לא נמצאה סיבה, לא לאפשר לקטינה לשהות בסביבה מכילה, מטפלת, מקדמת, ערוכה ובעיקר מטיבה עמה. בפרט כאשר נאמר ע"י המטפלת שלה, קלינאית התקשורת, כי מדובר בתמיכה ועזרה זמנית לכאורה אשר יכולה אך ורק להטיב עם הקטינה, ובהמשך לשלבה בכיתה רגילה. אף האפוטרופוס לדין התייחסה לכך בעמדתה.
הערעור שלפנינו
16.במסגרת כתב הערעור, טוענת האם כדלקמן:
א.בית משפט קמא שגה במתן החלטתו, מבלי שנעשה לקטינה אבחון התפתחותי עדכני, ואף מבלי שקיימת כל המלצה על גן התפתחותי. בית משפט קמא הסתמך בהחלטתו על המלצות של העו"ס והאפוט' לדין בלבד, ללא כל המלצה של גורם מוסמך כמתחייב בדין.
ב.אף לא ניתנה המלצה מפורשת ועדכנית של ועדת אפיון, כמתחייב.
ג.יש לקבוע כי ראשית תבצע הקטינה אבחון מקיף, ורק לאחריו ובהתאם לתוצאותיו, יתבצע רישום למסגרת המתאימה.
ד.ההחלטה קמא איננה מנומקת, ולא מתייחסת לטענות האם שהוגשו בסיכומיה בתיק קמא.
ה.בית המשפט קמא שגה, עת התעלם מדו"ח עדכני שצירפה האם לסיכומיה, במסגרתו הומלץ על ביצוע אבחון פסיכולוגי לקטינה.
דיון והכרעה
17.לאחר עיון בכתב הערעור על נספחיו, בהחלטה קמא ובתיק קמא, שוכנענו לדחות את הערעור אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכח סמכותנו על פי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), לאחר שסברנו כי אין לערעור סיכוי להתקבל.
להלן נימוקינו.
18.לא בכדי הארכנו בפרק הרקע, בתיאור ממצאיהם והמלצותיהם של גורמי המקצוע שטיפלו בקטינה. מדובר בקלינאית תקשורת, גננת ופסיכולוגית שהמלצותיהן היו עקביות וסברו, כי טובת הקטינה מחייבת השמתה בגן התפתחותי בשנת הלימודים הבאה. העו"ס בתסקירה והאפוט' לדין בעמדתה, הביאו בפניי בית משפט קמא את המלצות גורמי המקצוע הנ"ל.
בהקשר זה, ידועה הפסיקה לפיה, לתסקיר עו"ס מעמד דומה למעמד של חוות דעת מומחה. בתי המשפט שבו וחזרו על הלכה לפיה לצורך בחינת טובת הקטין, על ביהמ"ש להסתייע באנשי מקצוע, ועו"ס בכללם, ורק במקרים חריגים לסטות מהמלצתם.
ראו לעניין זה:
בע"מ 4259/06 פלוני נ' היועמ"ש (13.7.2006);
ע"מ 5072/10 פלוני נ' אלמונית (26.10.2010);
עמ"ש (ת"א) 62520-07-24 פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים (27.8.2024).
בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה הורה על השמת הקטינה בגן התפתחותי בשנת הלימודים הבאה אגב שמירת מקום בגן "רגיל" עד לקבלת תוצאות האבחון ההתפתחותי, עליו הורה בית משפט קמא בהחלטתו נשוא הערעור, יש טעות המחייבת את התערבות ערכאת הערעור.
19.אמנם, אין המלצה חד משמעית של ועדת האפיון לעניין השמת הקטינה בגן התפתחותי דווקא, אולם הוועדה קבעה (ראו סעיף 4 לעיל), כי לקטינה עיכוב התפתחותי שפתי רב תחומי, וכי היא זקוקה למענים בתחומים השפתי, חברתי ורגשי. רמת התפקוד של הקטינה הועמדה על בינונית-נמוכה (דרגה 3), והוחלט כי תקבל לתמיכה סל אישי בהיקף של חמש וחצי שעות שבועיות.
היינו, לקטינה קיימים קשיים התפתחותיים, ועמדת הגננת בשנת הלימודים הנוכחית היא, כי הקטינה תיתרם יותר בגן התפתחותי בשנה"ל הבאה. עמדתה זו מתחזקת אף לנוכח עמדתן התומכת של הפסיכולוגית וקלינאית התקשורת במהלך.
20.איננו רואים כל פסול בדרך הילוכו של בית משפט קמא, בהחלטה קמא, ולא מצאנו מקום להתערב בה. כאמור יש היגיון רב בהשמת הקטינה בגן התפתחותי, אגב שמירת מקום בגן "רגיל", עד לקבלת תוצאות האבחון ההתפתחותי, עליו הורה בית משפט קמא בהחלטתו נשוא הערעור.
שמנו ליבנו לעובדה, כי לקטינה נקבע תור לאבחון אך בסוף חודש אוקטובר (הודעת המערערת בתיק קמא מיום 3.7.2025); במצב דברים זה, הקטינה תתחיל את שנת הלימודים בגן התפתחותי, שיעניק לה את מעטפת הטיפולים להם היא זקוקה (אף לעמדת המערערת). לאחר קבלת תוצאות האבחון ובהתאם להן, תישקל העברת הקטינה לגן אחר, בו שמור לה מקום, כהוראת בית משפט קמא – או שמא תמשיך להתחנך במסגרת בה תתחיל את השנה.
21.לאור כל האמור לעיל, אנו מורים על דחיית הערעור, אף ללא צורך בתשובה.
22.משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ה, 10 יולי 2025, בהעדר הצדדים.

|
|

|
|

|
ח. שרעבי, שופט
אב"ד
|
|
א. אלון, שופטת
|
|
א. נאמן, שופט
|