדת תכנון וטיפול בעניינם בתוך 14 ימים שם יבחנו חלופות טיפוליות עבורם (להלן: "החלטת בית משפט קמא").

תמצית רקע נדרש:

המערערת כבת 34 והמערער כבן 29, נשואים ומקיימים משק בית משותף, מגדלים יחד את ארבעת הקטינים מושא הערעור. 3 הקטינים הקטין י.נ., הקטינה ר. והקטין ד. נולדו להם מנישואיהם. ביום 13.01.2025 נפטרה בת המערערים הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל (כבת 3.5), כתוצאה ממחלה ויראלית / שפעת (להלן: "הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל"). ביתה של המערערת מנישואיה הראשונים, הקטינה מ' גדלה עם המערערים והיום ניתן פסק דיני בענ"א 32259-02-26 בגדרו התערבתי בהחלטת בית משפט קמא והורתי על השבתה ממרכז החירום לרשות אמה.

עד למועד פטירת הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל, משפחת המערערים לא הייתה מוכרת לרשויות הרווחה. בשל המוות המפתיע והטרגי של הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל יצרו גורמים מרשויות הרווחה קשר עם המערערים, הגיעו לבית המשפחה והתרשמו מהזנחה גדולה. ממועד זה ואילך התקבלו אצל רשויות הרווחה דיווחים רבים ביחס לקטינים, נעשו ניסיונות לביקורי בית, ניסיונות לגיוס המערערים לשתף פעולה עם גורמי הרווחה וכיו"ב אשר לא צלחו, כל אלה יתוארו בפרוטרוט במסגרת תמצית טענות המשיבים.

ביום 27.01.2026 דווח לגורמי הרווחה כי הקטינה מ' והקטין י.נ. לא הגיעו למסגרות החינוך שלהם בשל מחלה. גורמי הרווחה הגיעו לבית המשפחה בליווי שוטרים, שם מצאו את הבית מזוהם ברמה בלתי סבירה, כאשר חלק מהקטינים התנהגו באופן שאינו מותאם לאירוע. גורמי הרווחה התרשמו שהקטינים מצויים בסיכון מידי. כפועל יוצא נקטה עו"ס לחוק הנוער באמצעי חירום שאושר ביום 01.02.2026 בצב"נ 90765-01-26 אז הוצאה הקטינה מ' יחד עם הקטין י.נ. למרכז חירום, ואילו הקטינה ר. והקטין ד. הוצאו למשפחת אומנת חירום.

עו"ס לחוק הנוער עתרה לבית משפט קמא להורות על הוצאת הקטינים ממשמורת המערערים למשמורת רשות הסעד, זאת בהתאם לסעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: "חוק הנוער"). ביום 04.02.2026 ניתנה החלטת בית משפט קמא, מושא הערעור.

תמצית טענות אם 4 הקטינים ואב 3 הקטינים (המערערים):

באי כוח ההורים, עו"ד מרסלה וולף ועו"ד חן חג'ג' טענו כי בית משפט קמא שגה באופן יסודי וברור, שכן התשתית העובדתית לא הצדיקה, אף לא בדוחק, את הפעולה המיידית והקיצונית שבאה לידי ביטוי בהוצאת הקטינים ממשמורת ההורים, תוך וויתור על נקיטת אמצעים פוגעניים פחות קודם לכן. בית משפט קמא התמקד בפן אחד בלבד של ההלכה המשפטית הנוהגת, הוא רכיב הנזקקות, ברם לא בחן ולא התייחס לרכיבים הנוספים עליהם מדברת ההלכה המשפטית, הם רכיבי הנחיצות והמיידיות.

השימוש בסעיף 12 לחוק הנוער במקרה דנן בא כ"קיצור דרך" ורק נוכח חוסר שיתוף פעולה הנטען מצד ההורים. מדובר במשפחה שאינה מוכרת לרשויות הרווחה וההיכרות הראשונית עמה נוצרה בשל אסון שפקד את המשפחה, הוא מותה של הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל. מינואר 2025 גורמי הרווחה לא עשו דבר ביחס למשפחה המדוברת.

מצבם של הקטינים נודע למשיבים אך ביום 07.01.2026 בשל "דיווח אנונימי". נעשה ניסיון לביקורי בית ושיחות טלפוניות עם המערערים ונטען כי הדבר לא צלח בשל חוסר שיתוף פעולה. מכאן התקבלה מסקנה כי מדובר ב"דגל אדום" שהביא את גורמי הרווחה לפעול כפי שפעלו. תוך 20 ימים בלבד מתחילת "הטיפול" של גורמי הרווחה נמצא לנכון לנקוט בצעד הקיצוני שננקט, הוצאת הילדים ממשמורת הוריהם. מדובר בצעד הראשון ולא האחרון.

צווי החירום הוצאו באופן פזיז וחסר שיקול דעת באופן מספק. המערערים הסכימו לשתף פעולה עם גורמי הרווחה אך הדבר אינו מצוין בהחלטת בית משפט קמא. ההסכמה לשיתוף פעולה עם גורמי הרווחה משמיטה כל הצדקה להמשך פעולה מכוח סעיף 12 לחוק הנוער. נדמה כי אלמלא ידיעת שירותי הרווחה אודות האסון שפקד את המשפחה עת נפטרה הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל, לא היו ממהרים להוציא את צווי החירום.

בית משפט קמא שגה עת לא שקל שיקולים פרטניים ביחס לכל אחד מהקטינים, לרבות גילו, מצבו, הדוחות השונים שהתקבלו בעניינו וכיו"ב. הטענות בעניין אי הבאת הקטינים באופן סדיר לטיפת חלב ו/או חוסר מעקב רפואי אינן בגדר עילות המקימות סכנה דחופה לקטינים. קיימים דיווחים רפואיים המעידים שהקטינים בריאים ומתפתחים באופן תקין. בית משפט קמא התעלם מכך שהמערערים עשו לקטין י.נ. אבחון פרטי, משמע עקבו וטיפלו בו והדבר מלמד על מודעות, אכפתיות ויכולת הורית. הקטין י.נ. אובחן עם אוטיזם, דבר המסביר בין היתר את התמונות שצולמו בבית המשפחה (לכלוך ובלגן). בביקורה האחרון של הקטינה ר. בטיפת חלב נרשם בדוח ש"לא נצפו סימנים מחשידים לאלימות הזנחה או חוסר גבולות". ביחס לקטין ד. אכן לא היו ביקורים בטיפת חלב. במרכז החירום נמצא כי החשש ממצבם הגופני של 3 הקטינים הוסר ואיננו.

בית משפט קמא נדרש היה להורות על השבת הקטינים למשמורת הוריהם תוך מתן הוראות והנחיות המשך טיפול בהם מסגרת קהילתית. נראות הבית ומצבו המוזנח אינו יכול לשמש סיבה עיקרית להוצאת הקטינים ממנו לאלתר, זאת בהיעדר מצב חירום, רפואי או נפשי, המצדיק נקיטת צעד קיצוני שכזה. ניכר כי מותה של הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל השפיעה על החלטת בית משפט קמא ואין לקשור טרגדיה משפחתית זו לחוסר תפקוד המערערים.

תמצית טענות האפוטרופוס לדין:

האפוטרופוס לדין טענה בדיו שנערך לפניי כי הניסיונות בקהילה לא צלחו בשל חוסר שיתוף פעולה מצד המערערים, המערערת סירבה בתוקף להכניס סומכת לביתה, הרקע המשפחתי של המערערת אינו ידוע וגם בנושא זה היא מסרבת לשתף. האפוטרופוס לדין טענה כי יש לדחות את הערעורים ולהותיר את צווי הביניים על כנם.

תמצית טענות המשיבים:

המשיבים גוללו בכתב תשובתם את מסכת האירועים והדיווחים מאז אותה טרגדיה קשה של פטירת הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל, לרבות התרשמות עו"ס מהזנחה גדולה בבית המשפחה שהתבטאה בלכלוך רב וזבל, חדרים מבולגנים, קיא שלא נוקה, מטבח ופינת אוכל מלוכלכים וכיו"ב. נטען שכבר אז הקטינים נצפו כשהם מוזנחים מאוד בהופעתם. לאחר מכן נטען על דיווח שהגיע לגורמי הרווחה מבית החולים "**" עת אחת הקטינות הובאה בעקבות חום, נזלת ושיעול, יחד עם יתר הקטינים. ההתרשמות הייתה כי תגובות המערערים לא היו מותאמות, לרבות שיתוף פעולה חלקי עם המלצות הטיפול. עו"ס בית החולים תיארה את המערערת כ"עצורה", לא הביעה קושי רגשי לנוכח הטרגדיה שפקדה אותה. נטען כי הגורמים הסוציאליים בבית החולים ביקשו המשך בדיקה של שירותי הרווחה בחשד לתפקוד הורי לקוי והזנה המעמידים את הקטינים בסיכון. גורמי הרווחה פנו למערערים בבקשה לערוך ביקור בית, אך בקשתם סורבה.

ניסיונות נוספים ליצירת קשר עם המשפחה עלו בתוהו. נטען כי ביום 11.11.2025 התקבל דוח חינוכי מגן הילדים של הקטין י.נ., שם נרשם כי אינו גמול מחיתולים, אינו מדבר או יוצר קשר עם הסובבים אותו, אינו יוצר קשר עין, אינו מבין הוראות פשוטות ולא משתף פעולה עם צוות הגן או יתר הילדים. צוין כי הקטין מסכן את עצמו, זורק חפצים, מטיח את ראשו ברצפה וכיו"ב. נטען כי הגננת ניסתה ליצור קשר עם המערערת אך זו לא הייתה מעוניינת במעורבות של פסיכולוגית הגן. נקבעה פגישה בין המערערים לצוות הגן אך זו נדחתה. על רקע האמור המשיכו גורמי הרווחה לנסות ליצור קשר עם המערערים, ללא הצלחה.

ביום 07.01.2026 התקבל דיווח אנונימי למוקד ילדים בסיכון של שירותי הרווחה, דיווח על מוזנחות הבית, תיאור המערערת כבעייתית, מתקשה לעבוד באופן מסודר וכיו"ב. עם קבלת הדיווח יצרה עו"ס לחוק הנוער קשר עם המערערת, אך זו לא הסכימה לשוחח עמה. ביום 08.01.2026 התקבל דיווח מאת הגננת של הקטין י.נ. בו תואר כי חלה רגרסיה והתקפי ההתפרצות שלו מתרחשים בתדירות גבוהה יותר. מראהו מוזנח, בגדיו מלוכלכים. הגננת פנתה למערערת אך זו המשיכה בהתנגדותה להתערבות מקצועית, סירבה לשתף פעולה, העברת מסמכים או לפנות לגורם מקצועי. ביום 15.01.2026 התקבל דיווח אנונימי נוסף בצירוף תמונת הבית של המשפחה. נטען שהמערערת אינה מתפקדת. גורמי הרווחה יצאו לביקור בית אך המערערת המשיכה בסירובה לפתוח את הדלת. ביום 18.01.2026 שוחחה עו"ס המשפחה עם המערערת בטלפון, אז ביקשה המערערת שלפני פגישה של גורמי הרווחה עמה, יבקרו גורמי הרווחה את הילדים וייווכחו במצבם. ביום 19.01.2026 הגיעו חוות דעת מ"טיפת חלב" לידי גורמי הרווחה, באשר לקטין י.נ., הקטינה ר. והקטין ד., לפיהם הקטין י.נ. אינו מגיע באופן סדיר לתחנה, הערכת הגדילה של הקטין י.נ. והקטינה ר. אינה תקינה, ההדרכה בעניינם אינה מיושמת או מיושמת חלקית, והקטין ד., אז בן 3.5 חודשים, כלל אינו קיים במערכת "טיפת חלב" והוריו מעולם לא ביקרו עמו במקום. ביום 21.01.2026 התקבל דו"ח נוסף מהגן של הקטין י.נ., ממנו עלה כי חלה הידרדרות ניכרת ונוספת במצבו, כך שהוא מגיע לגן במצב של הזנחה פיזית ניכרת, וכי הוא נכנס להתקפים ארוכים וממושכים בהם הוא משתולל ומשליך חפצים כבדים, צורח ובוכה. המערער ציין בפני הגננת כי בבית המגורים בו גרה המשפחה אין סורגים בחלונות (קומה 6). עוד תואר כי המשפחה מצויה במצוקה כלכלית חריפה ומתמודדת עם חובות כבדים והליכי הוצאה לפועל. עוד באותו היום (21.01.2026) ביקרו גורמי הרווחה בגן של הקטין י.נ. ונוכחו כי אכן הופעתו העידה על הזנחה. נטען כי נערכו ניסיונות רבים ליצור קשר עם המערערת בכדי לגייסה לבניית תכנית טיפול למשפחה, אולם היא לא נענתה לכך וביקשה, חזור ושוב, לנתק עמה כל קשר.

כאמור לעיל, ביום 27.01.2026 דווח לגורמי הרווחה כי הקטינה מ' והקטין י.נ. לא הגיעו למסגרות החינוך בשל מחלה. גורמי הרווחה הגיעו לבית המשפחה בליווי שוטרים, שם מצאו את הבית מזוהם ברמה בלתי סבירה, כאשר חלק מהקטינים התנהגו באופן שאינו מותאם לאירוע. גורמי הרווחה התרשמו שהקטינים מצויים בסיכון מידי. כפועל יוצא הוצאו שני צווי חירום בעניינם של הקטינים, כאמור לעיל, ולאחר מכן, החלטות מושא הערעורים דנן.

העובדות מדברות בעד עצמן, כך שבמשך שנה שלמה כאמור הגיעו דיווחים חוזרים ונשנים אל גורמי הרווחה בעניין המשפחה. ניסיונות רבים של שירותי הרווחה ליצור קשר עם המשפחה, שעלו בתוהו, ההגעה לבית המשפחה תוך סירוב לפתוח את הדלת, חוסר המענה לטלפונים, הדיווחים ממוסדות החינוך של הקטין י.נ. והקטינה מ', שהעידו על הזנחה קשה, ובפרט הדיווחים אודות הקטין י.נ., שהצביעו על כך שככל הנראה מדובר בקטין המצוי על הרצף האוטיסטי שאינו מקבל את הטיפול המתאים בו, כל אלה הצביעו על הצורך במתן צו חירום ואחר כך בצו הביניים. כל האמור לעיל מעיד על דחיפות חיוניות גבוהה בהוצאת הקטינים למרכזי החירום. בחינת החלופות, גם היא נעשתה, אך כאמור, לא עמדה כל דרך להשאיר את הקטינים בביתם בטיפול המערערים, שעה שהמערערים אינם מסכימים לשוחח עם גורמי הטיפול ואינם משתפים פעולה כלל. גם כאשר הסכימו המערערים לשוחח עם גורמי הטיפול בוועדות תכנון טיפול והערכה שהתקיימו, וכן בביקור שנערך בביתם, דומה היה כי הם אינם מבינים מה תדרוש מהם תכנית טיפול בקהילה, הם עדיין מביעים אמביוולנטיות לגבי הצורך בבניית תכנית טיפול למשפחה, מתקשים לשתף פעולה בעניין הכרוך במצבו של הקטין י.נ. והמסגרת המתאימה לו, בנגישות הקטינים לשירותים רפואיים ובאפשרות לשיתוף פעולה כללי עם גורמי הרווחה, כך שיחדלו מן ההזנחה הקשה בה היו מצויים הקטינים.

על רקע האמור, בנסיבות דנן מתקיימות עילות לכאורה לנזקקות של הקטינים וכן מתמלאים התנאים להמשך הוצאתם הזמנית והמוצדקת של הקטינים ממשמורת המערערים במסגרת החלטת הביניים ומשכך, החלטת ביהמ"ש קמא נכונה ומוצדקת. החלטות בית המשפט קמא מידתיות וראויות, עומדת בקנה אחד עם השמירה על טובתם ושלומם של הקטינים וכן תסייע ליצירת תמונה ברורה באשר למצב הקטינים. יש להותיר את הקטינה מ' והקטין י.נ. במרכז החירום ואת הקטינה ר. והקטין ד. באומנת החירום, זאת, לשם השמירה על טובתם, שלומם, בכדי לאפשר להם לעבור תהליך אבחון וטיפול במעטפת המתאימה, ומכאן שיש הותיר את צווי הביניים שניתנו על כנם.

דברי המערערים:

בדיון שנערך לפניי, פניתי אל המערערת בשאלה האם היא מסכימה שתיכנס לביתה חונכת. לשאלה זו השיבה בחיוב. ("כב' השופטת: או-קיי אני רוצה לשאול אותך עוד דברים גברתי, גברתי, את מסכימה שתיכנס אליך חונכת הביתה? האם: אם זה הכרחי אין לי שום בעיה. כב' השופטת: זה הכרחי. האם: אז אין לי בעיה.", עיינו פרוט' דיון מיום 17.02.2026, עמ' 18, ש' 10-14).

המערער ציין בפניי כי שיתף פעולה באופן מלא עם גורמי הרווחה, כי הוא אוהב את הקטינים, מתגעגע אליהם, רוצה שיחזרו לביתם, אבחן את הקטין י.נ. באופן פרטי, שיתף פעולה עם גורמי החינוך שלו, וכי הוא מוכן לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי הרווחה ("בן זוגה של האם: העובדת הסוציאלית אני שיתפתי פעולה מלא, מלא שיתפתי פעולה ואני, אני מאוד אוהב את הילדים האלה, מאוד יקרים. [...] אני ממש אוהב אותם, אני ממש רוצה שהם יחזירו. [...] אני מוכן לשתף שיתוף פעולה מלא למען הילדים האלה הקטין י.נ., הקטין י.נ., הילד שלנו מתוקי והוא יש לו אוטיזם ואנחנו אבחנו אותו, אנחנו הלכנו לאבחון פרטי ואבחנו אותו, והוא כל הזמן כאילו היה מלכלך את הבית ושובר את הבית וזה גם עם הגננת היה לי איתה שיתוף פעולה מלא, הייתי מדבר איתה הרבה, הייתי אומר לה בואי נעזור לו, בואי נשים אותו אולי בגן חינוך מיוחד שיקבל את הצרכים שלו הוא ילד מתוק ומקסים, לאלה והבן שלי הקטין ד. אני ראיתי אותו שמה במרכז קשר כולו היה מלא פריחות שם, מלא פריחות בבטן ובראש, זה לא היה לו בבית, היינו מטפלים בו טוב. [...] אנחנו מאוד מבקשים שהילדים יחזרו אלינו הביתה בעזרת השם. [...] הם מאוד חשובים לנו ואני אעשה את הכל, הכל, הכל אני אעשה הכל, שיתוף פעולה מלא אני אעשה באמת למען הילדים היקרים שלנו.", עיינו פרוט' דיון מיום 17.02.2026, עמ' 18-19, ש' 26-18).

ביום 19.02.2026 הגישה עו"ס לחוק הנוער תגובתה לעניין המענים הקהילתיים שניתן לתת לקטינים, המורים הגישו את עמדתם וכן הוגש דיווח נוסף משירותי הרווחה מיום 25.02.2026 ואלה יובאו להלן.

הקטין י.נ. - שילובו במסגרת חינוכית התואמת את צרכיו, תתאפשר בכפוף להמלצות ועדת אפיון וזכאות של הרשות המקומית בצפון. לעניין קיום ועדת אפיון וזכאות, עם המצאת אבחון פסיכולוגי שנערך על ידי המערערים בשנת 2024 תעשה פנייה לאגף החינוך עם כל המסמכים ההכרחיים ותושלם הפנייה לטובת קיום ועדת אפיון וזכאות חריגה. בא כוח המערערת טען כי המערערת פנתה ביוזמתה לאגף החינוך והעבירה החומרים הנדרשים לטובת קיום הוועדה. במידה והקטין י.נ. אכן ישולב בגן תקשורת, בכפוף למקום פנוי באחריות אגף החינוך שברשות המקומית, ייבחנו המענים טיפוליים והפרה רפואיים שיוכלו להינתן לו במסגרת החינוכית בשלב זה של השנה. הומלץ על קיום והשלמת כל ההמלצות כפי שהובאו באבחון הנוירולוגי והפסיכולוגי שנערכו בשנת 2024 על ידי המערערים, וכן השלמת כל אבחון נוסף במידה ויידרש על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים, בדיווח מאוחר מיום 25.02.2026 נרשם כי שילובו של הקטין י.נ. במסגרת גן תקשורת תלויה בקיומה של וועדת אפיון וזכאות חריגה שבשלב זה טרם ניתן להעריך אם תאושר בקשת ההורים לקיום וועדה חריגה ומתי תתקיים הוועדה. עוד הוסבר כי עלות ההשתתפות של ההורים לגן עומדת על כ-800 ₪ לחודש עבור טיפולים משלימים שההורים נדרשים לשאת בהם. האם המערערת הודיעה כי היא מסכימה לשילובו של הקטין י.נ. בשילוב מיוחד (גן תקשורתי) אך מבקשת שהמימון ו/או הסבסוד של הטיפולים ייעשה על ידי משרד הבריאות או שירותי הרווחה, האב המערער נתן הסכמתו לשילובו של הבן הקטין י.נ. והצהיר כי ישתף פעולה עם הנדרש (עמדת ההורים מיום 26.02.2026).

הקטינה ר. והקטין ד. - הגעה סדירה לביקורים ומעקב בטיפת חלב לרבות מעקב רפואי כפי שיידרש. הומלץ על שילובם במעון יום רב תכליתי כמסגרת חינוכית, שכוללת בתוכה מענים טיפולים משלימים לרבות הדרכת הורים, חוגים התפתחותיים ואפשרות להישארות ליום ארוך (מעבר לשעה 16:00). שילובם במעון היום יהיה תחת חוק פעוטות בסיכון המזכה בסבסוד חלקי ומפוקח על ידי התמ"ת. לקבוצת הגיל של הקטינה ר. יש מקום במעון יום ** רב תכליתי בשכונת ** בצפון, מרכז העיר אך צוין כי עולה שאלה באשר לצרכים של הקטינה ר. שכרגע אינה מאובחנת ואין וודאות כי שילובה במסגרת מעון יום רגיל יוכל לספק את צרכיה היחודיים. לגבי הקטין ד., נמצא כי ניתן לשלבו במעון יום ** השייך ל-** וממקום בשכונת **. צוין כי שני המעונות ממוקמים באזורים שונים של העיר ובמרחק זה מזה. ההורים נדרשו להמציא אישורי הכנסה לטובת חישוב זכאות דרגת השתתפות. האם המערערת ציינה כי היא מסכימה להכניס את הקטינים למעונות אך הדגישה את הקושי הכרוך במרחק בין שני האזורים ובמרחק מבית ההורים.

טיפול רגשי והדרכת הורים ביחידה לשלום הילד - מסגרת אקסטרנית למרכז חירום אבחוני (אינטייק) הנפרש על פני מספר מפגשים הכוללים אינטראקציות בין ההורים לילדים, עם ההורים לבד, ועם כל אחד מבני המשפחה בנפרד. לאחר סיום האינטייק נבנית תכנית טיפול המותאמת אישית למשפחה על פי הצרכים כפי שעלו באבחון. הצפי לקבלת המשפחה לטיפול הינו בעוד כחודשיים עד שלושה. הטיפול מתקיים אחת לשבוע ומסובסד במלואו על ידי שירותי הרווחה.

סומכת למשפחה - הדרכת המערערים בתחומים הבאים: משק בית, שמירה על בטיחות בבית, ניהול תקציב המשפחה, טיפול בצרכים הפיזיים של הילד, התייחסות רגשית לילד, תפקוד חברתי, הדרכה וסיוע להורה בקשרים עם גורמים בקהילה. הומלץ על כניסתה של סומכת לבית המשפחה בהיקף של 4 שעות שבועיות. בשלב זה טרם נמצאה סומכת. ברגע שתימצא תאושר כניסתה באופן מיידי. השירות יסובסד באופן מלא על ידי שירותי הרווחה. בדיווח מיום 25.02.2026 נרשם כי בשלב זה אין בנמצא סומכת זמינה. קיים מחסור גדול בכוח אדם ועל כן כאמור אין באפשרות שירותי הרווחה להעריך את הצפי למציאת סומכת. יצוין כי האב המערער הסכים למלוא התכנית המוצעת על ידי עו"ס לחוק הנוער, וכן ציין כי דודותיו מוכנות לשתף פעולה ולתת "כתף תומכת" באופן קבוע למספר שעות בכל שבוע, מסיום המסגרות החינוכיות ועד לשעות הערב ולינת הקטינים. עו"ס לחוק הנוער ציינה כי נקבעה פגישה עם הדודות ליום 16.03.2026 בשעה 14:00 לצורך היכרות ובחינת התוכנית והתמיכות אותן יעניקו למשפחה.

אבחון מסוגלות הורית - בדיווח מיום 25.02.2026 ציינה עו"ס לחוק הנוער כי על אף חילוקי הדעות בקרב גורמי הטיפול מטעם הרווחה מומלץ לערוך אבחון מסוגלות הורית שישפוך אור על יכולתם של ההורים לתת מענה לצרכים הייחודיים של כל אחד מהקטינים ולהמליץ בנוגע לסיוע המדויק אותו יש לתת לכל אחד מבני המשפחה. המערערים התנגדו, לטענתם, שאלת ביצוע מסוגלות הורית מצריכה דיון מעמיק, היא שאלה מורכבת ואין לדון בה בהליך לצו ביניים, קל וחומר במסגרת הערעור. ככל שיסברו רשויות הרווחה כי יש מקום לבדיקה למסוגלות הורית במסגרת הנזקקות, יש להגיש בקשה מתאימה במסגרת ההליך המתאים ולא במסגרת ערעור על צו ביניים. סבורתני כי הצדק עם המערערים ולפיכך לא תינתן הוראה לבחינת מסוגלות הורית בהליך שבפניי.

האפוטרופוס לדין הגיבה כי המענים הקהילתיים צריכים להיבחן אך לאחר קבלת ממצאי אבחון הקטינים במלואם וכי יש להורות על המשך שהותם במשמרות רשות הסעד נוכח הממצאים המדאיגים המעידים על הזנחה מתמשכת, ליקויים בתפקוד הורי והיעדר שיתוף פעולה מהותי מצד המערערים. נטען כי אין מדובר בכשל נקודתי אלא על דפוס מתמשך של אי מענה לצרכים בסיסיים וההתפתחותיים.

דיון והכרעה:

השאלה המרכזית בערעורים שלפניי הינה האם נכון היה להורות על הוצאת הקטינים ממשמורת המערערים והעברתם למשמורת רשות הסעד, זאת בהתאם להוראת סעיף 12 לחוק הנוער.

סעיף 12 לחוק הנוער דורש הוכחה לכאורית של נזקקות הקטין (עיינו ההסבר בדנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני, נח(6) 246 (2004)‏‏). לאור הנתונים שעמדו לפניי, הם הנתונים שעמדו בפני בית משפט קמא, מסכימה אני כי דרישה זו הוכחה. הקטינים נזקקים באופן לכאורי.

על אף האמור, לא די בכך.

סעיף 12 לחוק הנוער דורש תנאים נוספים לצורך עשיית שימוש בו, הם תנאי החיוניות והמיידיות, היינו שפעולה מכוח סעיף 12 לחוק הנוער הינה הכרחית, אין אמצעי אחר שחומרתו פחותה שבכוחו להבטיח הגנה על שלומם ורווחתם של הקטינים וכי יש לפעול מכוחה באופן מידי ללא כל עיכוב.

"סעיף 12 אמנם מאפשר הטלת אמצעים בהליך מזורז במעמד צד אחד, אך כאמור, צריך להיות נהיר כי האמצעי חיוני להגנה על שלומו ורווחתו של הקטין. [...] כדי להצדיק הוצאתו של קטין מרשות הוריו הטבעיים צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. הילד יוצא מרשות הוריו ללא הסכמתם רק כאשר הדבר מחויב המציאות ובלתי נמנע. [...] בקבלת החלטה זו יש לבחון, בין היתר, אם הנזק הצפוי מהשארת הקטין ברשות הוריו עומד ביחס לנזק העלול להיגרם לקטין עקב הוצאתו מרשותם. על רקע גישה כללית זו הוגבלה האפשרות להוציא ילד מרשות הוריו ללא הסכמת ההורים למקרים קיצוניים. חוק הנוער מאפשר כאמור "להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד..." (סעיף 3(4) לחוק; ההדגשה שלי - א' ב'). סעד זה הוא מוצא אחרון, שנועד להבטיח את הטיפול בקטין נזקק ואת ההשגחה עליו כאשר כל האמצעים האחרים אינם יעילים. יש לנקוט אותו במשורה. על המדינה מוטל נטל משמעותי כדי להצדיק התערבות כה בוטה בתא המשפחתי ובקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. נראה כי הטעמים, המחייבים משנה זהירות בקבלת החלטה להוציא ילד מרשות הוריו לפי סעיף 3(4) לחוק, תקפים גם כאשר ננקטים אמצעים טיפוליים במסגרת "החלטות ביניים". הוראה מיוחדת זו בעניין הוצאת ילד מרשות הוריו מקרינה גם על סעיף 12 לחוק (שאינו מפרט כלל את אמצעי הטיפול הזמניים). בהחליטו על הוצאת קטין מרשות הוריו צריך אפוא בית המשפט להשתכנע כי אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח את ההגנה על שלומו ורווחתו של הקטין. זו משמעותה של דרישת החיוניות." (דברי גב' השופט, הנשיא א' ברק, דנ"א 6041/02פלונית נ' פלוני, נח(6) 246 (2004)‏‏, ההדגשות אינן במקור - א.א.)

בעניינם של 3 הקטינים, בית משפט קמא אכן פירט את שלל הנסיבות והאירועים מהם ביסס את קביעתו לנזקקות לכאורית, לרבות פניות גורמי הרווחה למערערים בבקשה לשיתוף פעולה וביקור בית, אשר נדחו ולא צלחו, העובדה כי הקטינה ר. לא הובאה באופן סדיר לטיפת חלב מאז לידתה, כי בביקור האחרון (15.05.2025) גדילתה הוערכה כ"לא תקינה", היעדר חיסונה ואי ביקור סדיר אצל רופא, ניסיונות לעריכת ביקור בית לאחר פטירת הקטינה המנוחה א.ש. ז"ל שלא צלח, כי הקטין י.נ. לא הובא גם הוא באופן סדיר לטיפת חלב מאז לידתו ולא חוסן, המערערת לא רצתה לתאם מועד נוסף לביקור, הערכת התפתחותו לוקה בחסר, הקטין ד. לא הובא לטיפת חלב ולא נבדק על ידי רופא ילדים, כל ניסיונות עו"ס המשפחה ועו"ס לחוק הנוער להזמין המערערים להיכרות ובדיקת צרכים לא נשאו פרי, דיווחים אנונימיים למוקד ילדים בסיכון, דוחות חינוכיים, התנגדותה הנחרצת של המערערת להתערבות מקצועית, לאבחון, למסור מסמכים ולשתף פעולה. כל אלה "הביאו את גורמי הרווחה להרים "דגל אדום" ובצדק". (עמ' 5 ש' 26 להחלטת בית משפט קמא מיום 04.02.2026).

ה"דגל האדום" שהורם, "ובצדק", נגע אך לעניין נזקקותם הלכאורית של הקטינים. עם זאת בהחלטת בית משפט קמא נעדר כל נימוק והסבר מדוע הוצאת הקטינים הינו בגדר אמצעי חיוני והכרחי, ומדוע אין אמצעי אחר פחות בחומרתו אשר בכוחו להבטיח הגנה על שלומם ורווחתם של הקטינים. לא ניתן כל נימוק והסבר מדוע יש להוציא את הקטינים באופן מידי וללא כל עיכוב.

האם הוצאת הקטינים הייתה בגדר פעולה "מחויבת מציאות ובלתי נמנעת"? האם ה"נזק הצפוי מהשארת הקטינם במשמורת הוריהם גובר על הנזק שעלול להיגרם עקב הוצאתם מרשותם"? האם לא נותרה כל ברירה למעט הוצאתם, בבחינת "מוצא אחרון שנועד להבטיח את הטיפול וההשגחה בהם כאשר כל האמצעים האחרים אינם יעילים"? האם "אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח הגנה על שלומם של הקטינים"? מסופקני.

לא שוכנעתי כי הדוחות הרפואיים והחינוכיים של הקטינים הציגו ממצאים המחייבים את הוצאתם מרשות הוריהם באופן מידי וכמוצא אחרון. כך גם לא העובדה כי המערערים ובראשה המערערת סירבו לשיתוף פעולה עם רשויות הרווחה. כך גם לא מצב הבית. יובהר כי אין אני מקלה ראש בעניינם של הקטינים, מצבם, נזקקותם הלכאורית ובצורך הדחוף של התערבות גורמי הרווחה, יחד עם זאת, עצם אי הגעה סדירה לטיפת חלב לחלופין ביקור רופא, הינו עניין פתיר, וכל זאת בהינתן שעל פניו אין הקטינים מצויים כרגע תחת סיכון בריאותי מידי. על אף שלא ראיתי תמונות עדכניות, מאמינה אני לב"כ המערערים כי הבית עבר ניקיון ומצבו טוב מכפי שהיה. כך או אחרת, ניקיון בית הינו דבר שניתן לתת לו מענה, בין אם באמצעות הדרכה, סומכת ושאר פתרונות בקהילה.

באשר לאי שיתוף הפעולה של המערערים, אין לכחד כי חובת שיתוף הפעולה עם הרשויות לא הובאה לחובת המערערים על דרך של החלטה שיפוטית. לא שוכנעתי כי מוצו האמצעים הקהילתיים בעניינם של הקטינים. שוכנעתי כי אירוע הוצאתם של הקטינים מהבית גרם למערערים לטלטלה משמעותית (ונדרשת יש לציין). האירוע האמור עורר אותם מהתנערותם והתכחשותם כלפי גורמי הרווחה, האמונים גם הם על שלום הקטינים, כגורם מטעם המדינה.

על אף שהמערערים התנגדו לשתף פעולה בעבר עם גורמי הרווחה, בדיון שנערך בפני בית משפט קמא ביום 04.02.2025 נאמר מפורשות על ידי באי כוחם כי אלה ישתפו שיתוף פעולה מלא, כדלקמן: "אנו מוכנים להתכנס לוועדה, על אף ששם לא הצלחתי לשכנע, זאת כדי לעשות תוכנית אינטנסיבית. כל מה שמבקשת המבקשת לעשות עם הילדים, אם הם היו משתפים פעולה ומקיימים שיחות ופותחים דלת כשהיה צריך, כל ההוצאה הזו לא הייתה קורית. יש הסכמה להוציא את הקטין י.נ. למסגרת מיוחדת, כלומר יש הסכמה לשיתוף פעולה מלא. הם מבינים שהם חייבים וגם יבינו שזה יתרום להם. אבחונים ניתן לעשות לילדים בבית [...].", וכן: "אין ספק שההורים גם בטראומה מכל מה שקרה באותו יום שהוצאו הילדים ואינם איתם, היום הם מבינים שצריכים לשתף פעולה עם הרווחה. אין ספק שאחת מהסיבות זה בגלל אי שיתוף הפעולה", וכן: "האב גם מוכן לשתף פעולה אם זה לא היה מובן מדברי. מה שנעשה נעשה, היום מה שעומד לשאלה זה אם הילדים חוזרים הם לא בסיכון. האירוע מהערב, אני מניח שזה לא היה קל. השאלה האם הילדים יהיו בסיכון ואם לא וברור שלא!". סבורתני כי הסכמת המערערים לשיתוף פעולה עם גורמי הרווחה לא קיבלה משקל ראוי בהחלטות קמא. הסכמה זו גם הובעה באופן מפורש בדיון שנערך בפניי.

באשר להפניית האפוטרופוס לדין לפסק דינו של בית משפט לנוער בבית משפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט אסף זגורי) בענ"א 11792-07-23, וזאת כמענה לשאלתי הכיצד ניתן להתמודד עם הטענה כי המערערים מוכנים ומסכימים לשתף פעולה עם גורמי הרווחה לאחר קיום הדיון בפני בית משפט קמא (הוא "קו פרשת המים"), סבורני כי אין לגזור גזירה שווה מפסק הדין האמור לענייננו אנו.

במקרה האמור התקיים בנוסף גם תיק נזקקות עיקרי. שם "התנהלו בבימ"ש קמא שלושה דיונים בתאריכים [...]. בדיון הראשון, ועל יסוד הסכמה של הצדדים, קבע ביהמ"ש דרכי טיפול, לרבות שילוב סומכת בבית המשפחה, הערכה פסיכיאטרית שתיערך לאב, קבלת טיפול לילדים במסגרות חינוך [...]. בדיון השלישי שוב צוין כי האבחונים טרם הוגשו, אך ניתנה הסכמת האם לשילוב סומכת בביתה [...]." (פסקה 4 לפסק הדין). "ביום 3.7.23 התקיים דיון, כאשר האב לא טרח להתייצב אליו [...]." (פסקה 9 לפסק הדין). "ביום 4.7.23, ניתנה החלטת בית משפט קמא [...] בימ"ש קמא ציין עוד, כי כל ניסיונות הטיפול בקהילה לא עלו יפה, ושעה שההורים לא מאפשרים שילובה של סומכת, האם מנתקת כל קשר עם כל גורם חינוכי או טיפולי ולא משתפת פעולה וכן נצפתה ירידה בשיתוף הפעולה ביחידה לשלום הילד והדברים צוינו עקב בצד אגודל בתאריכים שונים, החל מ 2/23 ועד 6/23 כעניין שמגביר את החשש לשלום הילדים." [...] "בימ"ש קמא ציין, כי הוא מלווה את המשפחה כחצי שנה בתיק הנזקקות, אך רשויות הרווחה מלוות את המשפחה כבר למעלה משנתיים." [...] בימ"ש קמא... ציין כי עוד בטרם הפנייה לביהמ"ש בצל החוק נראה כי ננקטה כל דרך טיפול המוכרת לו על מנת לסייע להורים לטפל בילדיהם, החל משילוב בטיפול משפחתי, דרך הצמדת סומכת, מתן הדרכה, ערכית אבחונים לילדים וקיום קשר רציף בין גורמי טיפול לבין ההורים והילדים והנה, למרות כל זאת, וחרף השקעת מירב התשומות והמאמצים, חלה התדרדרות מתמדת בתפקוד ההורים. אף ביהמ"ש קמא נסה לגייס את ההורים לשיתוף פעולה ונקיטה בדרגי טיפול מוסכמות על מנת להיטיב את הטיפול בילדים [...]. ביהמ"ש קמא אף התייחס לבחינת החלופות האחרות שעמדו על הפרק, לרבות יציאת האם למקלט לנשים... אך האם סירבה. כן נבחנה אפשרות של שילוב הילדים אצל קרובי משפחה [...]." (פסקה 12 לפסק הדין).

במקרה דנן, שלא כמו בפסק הדין האמור, גורמי הרווחה לא פעלו מול המערערים בפועל, נוכח היעדר שיתוף פעולה. בית משפט קמא נודע למשפחה בפעם הראשונה מבלי שנעשה ניסיון בפועל לשימוש באמצעי התערבות במרקם המשפחתי שפגיעתם פחותה. אינני סבורה כי בעניינם של המערערים והקטינים "כלו כל הקיצין ונסתתמו כל האפשרויות" (עיינו ענ"א ‏(‏מחוזי תל אביב-יפו‏)‏ 38948-01-17 פלונית נ' היועמ״ש לממשלה - המחלקה לשירותים חברתיים רמת גן‏(‏נבו 22.2.2017‏)‏‏).

יום הדיון שנערך בפני בית משפט קמא, הוא "קו פרשת המים".

רצונם של המערערים לגדל את ילדיהם הוא רצון מובן וטבעי. אין חולק גם כי הם אוהבים את ילדיהם אך בכך אין די. חובתם היא גם להעניק לילדיהם תא משפחתי מתפקד, הנותן מענה מקיף לצרכי הקטינים.

לקטינה ר. נמצאה מסגרת מתאימה (מעון יום ** רב תכליתי כמסגרת חינוכית בשכונת **), הכוללת מענים טיפולים משלימים לרבות הדרכת הורים, חוגים התפתחותיים ואפשרות להישארות ליום ארוך (מעבר לשעה 16:00). המעון הינו תחת חוק פעוטות בסיכון ומזכה בסבסוד חלקי ומפוקח על ידי התמ"ת. שילובה כרוכה בהשתתפות המערערים בהתאם לחישוב זכאות של משרד הרווחה, ומכאן שעליהם להמציא מסמכים שונים (תלושי משכורת, תדפיס 'עובר ושב', תדפיס ריכוז יתרות מהבנק וכיו"ב). על המערערים לשתף פעולה עם גורמי הרווחה לעניין המצאת כל מסמך נדרש. נוכח האמור אני מורה על השבתה של הקטינה ר. למשמורת הוריה ועל שילובה במעון היום ** וזאת לא יאוחר מיום 03.03.2026.

לקטין ד. הוצעה תוכנית בקהילה לפיה הוא ישולב במעון יום '**' השייך ל- ** וממוקם בשכונת ** ב **. שילובו כרוך בהשתתפות המערערים בהתאם לחישוב זכאות של משרד הרווחה, ומכאן שעליהם להמציא מסמכים שונים (תלושי משכורת, תדפיס 'עובר ושב', תדפיס ריכוז יתרות מהבנק וכיו"ב). על המערערים לשתף פעולה עם גורמי הרווחה לעניין המצאת כל מסמך נדרש וכן לשתף פעולה בהתאם להוראות והנחיות צוות מעון היום. ככל שלא ימצא מעון יום התואם את גילו וצרכיו של הקטין ד. והממוקם בסמיכות למעון היום של הקטינה ר. או למוסד החינוכי של הבת הקטינה מ', הוא ישולב במעון יום '**' לא יאוחר מיום 05.03.2026. אני מורה אפוא על השבתו של הקטין ד. למשמורת הוריו ועל שילובו במעון יום '**' או במעון קרוב אחר ובלבד ששילובו במעון יום ייעשה לא יאוחר מיום 05.03.2026.

לקטין י.נ. טרם נמצא מענה קהילתי. שילובו במסגרת חינוכית התואמת את צרכיו, תתאפשר בכפוף להמלצות ועדת אפיון וזכאות של הרשות המקומית ב-**. בשלב זה טרם ניתן להעריך אם תאושר בקשת ההורים לקיום ועדה חריגה ומתי תתקיים הוועדה. לא נראה כי קיימת מניעה מעצם הפרדת הקטין י.נ. מאחותו הגדולה, היא הקטינה מ'. בשל גילו הרך בשנים, העדר מסגרת קהילתית המתאימה לו אד הוק במועד הנוכחי, וכן עובדת היותו מאובחן באוטיזם דבר המקשה על ניהול ותפקוד הבית כסדרו זאת אף על פי דברי המערער בעצמו, ובשל העדר שילובה של סומכת, למשפחה, טרם גיבשתי את דעתי האם ניתן מענה בקהילה לצרכיו של הקטין י.נ.. אשר על כן אני מורה לשירותי הרווחה להגיש דו"ח משלים וזאת עד ליום 05.03.2026. בדו"ח אבקש לקבל התייחסות באשר לשילובם של שלושת הילדים (הקטינה מ', הקטינה ר. והקטין ד.) במוסדות החינוך, שילובם של ההורים ביחידה האקסטרנית לשלום הילד וכל עניין נוסף באשר לדרכי הטיפול בקהילה לגבי הבן הקטין י.נ.. יש לקוות כי עד הדיווח המשלים תימצא סומכת ו/או יינתן צפי לקיומה של וועדת אפיון וזכאות, מידע שיאפשר בחינה מדויקת יותר באשר לקטין י.נ.. ככל שהצו הזמני שניתן על י יבחן עניינו של הקטין י.נ. בבית משפט קמא.

נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל ביחס לקטינה ר. והקטין ד..

ניתן פסק דין חלקי לפיו אני מורה על השבתם של הקטינה ר. והקטין ד. ממסגרות רשויות הרווחה למערערים תחת צו פיקוח והשגחה בקהילה. הקטינה ר. והקטין ד. ישולבו במעונות יום, יבקרו באופן סדיר בטיפת חלב לרבות מעקב רפואי, כפי שהדבר יידרש.

גורמי הרווחה ימשיכו את אשר נדרש בעניינן של הקטינה ר., לרבות אבחונים פסיכולוגיים, פסיכו-סוציאליים ו/או אחרים, במסגרת הקהילה.

גורמי הרווחה יגבשו תכנית טיפול רגשי והדרכת הורים ביחידה לשלום הילד, בהקדם האפשרי.

גורמי הרווחה ימנו סומכת לבית המערערים, לכשהדבר יתאפשר, לצורך עזרה, לימוד וסיוע בענייני ניהול משק הבית, שמירה על בטיחות בבית, ניהול תקציב, טיפול בצרכים הפיזיים של הקטינים, התייחסות רגשית לקטינים, תפקוד חברתי, הדרכה וסיוע בקשרים עם גורמים בקהילה וכיו"ב.

גורמי הרווחה יעשו ניסיון לגיוס דודות המערער ו/או בני משפחה אחרים לצורך תמיכה במשפחה.

המערערים ישתפו פעולה עם גורמי הרווחה, צוות מעון ** וצוות מעון **, הסומכת, לכשירותי הרווחה ימצאו סומכת זמינה טיפת חלב - באופן מלא.

פסק הדין המשלים לעניין הקטין י.נ. יינתן לאחר קבלת הדיווח המשלים כאמור בסעיף 45 לפסק הדין. את הדיווח המשלים יש להגיש לאפוטרופוס לדין ולהורים במקביל והם נדרשים להגיב עליו בדחיפות.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין החלקי לצדדים.

ניתן היום, ט' באדר התשפ"ו, 26/02/2026, בהעדר הצדדים.