עח"ק 20528-09-15

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערר על הכרעתו של השמאי המכריע אשר מונה בהסכמת הצדדים, מר אלכס חפץ.

בין הצדדים הוסכם על מתכונת בירור מחלוקות הנוגעות לשאלת גובה פיצויי ההפקעה המגיעים למשיבים בגין הפקעות שביצעו המבקשות של מקרקעין לתוואי נחל השלושה. בהתאם להסכמות נחתם ביום 11.9.13 הסכם לתשלום סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת וביום 14.2.14 נשלחה פניה מוסכמת למר אלכס חפץ בה נקבע כי ישמש כשמאי מכריע בין הצדדים וכי כל אחד מהצדדים יהיה רשאי לערער על הכרעתו בנקודה משפטית בלבד תוך 45 ימים מעת קבלתה. ביום 2.8.15 התקבלה הכרעתו של השמאי המכריע. עם קבלתה הגישו המבקשות לשמאי המכריע שאלות הבהרה, אך בטרם התקבלה התייחסותו לשאלות הבהרה הודיעו המבקשות לב"כ המשיבים על כוונתן להגיש ערעור בתוך 45 יום ממועד קבלת ההכרעה, כאשר לטענת המבקשות ימי הפגרה אינם נמנים. ב"כ המשיבים השיב כי הוא עומד על כך שימי הפגרה נמנים במניין הימים ולכן מבקשות המבקשות מבית הדין לענייני מים להאריך את המועד להגשת הערר, למרות שלטענתן על המועד המוסכם להגשת ערעור חלים הכללים החלים על מועדים להגשת ערעור המוסדרים בחוק ובתקנות ולכן ימי הפגרה אינם באים במניין.

עוד נטען בבקשה כי קיימים טעמים נוספים המצדיקים הארכת המועד כגון חילופי גברי במשרד ב"כ המבקשות; תקופת הפגרה והחגים הממלאת את רובו המכריע של פרק הזמן שבין קבלת השמאות המכרעת ועד למועד בו טוענים המשיבים כי יש להגיש את הערעור; פסק דינו של בית הדין למים בהליך עח"ק 8404-12-13 וינדמן ואח' נ' רשות ניקוז שורק ומועצה מקומית מזכרת בתיה, אשר עוסק בערעור על הכרעתה של שמאית מכריעה בנוגע לפיצויי הפקעה לאותו תוואי נחל ביחס לבעלי קרקעות אחרים לאורך התוואי, אשר התקבל ביום 9.9.15 והמבקשות מעוניינות ללמוד אותו; והעובדה שהשמאי המכריע טרם העביר התייחסותו לשאלות ההבהרה ששלחו המבקשות, כאשר תשובותיו מהותיות לצורך קבלת החלטה בשאלה אם יש מקום להגשת ערעור.

המבקשות טוענות כי אין בהארכה המבוקשת כדי לגרום עיכוב של ממש בהליך או פגיעה במשיבים וגם טעם זה מצדיק הענקת שהות למבקשות לשקול את צעדיה. על כן, מבקשות המבקשות להאריך את המועד להגשת הערעור עד ליום 27.10.15. יצוין לעניין זה כי הערר הוגש לתיק זה ביום 27.10.15.

המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה שכן לטענתם תקנה 529 לתקסד"א אינה חלה שכן אין מדובר במניין ימים שנקבע בתקסד"א או על ידי בימ"ש או רשם, אלא במועד שהוסכם בין הצדדים בכתב מינוי השמאי. נטען כי הצדדים תחמו את זמן הערעור ל-45 ימים בדיוק מהסיבה שרצו למנוע הימשכות ההליכים וכדי לא להכפיף את המועד למועד הקבוע בתקסד"א. נטען כי מאחר שמדובר בהליך הסכמי בין הצדדים אין תחולה להוראות החוק ולתקנות ובפרט לעניין מניין ימי הפגרה אלא חל ההסכם שהושג בין הצדדים, קרי, כתב המינוי. על כן, נטען כי ביהמ"ש אינו רשאי להאריך את המועד לערעור שנקבע על ידי הצדדים.

עוד טוענים המשיבים כי הטעמים שהובאו על ידי המבקשות להארכת המועד אינם יכולים להיחשב כטעמים מיוחדים. באשר לטענה בדבר חילופי הגברי נטען כי כבר באמצע חודש אוגוסט 2015 מסרה עו"ד הומינר ממשרד ב"כ המבקשות כי היא מסיימת עבודתה במשרד, כך שהיה לב"כ המבקשות לפחות חודש ימים ללמוד את התיק. באשר לטעם בדבר תקופת הפגרה והחגים טוענים המשיבים כי חוו"ד השמאי המכריע התקבלה אצל המבקשות ביום 2.8.15 וממועד זה ועד ליום 16.9.15, המועד בו היה עליהן להגיש את הערעור היה למבקשות זמן רב והותר. באשר לטעם בדבר מתן פסק הדין בעניין וינדמן ואח' טוענים המשיבים כי במועד בו פנה ב"כ המבקשות לב"כ המשיבים לגבי ארכה למועד הערעור טרם ניתן פסק דין זה ולכן טעם זה לא הועלה בפני ב"כ המשיבים ומכל מקום נטען כי המבקשות היו המשיבות בתיק זה ולפיכך לא נדרש להן זמן רב ללמוד את פסק הדין. בנוגע לטעם בדבר שאלות הבהרה לשמאי המכריע משיבים המשיבים כי המשיבים התנגדו לשאלות ההבהרה ששלחו המבקשות לשמאי המכריע שכן בכתב המינוי לא ניתנה הזכות לעשות כן. כמו כן, נטען כי המבקשות שלחו את שאלות ההבהרה ביום 14.8.15 ומאז לא פנו אל השמאי המכריע על מנת לזרזו ליתן תשובות לשאלות ההבהרה. רק ביום 9.9.15 פנו המבקשות בשנית לשמאי וביקשו התייחסותו לשאלות. המשיבים מציינים כי הצדדים הסכימו כי הערעור יהיה רק לגבי שאלות משפטיות ולכן תשובות השמאי המכריע לשאלות ההבהרה אינן מהותיות כלל לצורך קבלת החלטה אם יש מקום להגשת ערעור.

המשיבים טוענים עוד כי שיקול נוסף שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד הוא סיכויי הערעור וכעולה מפסק הדין שניתן בעניין וינדמן ואח', אשר עוסק באותה סוגיה, אותו פרויקט ואותן משיבות, סיכויי הערעור קלושים ביותר, כאשר בענייננו המבקשות רשאיות לערער רק בטענות משפטיות. על כן, נטען כי יש לדחות את הבקשה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיונו של בית הדין למים סבורני כי על פני הדברים נראה מבחינת הערר שהוגש כי סיכויי הערר אינם גבוהים, זאת בהתחשב באמור בפסק הדין שניתן בעניין וינדמן בעת האחרונה ובהתחשב בכך שבמסגרת הערר שהוגש מתבקש בית הדין למים להתערב בחוות דעתו של השמאי המוסכם שמונה בהסכמת הצדדים כשמאי מכריע בשל מומחיותו בתחום שבנדון.

יחד עם זאת, למרות סיכויי הערר, שכאמור לעיל נראים קלושים בשלב זה, ולמרות שעל פי לשון ההסכם בין הצדדים החלטתו של השמאי המכריע הינה סופית בכפוף לזכות ערעור תוך 45 יום מיום מתן חוות הדעת בטענות משפטיות בלבד (כלשון ההסכם), מאחר שבנסיבות העניין, כאשר המבקשות שלחו לשמאי המכריע שאלות הבהרה וטרם נתקבלה תשובתו של השמאי המכריע לשאלות אלו, נראה כי אין בהארכה המבוקשת כדי לגרום עיכוב של ממש בהליך או פגיעה במשיבים.

יוער עוד, מבלי לקבוע מסמרות, כי על אף לשונו של ההסכם נראה כי האפשרות להעביר למומחה/שמאי שאלות הבהרה היא חלק מובנה בעצם ההסכמה למינויו לתפקיד והטלת המשימה להכריע במחלוקת עליו. לכן, וכל עוד לא התקבלה תשובה לשאלתו הבהרה, נראה גם כי לא הוחל במניין המועדים להגשת ערר. עם זאת לא מצאתי מקום לפסוק בעניין זה מאחר וכך או כך סבור אני כי במקרה זה יש מקום לתת ארכה להגשת הערר ולהביא בהמשך את הדבר בחשבון בסיום ההליך, וללא כל קשר לתוצאותיו.

מתן הארכה להגשת הערר לא יגרום למשיבים עיוות דין בנסיבות העניין, הנני מאריך את המועד להגשת הערר עד ליום 27.10.15, המועד שבו הוגש הערר לתיק בפועל.

בסיכומו של דבר ניתנת ארכה להגשת הערר. עם זאת, ומאחר ועל פניו סיכויי הערר קלושים, מותנת הארכת המועד שבהגשת הערר בהפקדת כל הסכום שפסק השמאי המכריע לטובת המשיבים בקופת בית המשפט עד ליום 30/11/15. מטרת הפקדת הסכום היא להקל על המשיבים בגביית הסכום ומניעת עיכוב הליכי גביה וזאת אם ידחה הערר.

על ב"כ העוררות להמציא 3 עותקים מהערר למזכירות בית המשפט ולהמציא במקביל עותק למשיבים. כמו כן על העוררות לשלם אגרה כנדרש בהגשת ערר עד לא יאוחר מיום 10/11/15.