עטיה נ' כהן

פסק דין

תביעה לתשלום 11,391 ₪. התובע נעזר בנתבע, כשביום 1.9.13 בעת חופשה באילת איבד את המפתחות לרכבו. התובע הזעיק את הנתבע על מנת שיכין עבורו מפתח חדש. הנתבע הסביר לתובע כי מדובר במפתח עם שבב אשר בלעדיו לא ניתן להניע את הרכב ועל כן נדרש לפעולות נוספות, אשר לטענת התובע גרמו נזק לרכבו.

התובע שילם לנתבע 1,200 ₪ בגין התיקון ותובע סכום זה בחזרה. כמו כן הוא תובע סכום של 891 ₪ עבור החלפת צילינדר שלטענתו הנתבע הרס, 2,300 ₪ לתיקון מערכת המוח של הרכב ו – 7,000 ₪ בגין אבדן האפשרות למכור את הרכב ולהשתמש בו בדרך הרגילה. התובע מציין כי ראוי לפסוק אף פיצויים לדוגמא, אולם לא הוסיף סכום זה לתביעתו ולא שילם אגרה בגינו ועל כן התביעה היא אך ורק לרכיבי הנזק שפורטו לעיל.

הנתבע, טוען בכתב ההגנה, כי תיקן את רכבו של התובע כשנתקע באילת וגבה ממנו סכום נמוך משהתכוון (לפחות 1,500 ₪), משום שהתובע התחנן בפניו שיפחית במחיר בהיותו סטודנט חסר אמצעים. עוד טוען הנתבע, כי הסיבה האמיתית לתביעה שהגיש התובע היא כי יומיים לאחר ששב לביתו, מצא התובע את המפתח והצטער על הכסף שהוציא. הנתבע מוסיף כי ברכב של התובע בעיות חשמל שונות והוא איננו חשמלאי ועל כן אינו יכול להיות אחראי לבעיות אלה.

בדיון בפני הסכים הנתבע כי היה מוכן לשלם לתובע בגין מנעול חדש וכן כי היה מוכן להשיב תובע את הסכום ששילם.

התובע צירף חוות דעת של שמאי ממנה עולה כי "בשל אובדן המפתח היה חייב המתקין לשבש את המוח של המחשב אימובילייזר על מנת שיוכל לשכפל את המפתח ולהניע את הרכב מה שלא הצליח בסופו של דבר". עוד ציין השמאי כי "המפתח המקורי נמצא, אך אינו תקין. מערכת נעילה מרכזית אינה תקינה אינה מזהה את השלט נחות" וכן טוען כי יש פגם בצילינדר.

הנתבע צירף חוות דעת של מנעולן ממנה עלה כי במקרה של אובדן מפתח, מפורקת יחידת האימובילייזר ובעקבות הטיפול המפתח שאבד אוטומטית יפסיק לעבוד כדי למנוע מצב שמישהו ימצא את המפתח וינסה לגנוב את הרכב. עוד עולה מחוות הדעת כי הבעיות המפורטות על ידי התובע אינן קשורות להחלפת הצילינדר.

על מנת לא להכביר הוצאות על הצדדים, תינתן ההכרעה בהליך ללא זימון דיון נוסף וללא שהמומחים נחקרו על חוות דעתם.

דיון והכרעה

התובע, שאיבד את המפתח לרכבו, פנה לנתבע שאיננו מורשה מטעם אימובילייזר, או חברה אחרת שמורשית באופן רשמי לטפל בקודן של רכבו ובמערכת ההנעה הקשורה במפתח. בין שהתובע עשה כן משום שרצה לחסוך כסף ובין שעשה כן משום שלא איתר גורם מוסמך, הוא ידע כי מדובר בתיקון על ידי גורם שאינו מורשה.

כפי שעלה מחוות הדעת שצירף התובע, הנתבע צדק כשפרק את ה"מוח" של הרכב, על מנת לשכפל את המפתח. נראה כי פעולתו זו הצליחה באופן חלקי, כלומר הרכב מניע (גם אם לא תמיד בקלות), אולם לטענת התובע, הצילינדר נופל ויש בעיות שונות נוספות. אני סבורה כי חלק מן הבעיות הנוספות כפי שעולה מחוות הדעת של הנתבע, אינן קשורות בתיקון שביצע הנתבע ויש לזכור כי מדבור ברכב משנת 2001.

נוכח נכונותו של הנתבע כפי שהוא עצמו העיד, להחזיר לתובע את כספו,או לשלם למנעולן שיתקן את מנעול הרכב על חשבון הנתבע, נראה כי גם הנתבע ער לכך שהטיפול שביצע ברכב, אולי "הציל" את התובע באותו רגע, אולם לא היה נטול ליקויים. הנתבע לא הציג עצמו כחובבן, אלא כמקצוען ועל כן נראה כי עליו לקחת אחריות מסוימת לכך שהתיקון הותיר ליקויים ברכב של התובע.

התובע כאמור הגיש תביעה בסכום של למעלה מ – 11,000 ₪ כשהשמאי מטעמו קובע כי שווי הרכב כולו 5,900 ₪ וברור כי אין כל היגיון בגובה התביעה. אם ניקח בחשבון כי חלק מן התקלות ברכב, מקורן איננו בתיקון של הנתבע וכי לתובע אחריות גם כן, מאחר שבחר לפעול באופן בו פעל ולא לפנות לגורם מורשה, אני סבורה כי די יהיה אם הנתבע ישיב לתובע את עלות תיקון הרכב כפי שהציע, היינו 1,200 ₪.

נוכח נכונותו של הנתבע להשיב עלות התיקון לתובע עוד בטרם הדיון, הצעה לה סרב התובע (כפי שעלה מעדותו של הנתבע עליה התובע לא חלק), אינני עושה צו להוצאות.

הנתבע ישלם לתובע אם כן 1,200 ₪ תוך 30 יום מן המועד בו יקבל את פסק הדין שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: