עזריה נ' משטרת ישראל תחנת מעלות תרשיחא

החלטה

1. בפניי בקשה להחזרת תפוסים, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה").

2.במסגרת הבקשה עתר ב"כ המבקש כי בית המשפט יורה על החזרת התפוסים לרשות המבקש הכוללים: 8 מסכי מחשב שחורים, 7 כונני מחשב שחורים מסוג mmtm, 3 מצלמות קיר כסופות, מצלמה שחורה קטנה, מכשיר ראוטר "בזק" לבן עם 2 כבלים, מכשיר אלקטרוני שחור, כסף מזומן, ושני מחברים שחורים.

3.ב"כ המבקש ציין, כי המשטרה לא פעלה בגדרי סמכותה, לטענתו, במקרה דנן, לא התקיימה אחת החלופות הקבועות בסעיף 32 לפקודה.

לדברי ב"כ המבקש המחשבים נבדקו על ידי השוטרים ולא נמצאה כל ראיה לפעולה בלתי חוקית שבוצעה באמצעותם. כמו גם שלא ניתן לייחס למבקש כל החזקה קונסטרוקטיבית כלפי עבירת החזקת מחשב למטרה לא חוקית. שכן, המחשבים לא גנובים ואין בתוכן כל תוכנה לניהול עסק בלתי חוקי.

ב"כ המבקש ציין, כי המשיבה בדקה באמצעות מומחה מטעמה את התפוסים ולא נמצאה כל ראיה ו/או ראשית ראיה המצביעה על ניהול עסקי לא חוקי.

ב"כ המבקש הפנה לסעיף 235(א) לחוק העונשין וטען כי עסקינן בפעולה מתוכננת מראש שכן השוטרים הגיעו למקום עם צו חיפוש, כמו גם, שאין סמכות לשוטר לתפוס חפצים ללא צו שיפוטי. לדברי ב"כ המבקש, החיפוש בוצע בניגוד ללשון צו חיפוש שכן עיון בדו"ח החיפוש רואים בבירור כי בחיפוש בוצע שלא בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים, ותפיסה שלא בנכוחות שני עדים שאינם שוטרים משמע פעולה מנהלית חסרת סמכות בטלה ומבוטלת.

ב"כ המבקש הפנה לסעיף 32(ב1) לפקודת החיפוש המחייב את המשטרה להחזיר את המחשבים התפוסים לאדם ממנו נלקחו תוך 30 ימים מיום תפיסתם, אולם במקרה דנן, עברו יותר מ 30 יום ולא הואילה המשיבה להחזיר את החפצים. שכן, המשך החזקת התפוסים בידי המשיבה יש בו כדי פגוע בזכות הקניין של הבעלים.

ב"כ המבקש הפנה לבש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל בעניין של חלופה אשר תשיג את תכלית "מעצרו" של נכס, אך פגיעתה בבעל זכות בנכס תהא פחותה מן הפגיעה בו אם תמשיך המשיבה ותחזיק במכס.

ב"כ המבקש ציין כי מעצרם של התפוסים מביא על המבקש נזקים כספיים ניכרים שכן התפוסים הם כלי הפרנסה היחידים של המבקש ומשפחתו, והמשך החזקת התפוסים בידי המשיבה פוגע פגיעה כלכלית וקניינית ברמה העולה על הנדרש במבקש. לדברי ב"כ המבקש, החזרת התפוסים לידי המבקש, לא תפגע בכל אינטרס ציבורי.

4.ב"כ המשיבה התנגד לבקשת המבקש. ב"כ המשיבה ציין כי במהלך החיפוש במקום, נכחו שני עדים נוספים אשר נחקרו בתחנת המשטרה בגין העבירות המייחסות להם, ועוכבו לחקירה יחדיו עם המבקש.

ב"כ המשיבה חלק על סעיף 32(ב1) לפקודת החיפוש, וטען כי אין מדובר בציוד מחשבים, אלא עסקינן במכונות מזל, שכן זהו רכוש שהמשיבה יכולה להחזיק לאחר התפיסה חצי שנה ואז להגיש בקשה להארכת מועד. התיק הועבר לתביעות הגליל להכנת כתב אישום.

ב"כ המשיבה ציין כי המשיבה מסרבת בשלב זה להחזיר את מכונת המזל למבקש שכן בכוונת המשיבה לחלט אותן או להשמידן.

5.דיון

א.טענת ב"כ המבקש לפיה משנערך החיפוש שלא בפני שני עדים, הרי שיש בכך כדי לפגום בחוקיות החיפוש, דינה להדחות.

מדו"ח הפעולה, תפיסה וסימון אשר נערך על ידי סעיד חאג' מיום 17.01.2012 עולה כי עת בוצע החיפוש, נכחו במקום שני אנשים אשר השתמשו במחשבים ואנשים אלה עוכבו לחקירה ומפעיל ומחזיק המקום . מהדו"ח עולה כי

"לאחר כרבע שעה הגיע הקמב"ל יואל נובק ומיקי ג'ינו, ונתן הנחיה לעצור את כולם.. נעצרו הודענו להם שהם עצורים, עופר על הפעלת המקום הימורים ומשחקים אסורים והשניים האחרים החזקנו אותם באזקי ידיים והופסק השימוש בכוח, לאחר האזיקה בוצע חיפוש בנוכחות עופר ונתפסו ..."

יוצא אפוא כי על פניו נכחו במקום בעת עריכת החיפוש שלושה אנשים . השאלה אם אנשים אלו נכחו בוודאות בעת עריכת החיפוש או שמא הוצאו מהעסק בעת ביצוע החיפוש ולא היו עדים לחיפוש, דינה להתברר במהלך שמיעת הראיות בתיק העיקרי, ואין היא יכולה להתברר בשלב זה. ודי לצורך הדיון בבקשה זו בכך כי מהדו"ח עולה כי בעת עריכת החיפוש, נכחו במקום מספר אנשים אשר עוכבו לחקירה. ראה לעניין זה דבריו של בית המשפט המחוזי בירושלים בב"ש (ירושלים) 1153/02 מדינת ישראל נ' מיכאל אברג'יל (לא פורסם) לפיהם:

"הערכאה המתאימה לבדיקת סטיות מהוראות החוק, ככל שהדבר נוגע לחיפוש, היא בית המשפט אשר בפניו נדון התיק הפלילי ואשר שמע את כל העדים הרלבנטיים ויכול לקבוע ממצא עובדתי ולהסיק מסקנות משפטיות מכך, כאשר הכלל המשפטי הראוי במקרה אלה בוא כלל הפסלות היחסית אשר יופעל וייושם על ידי אותה ערכאה דיונית תוך התחשבות המכלול הנסיבות, וביניהן מידת הנפוצות של סטיות מן החוק על ידי המשטרה".

ראוי לציין לעניין זה כי אמנם היה על השוטרים לציין במפורש את שמם של שאר העדים, מלבד ועקנין שלמה, אשר נכחו בעת ביצוע החיפוש, יחד עם זאת, אין במחדל כזה כדי להפוך את החיפוש ללא חוקי, ואין המדובר בפגם היורד לשורש העניין ואשר יש בו כדי להפוך את החיפוש לבלתי חוקי. יפים בעניים זה דבריו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בב"ש (תל-אביב-יפו) 91637/03 אופיר בני נ' מדינת ישראל (לא פורסם), לפיהם: