פס"ד של בית דין לענייני מים בעניין הזרמת שפכים לירקון

כב' השופט ד"ר רון שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:

הרקע לערר ותמצית טענות הצדדים:

עניינו של ערר זה בהחלטת המשיבים 1 – 2 שניתנה ביום 6.2.2017 (להלן: "צו ההרשאה") ולפיה ניתנה למשיבים 4 – 5 הרשאה להזרמת עודפי קולחים של מט"ש דרום השרון באמצעות מאגרי ניר אליהו ורמת הכובש לנחל סיר במשך כשנה וזאת מאחר ונסיבות העניין אינן מאפשרות ברירה אחרת, לפי סעיף 20י"א לחוק המים, התשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המים"). לטענת העוררות מדובר בהזרמת שפכים הגורמת למפגעים סביבתיים חמורים.

העוררות הינן מי הוד השרון בע"מ, שאחראית על מניעה וטיפול במטרדים, כולל מטרדי תברואה בשטח שבאחריותה, ועיריית הוד השרון, הרשות המקומית שבשטחה עוברים נחלים המזוהמים בשפכי המשיבים 4 – 5. לטענתן, השקיעו משאבים רבים במיגור מטרדי ריח באזורן בשנים האחרונות.

העוררות טוענות כי החל מחודש ינואר 2014 המשיבים 4 – 5, המפעילים את מתקן טיהור השפכים (מט"ש) דרום השרון, מזהמים את הסביבה, מתעלמים ומפרים את ההוראות והתנאים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים ואינם נוקטים באמצעים על מנת לנסות ולמזער את הנזק הסביבתי, הבלתי הפיך, שהם גורמים. נטען כי הזרמת הקולחים לנחל סיר פוגעת פגיעה אנושה בסביבה. נטען כי הקולחים, שהלכה למעשה הם שפכים (שכן הם לא עומדים בתנאי צו ההרשאה לגבי איכותם), זורמים לנחל בכמות גדולה בניגוד לתנאי צו ההרשאה וגורמים, בין היתר, למפגעי ריח, יתושים ותחלואה לתושבי האזור. כן נטען כי בסופו של דבר ה"קולחים" זורמים לנחל הירקון עד לחופי הים בשפך הירקון ובכך גורמים לנזק בלתי הפיך לערכי טבע ייחודיים ולפרויקטים סביבתיים שרקמו הרשויות המקומיות לאורך נחל הירקון, שהמדינה פועלת מזה שנים לשיקומו. כן טוענות העוררות כי למרות שהמשיבים 4 – 5 מפעילים את מט"ש דרום השרון לאורך זמן תוך אי קיום הוראות החוק והתנאים שנקבעו על ידי המשיבים 1 – 3, ביום 23.1.2017 המליצה הוועדה המייעצת למתן צווי הרשאה (להלן: "הוועדה") על מתן צו הרשאה חדש וארוך טווח וביום 6.2.2017 המלצה זו התקבלה על ידי רשות המים שאישרה מתן צו כאמור.

העוררות טוענות כי ההחלטה ליתן את צו ההרשאה לא רק שמותירה את המצב הקשה כפי שהוא, היא מתירה את המשך הרעתו. כן נטען כי ההחלטה אינה מגלמת בתוכה כל תמריץ לשפרו והלכה למעשה מכשירה את המשך התנהלותם הפסולה של המשיבים 4 – 5 והתנהלות פסולה של גופים דומים בעתיד. לכן נטען כי ההחלטה ליתן את צו ההרשאה התקבלה על ידי רשות המים באופן בלתי סביר, בלתי מידתי, שרירותי עד כדי אפליה ותוך פגיעה אנושה בשלטון החוק בכלל ובאכיפת הדין הסביבתי בפרט. נטען כי סעיף 20י"א לחוק המים קובע כי המלצה על מתן צו הרשאה המתיר הזרמת מי קולחים לנחלים תינתן רק מקום בו נסיבות העניין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר הזרמה לתקופה קצובה ובתנאים שייקבעו על ידי מנהל רשות המים בצו ההרשאה. נטען כי אין זה המצב. כן נטען כי בניגוד לצו ההרשאה שניתן בשנת 2016, המשיבים 4 -5 לא הסדירו את מימון הטיפול בשפכים שנשאבים מהנחל למט"ש כפר סבא – הוד השרון, והחל מחודש דצמבר 2016 מט"ש כפ"ס – הוד השרון אינו קולט שפכים מנחל קנה, כיוון שרשות נחל הירקון אינה שואבת שפכים מתחנת אלישמע, זאת, למיטב ידיעת העוררות, נוכח הימנעות המשיבים 4 – 5 לשאת בעלות הכספית (החלקית) הכרוכה בכך.

לטענת העוררות, המשיבים 4 – 5 לא עמדו בתנאים שנקבעו ולא טרחו לספק הסברים לטענות שהופנו כלפיהם על ידי העוררות בדיון שהתקיים לפני הוועדה, ועל אף זאת החליטה הוועדה להמליץ על מתן צו הרשאה ורשות המים החליטה לאמץ המלצה זו מבלי לאמת את תשובות המשיבים 4 – 5. על כן, נטען כי החלטת רשות המים מהווה פגיעה בשלטון החוק ושרירותית עד כדי אפליה. נטען כי הוועדה ורשות המים עוצמות עיניהן והלכה למעשה מסייעות למשיבים 4 – 5 להמשיך את הפגיעה החמורה בסביבה. נטען כי המשיבים 4 – 5 הפרו את תנאי הצווים לאורך תקופה ממושכת, הפרות בוטות חוזרות ונשנות, אשר היו ידועות לרשות המים, וחרף זאת רשות המים לא נקפה אצבע על מנת להפעיל כראוי את סמכותה לבטל את הצווים ואף נתנה צווים נוספים למשיבים 4 – 5.

עוד טוענות העוררות כי רק כאשר סילוק השפכים נעשה בהתאם לצו ההרשאה הוא לא ייחשב כזיהום מים, אך הפרת הצווים על ידי המשיבים 4 – 5 מהווים זיהום מים לכל דבר ועניין. נטען כי תמוה מדוע המשרד להגנת הסביבה לא מצא לנכון לפעול נגד המשיבים 4 – 5 במישור הפלילי בגין זיהום המים לאור התנהלותם. כן נטען כי המשיבים 4 – 5 הפרו את חוק המים ואין הסבר מניח את הדעת להתעלמות המשרד להגנת הסביבה מחובתו להפעיל סמכויותיו ולאכוף את החוק. נטען כי הנימוק למתן צו ההרשאה הנוסף הוא הצורך בזירוז שדרוג המט"ש ככל הניתן, אך אין בהוראות הצו שניתן כל תמריץ למשיבים 4 – 5 לזרז את שדרוג המט"ש שכן הצו ניתן לתקופה ארוכה מאוד ואין בו לוח זמנים מוגדר או כל הוראה ברורה לביצוע פעולות שבהכרח יקדמו את שדרוג המט"ש. נטען כי התנהלות רשות המים והמשרד להגנת הסביבה מגלמת בתוכה אכיפה סלקטיבית, שרירותיות עד כדי אפליה ופגיעה קשה בשלטון החוק. לכן נטען כי ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני ויש לבטלה.

המשיבים 1 – 3 טוענים כי יש לדחות את הערר שכן החלטת הרשויות בעניין צו ההרשאה במקרה דנן הינה החלטה מתבקשת המצויה במתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. נטען כי אין ספק שהזרמת קולחים לנחל אינה מצב רצוי, אך הרציונאל שעמד בפני הוועדה ומנהל רשות המים היה, ככלל, מתן עדיפות לטיפול כלשהו, גם אם הוא לא מיטבי, על פני אי טיפול בשפכים כלל והזרמתם כשפכים גולמיים. כן נטען כי בד בבד מקודמת תכנית לשדרוג המט"ש בטווח זמן הנראה לעין. נטען כי בעקבות הליך האכיפה המנהלית של המשרד להגנת הסביבה בשנת 2014 הוציא המשיב 4 מכרזים לשדרוג המט"ש בעלות כוללת של כ-130 מיליון ₪. תהליך השדרוג החל בשנת 2015 ולאחר תום השדרוג צפוי להתחיל תקופת הרצה עד סוף שנת 2017 ויהיה ערוך לטפל בכמויות גדולות של שפכים ליום בטיפול שלישוני שייטיב את איכות הקולחים וצפוי להגדיל את כמות צרכני הקולחים בקרב חקלאי האזור. נטען כי נוכח הפתרון של שדרוג המט"ש הנמצא בשלביו המתקדמים ובהנחה שמתן צו הרשאה יאפשר מעקב ופיקוח טובים יותר שישפרו את התוצאה הסביבתית במצב הדברים הקיים, החליטה הוועדה להמליץ למנהל רשות המים לתת את צו ההרשאה, למרות העמידה החלקית של המשיבים 4 – 5 בתנאי המשרד להגנת הסביבה.

המשיבים 1 – 3 טוענים עוד כי במתן ההמלצה לתת את צו ההרשאה ניתנה גם הדעת לשיקום נחל הירקון, אשר מושפע באופן שלילי מהזרמת הקולחים לנחל סיר, המהווה יובל מיובלי הירקון. עם זאת, נטען כי בהעדר חלופה אחרת אשר גוברת ביתרונותיה הסביבתיים על חלופה זו בעת הזאת, ונוכח התקדמות השדרוג המהווה פתרון יחיד לאיכות הקולחים, סברה הוועדה כי יש לתת את הצו. נטען כי התנאים שניתנו במסגרת הצו הסדירו במידה רבה את האפשרות לפיקוח על התקדמות השדרוג וכן מסדירים את פעולות הביניים שיש לעשות עד לסיום הפתרון הכולל לקולחי האזור. כן נטען כי במסגרת צו הרשאה זה, כמו בצווים הקודמים שניתנו, אושרה הזרמה של קולחים בשלב זה רק מהמאגרים ולא מאתרים או נקודות אחרות באזור. המשיבים טוענים גם כי במסגרת צו ההרשאה חויבו המשיבים 4 – 5 כי לאחר תום השדרוג יחל ניקוי של המאגרים ממצברי הבוצה שהצטברה בהם, שכן ניקוי המאגרים כעת טרם סיום הליך השדרוג לא צפוי להטיב את המצב. כן נטען כי מתוכנן לקום מאגר נוסף באזור אשר צפוי לתת פתרון כולל לעודפי הקולחים ופעולות אלה יביאו להגדלה של כמות צרכני הקולחים ולא תידרש הזרמה לנחל בעתיד. לכן נטען כי ההזרמה לנחל סיר היא זמנית ולתקופה קצובה.