עזרן נ' אמסלם ואח'

פסק דין

בפני בקשה לביטול חלקי של פסק בורר לפי סעיף 24 לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968, בה

נטען כי יש לצמצם את תחולת פסק הבורר למערכת היחסים שבין המבקש1 לבין המשיבים 1-2 בלבד.

רקע עובדתי

בעלי הדין הינם תושבי חוץ ומתגוררים כולם,כפי שהבינותי, דרך קבע בצרפת. המבקש 1 (להלן: "המבקש") הינו בעל השליטה במבקשת 2 (להלן:"חברת ברינגטון").

פעילותם העסקית המשותפת של המבקש ושל המשיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") החלה עם רכישת קרקע על חוף ימה של אשקלון, בהשקעה משותפת אשר הסתכמה במיליוני דולרים, במטרה לבנות עליה בית מלון ודירות נופש.

בהמשך הוקם מערך שלם של חברות וחברות בת זרות, הלוא הן המשיבות 3-8, (להלן: "החברות") אשר המניות בהן הוחזקו בשרשור ע"י בעלי הדין, לצורך רישומן כבעלים של המגרשים שאמורים היו להירכש לצורך המיזם.

המלון הוקם על חלקה 20, וכפי שהבינותי, הזכויות בו נתונות לחברה המשיבה 8 "ברלינגטון 2". המלון הושכר, ועל פי הנטען, צובר הפסדים.

בין הצדדים נתגלעו סכסוכים רבים אשר הולידו מספר הסכמי פשרה שנערכו בחו"ל, תביעה בבית משפט בפריז ולבסוף הבוררות נשוא התביעה שבפני.

הבוררות

הבוררות התנהלה לפי דין תורה בפני כבוד הרב מנדל שפרן שליט"א (להלן:"הבורר")

עזרן תבע להצהיר על חלקו באחזקות חברות ברינגטון או ברינגטון 2 וכן תבע מהמשיבים דמי ייזום.

המשיבים, שלפי טענתם הזרימו לפרוייקט סך של כ- 28,000,000 דולר, הרבה מכפי חלקם, בעוד שעזרן השקיע רק סך של 2,700,000 דולר, דרשו מעזרן השבת סך של 4,912,212 דולר.

פסק הבורר

הגם שמדובר בבורר שהינו רב וגדול בתורה, ניתן להסיק מפסק הבורר כי הבורר נכנס לעובי הקורה ולעומקה של המחלוקת המסחרית, בדק מסמכים רבים ושמע עדויות, הגם שצורת ניסוח הפסק אינה ברורה לעיתים, והקורא מתקשה לעקוב אחר ההקשר.

הבורר קבע את שיעור חלקו של המבקש במשיבה 8 לפי שלוש חלופות: 14%,14.25% או 15%, ואפשר למשיבים לקנות את חלקו של המבקש במשיבה 8 בהערכת שווי של 10,000,000 יורו.

הבורר דחה את דרישת המבקש לדמי ייזוום, ובמקביל דחה אף את הדרישות הכספיות שהועלו ע"י המשיבים נגדו.

טענת המבקש

המבקש טוען כי פסק הבוררים חל רק על עליו ועל המשיבים באופן אישי, בהיות רק שלושתם חתומים על שטר הבוררים, ומשכך אין פסק הבורר חל על ברינגטון- המבקשת 2, אף לא על החברות 3-8, שצורפו להליך הבוררות שלא בהסכמתן.