פס"ד בערעור על החלטה לפיה קטינה תירשם לגן התפתחותי

1.עסקינן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט ירון אלטרזון), מיום 26.5.2025 בתלה"מ 30719-11-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא", בהתאמה). במסגרת ההחלטה קמא, נקבע כי הקטינה תירשם לגן התפתחותי בשנת הלימודים הבאה, וכי זהות המסגרת תיקבע על ידי שני ההורים. בנוסף, נקבע כי יבוצע לקטינה אבחון התפתחותי, וכי ישוריין עבורה מקום גם בגן רגיל, למקרה שיתקבלו באבחון המלצות שונות.

רקע בקליפת אגוז

2.המערערת והמשיב ניהלו קשר זוגי, ממנו הגיעה לעולם הקטינה. ביום 14.11.2023, הגישה המערערת את התובענה קמא, במסגרתו תבעה אחריות הורית בלעדית על הקטינה.

3.בפסק הדין בתיק קמא, שניתן בדיון ביום 25.11.2024, נקבע בין היתר כדלקמן:

א.מקום מגוריה העיקרי של הקטינה יהיה בבית האם (משמורת);

ב.זמני השהות של האב עם הקטינה בימים ב' ו-ד', יתקיימו מסיום המסגרת החינוכית ועד השעה 19:30;

ג.בכל יום שישי, אחת לשבועיים, יאסוף האב את הקטינה ישירות ממסגרת החינוך וישיבה לבית האם למחרת במוצ"ש, בשעה 18:30.

4.ביום 09.03.2025 הגיש האב בקשה בתיק קמא, בגדרה עתר להורות על רישום הקטינה למסגרת חינוכית תומכת או להורות על מתן המלצה על ידי גורם מקצועי בנושא זה.

יוער כי עקב קשיים שגילתה הקטינה, נערכה בעניינה ועדת אפיון טיפול ביום 14.7.2024, אשר קבעה כי לקטינה עיכוב התפתחותי שפתי רב תחומי. נקבע כי הקטינה זקוקה למענים בתחומים השפתי, חברתי ורגשי. רמת התפקוד של הקטינה היא בינונית-נמוכה (דרגה 3). הוחלט שהקטינה זכאית לשירותי חינוך מיוחדים ותלמד בגן לחינוך רגיל; זכאית לתמיכה סל אישי בהיקף של חמש וחצי שעות שבועיות.

5.ביום 27.03.2025 הוגשה עמדת האפוטרופוס לדין אשר נתנה המלצתה, וזאת לאחר בחינה של חוות הדעת שצורפו לבקשה והבאת עמדתם של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים (גננת, פסיכולוגית וקלינאית תקשורת) כדלקמן: 

"נכון לשלב זה יש לפנות לאבחון התפתחותי מקיף אשר ייתן המלצה עדכנית ומקיפה באשר למסגרת החינוכית המתאימה ביותר... אבחון זה יכול להיערך במסגרת מכון להתפתחות הילד, אולם ככל שיתברר כי קיימים תורי המתנה ממושכים – יש לשקול ביצוע אבחון פרטי בכדי לא לעכב קבלת החלטה בעניינה של הקטינה".

6. ביום 09.04.2025 הוגש תסקיר בעניין המסגרת החינוכית. התסקיר הכיל את עמדת האב, עמדת האם המתנגדת לסעד המבוקש בבקשה, וכן נרשמה עמדת אנשי המקצוע הרלוונטיים (הגננת של הקטינה, הפסיכולוגית וקלינאית התקשורת המטפלות בה), אשר קבעו ונתנו המלצתם פה אחד כי מסגרת חינוכית תומכת תטיב עם הקטינה, ותעניק לה את הכלים ההתפתחותיים הדרושים והנחוצים עבורה, כאשר אלו אינם מוענקים במסגרת חינוכית שאינה תומכת.

7. בסופו של יום המלצת התסקיר קבעה כדלקמן:

   "אני ממליצה להתחיל בפגישה משותפת של כל אנשי המקצוע שנתנו המלצה לגן ההתפתחותי, לקיים פגישה נוספת עם האם כדי להבין ממנה את חוסר הרצון שלה לשלוח את הבת לגן התפתחותי, ולנסות ולהסביר לה שוב את חשיבותו של ההמלצה שלהם".

8. ביום 28.04.2025 התקיים דיון בבית משפט קמא, בו נכחו הצדדים, ב"כ הצדדים ואפוטרופוס לדין. במהלך הדיון נשמעו טענות הצדדים. כמתואר בהחלטה קמא, לאחר שב"כ האם העלה ספקות בדבר תוקפה של ועדת האיפיון והמלצותיה, מסרה האפוטרופוס לדין כי אין צורך בוועדת אפיון נוספת מאחר שהמלצות הוועדה שהתקיימה (ביום 14.7.2024) תקפות לשלוש שנים וניתן להתקדם בעניין, או ע"י הסכמה של שני ההורים להמלצות או החלטה שיפוטית לשייך את הקטינה למסגרת חינוכית תומכת.

9. הצדדים לא הגיעו להסכמות ובית משפט קמא הורה על הגשת סיכומים בטרם הכרעה בבקשה.

10. טענות האב/ המבקש בתיק קמא: האם בסירובה פוגעת באופן ישיר בטובתה של הקטינה, וגורמת לה נזק של ממש תוך התעלמות מוחלטת מצרכיה ההתפתחותיים, בניגוד לכל ההמלצות הגורמים המקצועיים וחו"ד הרפואיות שניתנו בעניינה וצרפו לבקשה, הקובעות חד משמעית כי הקטינה מתקשה לתפקד במסגרת שאינה תומכת. אין צורך לבצע אבחון התפתחותי מקיף לקטינה וכל עמדתם של הגורמים המקצועיים שצורפו לבקשה תומכים בבקשה שהוגשה על ידו. התנהלותה של האם מעוררת דאגה, מעבר לעובדה שהיא אינה מגישה תגובתה כנדרש, היא פועלת לביטול תורים רפואיים הנקבעים לקטינה ומסרבת לעיין בחוות הדעת וביצוע בחינה מקצועית ניטרלית להתאמתה של הקטינה למסגרת תומכת. על פי עמדתו של האב, יש להורות על רישום הקטינה לשנת תשפ"ו במסגרת חינוכית תומכת, בליווי של סייעת אישית, בהתאם לכל ההמלצות של הגורמים המקצועיים שצורפו.

11. טענות האם: מתנגדת לרישום הקטינה למסגרת חינוכית ומנמקת כי מדובר בילדה רגילה, משחקת, אהובה וכי יש ילדים שלטענתה, מתפתחים בקצב שונה, וככל שיידרש סיוע עבורה הרי שהמועצה האזורית תספק אותו במסגרת החינוכית הרגילה. עוד טענה האם לפני האפוט' לדין כי הדוח הפסיכולוגי "אינו רציני" וכי יש לבצע אבחון נוסף אך הוסיפה מיד כי גם לאחריו "הקטינה בכל מקרה תשובץ למסגרת שאינה תומכת". לדעת האם, הקטינה אכן זקוקה לעזרה והיא אינה מתנגדת להעניק לה את אותה עזרה נדרשת, אולם הקטינה אינה צריכה להיות במסגרת אשר הומלצה ע"י הגורמים הטיפוליים אשר ניתן לקבלה במסגרת החינוך "הרגילה". בוועדת האפיון שעשתה ב- 2024 יש המלצה ברורה לרשום את הקטינה במסגרת שאינה תומכת, אך היא אינה מתנגדת לאבחון חוזר דרך קופת החולים, כשהיא מבקשת שהמימון יעשה בחלקים שווים. מאחר שאין המלצה ברורה וחד משמעית של גורמים מקצועיים לרישום הקטינה במסגרת חינוכית תומכת, ואין אבחון עדכני מקיף שנעשה לקטינה לצורך שיוך המסגרת, עומדת האם על כך שיש לקיים ועדת השמה חוזרת ולטענתה, טובת הקטינה היא רישום למסגרת חינוכית שאינה תומכת עם מתן טיפולי נדרשים.

12. עמדת האפוט' לדין: לאחר שקיימה שיחה עם אנשי המקצוע – הגננת, הפסיכולוגית וקלינאית התקשורת המטפלות בקטינה – המסקנות אליהן הגיעה היו שיש לשלב את הקטינה במסגרת חינוכית תומכת, וכן קיימת חשיבות רבה להפניה לאבחון התפתחות מקיף אשר יבחן את כלל תחומי התפקוד של הקטינה.

    בהתאם למכלול הנתונים והתרשמותה מהקטינה, רישומה למסגרת חינוכית שאינה תואמת עלולה להחמיר את תחושות התסכול שלה ויכולתה להשתלב ולהתפתח, לכן העניין מחייב בחינה רצינית של שיבוץ הקטינה למסגרת מותאמת לצרכיה ההתפתחותיים, בה תוכל לקבל מענה טיפולי ישיר מתוך המסגרת עצמה מבלי להידרש למאמץ יוצא דופן של ההורים, או לשיתוף פעולה מצידם שאינו תמיד מתקיים בפועל. במקביל היא ממליצה להפנות את הקטינה לאבחון התפתחותי מקיף.

13. בתגובתה, פירטה האפוט' לדין את עמדותיהם של הגורמים המקצועיים. נביאן בתמצית:

    1. הגננת – הקטינה מקבלת סל סיוע הכולל סייעת צמודה ל 15 שעות שבועיות, ובנוסף גננת שילוב המגיעה פעמיים בשבוע למשך שעה בכל פעם. לטענתה סל הסיוע הנוכחי אינו הולם, ובהיעדר סייעת לקטינה קשה מאוד. הקטינה נדרשת לתיווך מתמיד מול חברים, מתקשה להישאר בפעילות לעיתים נראית מוצפת, עייפה, בוכה ורוצה לישון. לקטינה עיכוב שפתי, קושי תחושתי, התנהגותי ובעיות בהצבת גבולות והתפרצויות, כאשר יש התקשות ברצף משחקי ועיכוב בקליטת תכנים לימודים.

    2. הפסיכולוגית – הקטינה ילדה חביבה חמה ונראית נבונה אך עם זאת, ניכרת בקשיים שפתיים, רגישים ומוטוריים הדורשים טיפול מתאים שהם טיפולים רגשים, טיפולי ריפוי בעיסוק וקלינאי תקשורת. מתצפיתה על הקטינה לאורך השנה כ- אחת לחודש ניכרים קשים ברורים שהאם מסרבת להכיר בהם. קיימת חשיבות רבה בהפניית הקטינה לאבחון התפתחותי מקיף שיבחן את תחומי התפקוד של הקטינה.

    3. קלינאית התקשורת – הקטינה זקוקה למסגרת חינוכית תומכת שתספק לה מעטפת טיפולית כוללת, ויחד עם זאת יש לבצע אבחון מקיף נוסף שיבחן את העניין התפתחותי והרגשי בשלמותו. הקטינה מציגה קשיים מובהקים בתחום השפתי, לצד קשיים חברתיים והתנהגותיים. מאבחון שנערך לקטינה במכון להתפתחות הילד בקופת החולים, עולה כי יש לקטינה קשיים במשחק, הבנת שפה נמוכה ואוצר מילים דל. ההמלצה קבעה כי יש לטפל בקלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק וסיוע במסגרת החינוכית בהתאם לצריכה של הקטינה.

        

       ההחלטה קמא

14. בית משפט קמא קיבל את הבקשה וקבע כדלקמן:

    "לפיכך ומכל המקובץ לעיל אני נעתר כאמור לבקשה ומורה כדלקמן: 

    1. הקטינה תירשם למסגרת חינוכית – גן התפתחותי, התואמת את צרכיה.

    2. זהות המסגרת החינוכית תקבע ע"י שני ההורים יחדיו.

    3. במקביל אני מורה על ביצוע איבחון התפתחותי מקיף עדכני לקטינה לבחינת צרכיה. זהות המקום בו יתבצע האיבחון יקבע ע"י העו"ס לס"ד ובמידת האפשר בהקדם האפשרי ובמסגרת השירות הציבורי.

    4. בנוסף אני מורה על 'שיריון' מקום לקטינה במסגרת חינוכית רגילה גם באמצעות רישומה הפורמאלי לגן "רגיל" על מנת שלא להיקלע למצב בו המלצות האיבחון המקיף החדש תהיינה שונות מאלה של אנשי המיקצוע – טיפול אשר הוגשו לתיק.

       על רישום זה תהא אחראית האם".

15. נימוקיו היו:

    1. עמדותיהם המקצועיות של הגורמים הטיפוליים כפי שהוגשו לתיק הינן אחידות, קוהרנטיות, חד משמעיות וברורות מאוד, התומכות בבקשה. מסקנתם היא אחת, העברת הקטינה למסגרת לימודית אשר תתאים לה מבחינת צרכיה.

    2. כל הגורמים הטיפוליים והמקצועיים, מצדדים באופן חד משמעי וברור בכך שהקטינה זקוקה למסגרת הכוללת מעטפת רחבה של אמצעים טיפוליים הנחוצים לה.

    3. התנגדותה של האם אינה ברורה, ומעבר לכך שאינה מתכתבת עם המלצות הגורמים המקצועיים טיפוליים, הרי שאף איננה עולה בקנה אחד עם ההיגיון הפשוט.

    4. לא נמצאה סיבה, לא לאפשר לקטינה לשהות בסביבה מכילה, מטפלת, מקדמת, ערוכה ובעיקר מטיבה עמה. בפרט כאשר נאמר ע"י המטפלת שלה, קלינאית התקשורת, כי מדובר בתמיכה ועזרה זמנית לכאורה אשר יכולה אך ורק להטיב עם הקטינה, ובהמשך לשלבה בכיתה רגילה. אף האפוטרופוס לדין התייחסה לכך בעמדתה.

        

       הערעור שלפנינו

       16.במסגרת כתב הערעור, טוענת האם כדלקמן:

       א.בית משפט קמא שגה במתן החלטתו, מבלי שנעשה לקטינה אבחון התפתחותי עדכני, ואף מבלי שקיימת כל המלצה על גן התפתחותי. בית משפט קמא הסתמך בהחלטתו על המלצות של העו"ס והאפוט' לדין בלבד, ללא כל המלצה של גורם מוסמך כמתחייב בדין.

       ב.אף לא ניתנה המלצה מפורשת ועדכנית של ועדת אפיון, כמתחייב.

       ג.יש לקבוע כי ראשית תבצע הקטינה אבחון מקיף, ורק לאחריו ובהתאם לתוצאותיו, יתבצע רישום למסגרת המתאימה.

       ד.ההחלטה קמא איננה מנומקת, ולא מתייחסת לטענות האם שהוגשו בסיכומיה בתיק קמא.

       ה.בית המשפט קמא שגה, עת התעלם מדו"ח עדכני שצירפה האם לסיכומיה, במסגרתו הומלץ על ביצוע אבחון פסיכולוגי לקטינה.

        

       דיון והכרעה

       17.לאחר עיון בכתב הערעור על נספחיו, בהחלטה קמא ובתיק קמא, שוכנענו לדחות את הערעור אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכח סמכותנו על פי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), לאחר שסברנו כי אין לערעור סיכוי להתקבל.

       להלן נימוקינו.

       18.לא בכדי הארכנו בפרק הרקע, בתיאור ממצאיהם והמלצותיהם של גורמי המקצוע שטיפלו בקטינה. מדובר בקלינאית תקשורת, גננת ופסיכולוגית שהמלצותיהן היו עקביות וסברו, כי טובת הקטינה מחייבת השמתה בגן התפתחותי בשנת הלימודים הבאה. העו"ס בתסקירה והאפוט' לדין בעמדתה, הביאו בפניי בית משפט קמא את המלצות גורמי המקצוע הנ"ל.

       בהקשר זה, ידועה הפסיקה לפיה, לתסקיר עו"ס מעמד דומה למעמד של חוות דעת מומחה. בתי המשפט שבו וחזרו על הלכה לפיה לצורך בחינת טובת הקטין, על ביהמ"ש להסתייע באנשי מקצוע, ועו"ס בכללם, ורק במקרים חריגים לסטות מהמלצתם.

       ראו לעניין זה:

       בע"מ 4259/06 פלוני נ' היועמ"ש (13.7.2006);

       ע"מ 5072/10 פלוני נ' אלמונית (26.10.2010);

       עמ"ש (ת"א) 62520-07-24‏ פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים (27.8.2024).

       בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה הורה על השמת הקטינה בגן התפתחותי בשנת הלימודים הבאה אגב שמירת מקום בגן "רגיל" עד לקבלת תוצאות האבחון ההתפתחותי, עליו הורה בית משפט קמא בהחלטתו נשוא הערעור, יש טעות המחייבת את התערבות ערכאת הערעור.

       19.אמנם, אין המלצה חד משמעית של ועדת האפיון לעניין השמת הקטינה בגן התפתחותי דווקא, אולם הוועדה קבעה (ראו סעיף 4 לעיל), כי לקטינה עיכוב התפתחותי שפתי רב תחומי, וכי היא זקוקה למענים בתחומים השפתי, חברתי ורגשי. רמת התפקוד של הקטינה הועמדה על בינונית-נמוכה (דרגה 3), והוחלט כי תקבל לתמיכה סל אישי בהיקף של חמש וחצי שעות שבועיות.

       היינו, לקטינה קיימים קשיים התפתחותיים, ועמדת הגננת בשנת הלימודים הנוכחית היא, כי הקטינה תיתרם יותר בגן התפתחותי בשנה"ל הבאה. עמדתה זו מתחזקת אף לנוכח עמדתן התומכת של הפסיכולוגית וקלינאית התקשורת במהלך.

       20.איננו רואים כל פסול בדרך הילוכו של בית משפט קמא, בהחלטה קמא, ולא מצאנו מקום להתערב בה. כאמור יש היגיון רב בהשמת הקטינה בגן התפתחותי, אגב שמירת מקום בגן "רגיל", עד לקבלת תוצאות האבחון ההתפתחותי, עליו הורה בית משפט קמא בהחלטתו נשוא הערעור.

       שמנו ליבנו לעובדה, כי לקטינה נקבע תור לאבחון אך בסוף חודש אוקטובר (הודעת המערערת בתיק קמא מיום 3.7.2025); במצב דברים זה, הקטינה תתחיל את שנת הלימודים בגן התפתחותי, שיעניק לה את מעטפת הטיפולים להם היא זקוקה (אף לעמדת המערערת). לאחר קבלת תוצאות האבחון ובהתאם להן, תישקל העברת הקטינה לגן אחר, בו שמור לה מקום, כהוראת בית משפט קמא – או שמא תמשיך להתחנך במסגרת בה תתחיל את השנה.

       21.לאור כל האמור לעיל, אנו מורים על דחיית הערעור, אף ללא צורך בתשובה.

       22.משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

        

       המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

        

        

        

        

       פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.

        

        

        

       ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ה, 10 יולי 2025, בהעדר הצדדים.

        

        

        

        

       ח. שרעבי, שופט אב"ד		א. אלון, שופטת		א. נאמן, שופט