עטיה נ' עודה ביטאר ואח'

פסק דין

מהות ההליך:

1.לפני בקשה בהמרצת פתיחה למתן פסק דין המצהיר כי המבקש הינו הבעלים היחיד של חנות ו/או עסק תכשיטים זהב "אלאמאם" ושירותי המרת מטבע, המנוהל בחנות המצויה ברח' 300 מס' 80 בכפר יפיע 16955 (להלן: "החנות") וכי למשיב מס' 2/החייב אין כל זכות בחנות.

2.בד בבד, עתר המבקש לביטול העיקול על תכולת החנות או לחילופין לעיכוב ביצוע עיקול מיטלטלין שהוטל על תכולת החנות, במסגרת תיק הוצל"פ מספר 10-05127-08-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ") בו מנהלת המשיבה 1 הליכי גבייה כנגד החייב/המשיב 2 (להלן: "החייב" ו/או "המשיב 2").

רקע עובדתי והליכים קודמים:

3.המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") פתחה כנגד החייב בהליכי הוצל"פ לביצוע פסק דין שניתן ביום 26.12.99 בבית המשפט המחוזי (סומן נ/10), בגין חוב בסך 2,847,072.78 ש"ח, נכון ליום 10.5.12.

המבקש הינו בנו של החייב, והוא, לטענתו, בעל החנות מאז הקמתה בשנת 2004.

המשיבה פעלה במסגרת תיק ההוצל"פ לעיקול ברישום על תכולת החנות, כשלטענתה החייב הוא בעל הזכויות בחנות.

4.ביום 24.5.12 פנה המבקש במסגרת תיק ההוצל"פ בבקשה לעיכוב ביצוע הליכי העיקול, ולחילופין, עתר למתן שהות של מספר ימים לצורך המצאת מסמכים ואישורים להוכחת בעלותו הבלעדית בחנות ובעסק התכשיטים, אך בקשתו נדחתה בהחלטת כב' הרשמת מירי ברטהולץ, מיום 28.5.12.

5.ביום 31.5.12 ניתנה החלטתה של כב' הרשמת מירי ברטהולץ המורה על הטלת עיקול ברישום על המיטלטלין שבחנות.

בעקבות החלטה זו פתח המבקש בהליך שבפניי.

ביום 4.6.12 הוריתי על עיכוב זמני של הליכי הגביה כנגד החנות במסגרת תיק ההוצל"פ, עד למתן החלטה אחרת, ובכפוף לכך שהמבקש יפקיד סך של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט. לאחר דיון במעמד הצדדים הותרתי את החלטת העיכוב על כנה, בכפוף להפקדת ערבות עצמית, ערבות צד ג' והפקדת עירבון או ערבות בנקאית בסך 50,000 ₪.

6.לאחר שמיעת העדים, הורתי על הגשת סיכומי טענות הצדדים בכתב, כאשר מאחר והמבקש והמשיבה הגישו סיכומי טענות במסגרת הליך הביניים, אפשרתי להם להגיש סיכומים משלימים קצרים.

הסדר דיוני:

7.בפתח ישיבת ההוכחות מ- 12.6.13, הודיעו הצדדים על הסכמתם כי תצהירי העדות הראשית שהוגשו במסגרת ההליך העיקרי והבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ יהוו עדות ראשית, החקירות הנגדיות שהתנהלו בהליכי הביניים יהוו חלק מהעדויות בהליך העיקרי, והראיות שהוגשו שם יהוו חלק מהראיות כאן. ואילו חקירת המצהירים ביום שמיעת ההוכחות תהא רק לצורך השלמת החקירה הנגדית שהיתה במסגרת הליך הביניים (ר' עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, מ- 12.6.13).

עיקר טענות המבקש:

8.א. המבקש הינו הבעלים היחיד של החנות ועסק התכשיטים המנוהל בה, ולחייב אין כל זכויות בחנות או כל קשר לחנות, למעט היותו עובד שכיר לשעבר בחנות. כל המסמכים הרשמיים שהופקו מאז פתיחת החנות בשנת 2004 מעידים על היות המבקש בעלים של החנות, לרבות הסכם שכירות משנת 2004, אישור רשויות המס משנת 2004, רישיון לנותן שירות מטבע משנת 2007, ופרסומים של החנות בשנת 2007 בהם צוין כי המבקש הוא בעל החנות.

משכך, ביצוע העיקול בחנות יפגע במבקש פגיעה ממשית ויסב לו נזק בלתי הפיך, לרבות פגיעה במוניטין שלו.

ב.נטל השכנוע להוכיח כי המיטלטלין שבחנות שייכים לחייב מוטל על שכמי המשיבה, ומדובר בנטל כבד הדומה לזה הנדרש לשם הרמת מסך התאגדות חברה.

ג.העסק נפתח בשנת 2004 על שם המבקש, בעוד שתיק ההוצל"פ נפתח כנגד החייב רק בשנת 2008, כך שבעת פתיחת התיק טרם נקטה המשיבה בהליכי הוצל"פ ומשום כך, אין ממש בטענתה כי רישום העסק על שמו של המבקש נועד להבריח נכסי החייב, כאשר עוד לא נפתחו כל הליכים כנגד החייב בעת פתיחת העסק, ומשלא הוכח כי החייב היה חב כספים בשנה בה נפתח העסק.