עיריית תל אביב נ' כונס הנכסים הרשמי

השופט ד' מינץ:

           ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מאור) בפש"ר 3049/09 מיום 11.8.2020 בה הורה על ביטול הליך עיקול שנקטה המערערת (להלן גם: העירייה) בגין חובות ארנונה שיצר משיב 3 (להלן: החייב) כלפיה.

הרקע לערעור

1. במוקד הערעור, חובות ארנונה שצבר החייב בקשר לנכס ששכר בתחום שיפוטה של העירייה בין השנים 2006 עד 2011. החייב נקלע להליכי חדלות פירעון, ביום 10.11.2009 ניתן צו כינוס בעניינו וביום 15.7.2010 הוא הוכרז פושט רגל ומשיב 2 מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן). עוד טרם הוכרז החייב פושט רגל, ביום 23.12.2009 הוגשה לנאמן תביעת חוב מטעם המערערת בסך של 178,948 ש"ח בגין חובות ארנונה והוצאות אכיפה, החל מיום 1.8.2006. תביעת החוב אושרה במלואה באופן שסך של 114,417 ש"ח הוכרו כחוב בדין רגיל וסך של 64,750 ש"ח הוכרו כחוב בדין קדימה.

2. אלא שחוב הארנונה המשיך לתפוח. על כן, בשלב מסוים, בשנת 2015 חידשה המערערת את הליכי הגביה נגד החייב, הפעם ביחס לחוב הארנונה שנוצר לאחר מתן צו הכינוס. בקשת המערערת – אשר טענה כי החייב ממשיך לצבור חובות חדשים – לביטול הליך פשיטת הרגל, נדחתה ביום 14.10.2018 לאחר שנקבע כי אין מדובר בחובות חדשים כאשר "החובות החדשים לכאורה הן הוצאות גבייה מנהלית שבהתאם לפסיקה [...] לא ניתן להפעילה כאשר החייב בהליכי פשיטת רגל".

3. ביום 6.3.2019, לאחר שהתנהל דיון בעניינו של החייב, ניתן לו הפטר מותנה בכפוף להפקדת סך של 60,000 ש"ח לקופת פשיטת הרגל. בהמשך לכך, ביום 1.1.2020 הגיש החייב בקשה לביטול עיקול שהטילה המערערת על חשבון הבנק שלו במסגרת הליכי גבייה מנהליים שנקטה נגדו. במענה לכך, ביום 11.8.2020 הורה בית המשפט המחוזי על ביטול הליכי הגביה בהם נקטה המערערת. בהחלטה נקבע כך:

"בהמשך לעמדת הכונס הרשמי, מורה על ביטול הליכי הגבייה שנוקטת עיריית תל אביב מחוץ להליכי פשיטת הרגל.

אני מפנה לטעמים בפסק הדין בתיק 24574-08-11 היפים גם במקרה שלפנינו.

כפי שמציין הכנ"ר, העירייה פועלת שלא כדין ועושה דין עצמי.

לאחר שיסתיימו הליכי פשיטת הרגל תוכל העירייה לגבות חובות חדשים.

אם נוצרים חובות חדשים עליה לפנות לבית המשפט ובבקשות מתאימות, ולא להתעלם מהוראות הדין.