עזריאל איתן נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

תביעה זו הוגשה נגד החלטת הנתבע מיום 23.4.09 לפיה נדחתה תביעת התובע להלוואה עומדת לפי סעיף 5(ג)(2) להסכם הניידות בנימוק שאין לתובע רישיון נהיגה ואין לו מורשה נהיגה העונה על הקריטריונים הנדרשים בהסכם הניידות.

התובע, יליד 1969, הינו בעל נכות משוכללת המזכה אותה, עקרונית, בהטבות לפי הסכם הניידות. הואיל ואין לתובע רישיון נהיגה ולפיכך זכאותו להלוואה עומדת לצרכי רכישת רכב מותנית בכך שיש לו "מורשה נהיגה", על פי סעיף 2 להסכם. אין מחלוקת כי אם התובע היא זו שיש לדון בבקשתה להיות מאושרת כ"מורשית הנהיגה" של התובע, לאחר שאבי התובע ויתר בדיון על טענת התובע כי אחותו יכולה להיות "מורשית נהיגה" לאור העובדה שהיא לא גרה עם אימה באופן קבוע וכי היא מתגוררת בתל-אביב.

תביעה קודמת שהתובע הגיש להלוואה עומדת נדחתה בנימוק שקרוב המשפחה שהיה אמור להיות מורשה הנהיגה של התובע גר במרחק שעולה על 500 מ' ממקום מגוריו של התובע (פסק דין בבל 12279/06 מיום 25.5.08).

בעקבות אותו הליך, העתיק התובע את מקום מגוריו למקום קרוב יותר לבית אימו כך שדירת התובעת היתה, בעת הגשת התביעה נשוא תיק זה, ברחוב עולי הגרדום 503 ואילו דירת אימו היא ברחוב אבשלום חביב 104. על פי מסמך של עיריית ירושלים – אגף תכנון העיר – המחלקה למידע ולמיפוי מיום 4.3.09, אשר צורף לכתב התביעה המתוקן, המרחק בין בית 104 ברחוב אבשלום חביב לבין בית 503 ברחוב עולי הגרדום הוא 514 בקו אווירי.

די בנימוק זה לדחות את התביעה, הואיל והגדרת "בן משפחה", שהיא החלופה של הגדרת "מורשה נהיגה" עליה ביסס התובע את תביעתו – היא "בן זוג, בן, בת ובני זוגם, אב אם, לרבות הורה מאמץ וחורג, אח או אחות, סב או סבתא, נכד או נכדה שבידו רישיון נהיגה בר תוקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותו בנין, או בבניינים שהמרחק האווירי ביניהם אינו עולה על 500 מטרים...".

את טענת אבי התובע, שהופיע לדיון וטען לתובע, כי יש להתעלם מ-14 המטרים הנוספים על 500 מטרים הנדרשים בהסכם הניידות – לא ניתן לקבל, למרבה הצער. דרכו של המשפט היא שישנו צורך בקביעת כללים וגבולות לזכאויות שונות ואין מנוס אלא מלאכוף אותם, אף במקרים בהם המרחק בין הזכאות לאי הזכאות הינו קטן ביותר.

נימוק נוסף לדחיית התביעה הוא שהתובע לא הוכיח כי הנתבע טעה משקבע שאם התובע אינה "מורשית נהיגה".

לעניין זה נסביר שעל פי הגדרת "מורשה נהיגה", נדרש אישור של המוסד לביטוח לאומי כי מורשה הנהיגה רשאי לנהוג ברכב של המוגבל בניידות וכן נדרש שמורשה הנהיגה והמוגבל בניידות חתמו על כתב התחייבות כאמור בסעיף 3(א) להסכם הניידות. בתיק נקבעה פלוגתא בשאלה אם התקיימו באימו של התובע התנאים לבחינת מורשה נהיגה, לאחר שהנתבע טען כי בחקירה שביצע לצורך אישורה של אם התובע כ"מורשית נהיגה", אמו של התובע סירבה לשתף פעולה עם חקירת הנתבע. עוד נטען על ידי המוסד לביטוח לאומי שלא ניתן לאם התובע אישור להיות מורשית נהיגה משלא נחה דעתו של פקיד התביעות שאם התובע התחייבה לעמוד לרשות התובע ולהסיעו לפי צרכיו.

אם התובע לא התייצבה לדיון וממילא התובע לא יכול היה, בהעדרה, להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שהנתבע טעה משלא אישר את אם התובע כ"מורשית נהיגה" שלו בהעדר התחייבות מטעמה לעמוד לרשות התובע ולהסיעו לפי צרכיו.

מעבר לכך נציין כי בדיון הודיענו אבי התובע כי לפני כארבעה חודשים עבר התובע להתגורר עם דודו וכי הוא הגיש תביעה חדשה להלוואה עומדת במסגרתה הוא מבקש לאשר את דודו כ"מורשה נהיגה" במסגרת חלופה (2) בהגדרת "מורשה נהיגה", קרי: "מי שאינו קרוב משפחה ובתנאי שפקיד שיקום של המוסד קבע כי הוא סועד את המוגבל בניידות במרבית שעות היממה ועומד לרשות וכן שהוא והמוגבל בניידות גרים באותו בנין...". נמסר לנו שטרם ניתנה החלטת פקיד התביעות בתביעה חדשה זו.

הואיל והתובע העתיק את מקום מגוריו לדירת דודו, והגיש תביעה חדשה, ממילא אין מקום להורות לנתבע להעמיד לתובע הלוואה עומדת בגין התקופה בה הוגשה תביעת התובע נשוא הליך זה, שכן אין מדובר בגמלה המיועדת לצרכים שוטפים אלא לרכישה חד פעמית, ועל כן אין כל משמעות להענקה רטרואקטיבית של ההלוואה.

מכל הטעמים דלעיל החלטתי לדחות את התביעה, ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה – תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לתובע.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ב, 12 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: