עזרא נ' לשכת עורכי הדין - מחוז תל אביב

פסק דין

עתירה להורות על ביטול החלטת המשיבה מיום 20.10.10 לפיה תוכל העותרת לגשת למבחני הסמכה, לקבל רישיון לעסוק במקצוע ולהתקבל כחברה בלשכת עורכי הדין רק בחודש מאי 2011 למרות זכאותה לכך מחודש נובמבר 2010.

רקע עובדתי

העותרת למדה לימודי תואר ראשון במשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן (להלן:"המכללה"). העותרת מתגוררת באשדוד.

ביום 27.11.08 ילדה העותרת תאומים ולאור שסבלה מבעיות רפואיות וקשיים בגידול התאומים, עברה להתגורר בבית הוריה על מנת להסתייע בהם.

ביום 27.12.08 החל מבצע "עופרת יצוקה" והעותרת ומשפחתה נאלצו לבלות מרבית זמנם במקלט. לפיכך, נעדרה העותרת מלימודיה במכללה וביצעה את מטלותיה מביתה.

ביום 23.2.09 הגישה העותרת עבודה סמינריונית כחלק מדרישות למודי התואר.

ביום 2.3.09 קיבלה העותרת מהמכללה אישור כי סיימה את לימודיה וכי היא זכאית להתחיל התמחות (נספח א' לעתירה).

ביום 17.3.09 החלה העותרת התמחותה וסיימה את ההתמחות ביום 7.3.10. לפיכך היתה אמורה לגשת לבחינות ההסמכה בחודש מאי 2010.

בחודש ספטמבר 2009 במהלך ההתמחות, משלא קיבלה העותרת ציון בעבודה הסמינריונית שהגישה בחלוף כ-7 חודשים ממועד ההגשה, פנתה למרצה ולמכללה לברר פשר העיכוב. לטענת העותרת נודע לה ביום 24.9.09 כי המרצה הגיש נגדה תלונה בחשד לעבירת משמעת על שימוש בעבודה בציטוטים, ללא ציון מקור הציטוט.

ביום 3.1.10 נערך דיון משמעתי בעניינה של העותרת בוועדת המשמעת במכללה והוחלט כי העבודה הסמינריונית שהגישה תפסל ועל העותרת לעבור קורס נוסף ולהגיש עבודה סמינריונית חדשה (פסק הדין-נספח ה' לעתירה). לאחר שסיימה העותרת חובותיה כאמור, קיבלה ביום 18.10.10 אישור מהמכללה כי היא זכאית לתעודת "בוגר במשפטים" (LLB) מתאריך (נספח ד' לעתירה) 12.9.10.

ביום 11.10.10 הודיעה המשיבה לעותרת כי עליה להופיע בפני ועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין על מנת שתקבע את זכאותה לגשת למבחני הלשכה ואת כשירותה להתקבל כחברה בה (נספח ו' לעתירה).

ביום 18.10.10 הופיע העותרת בפני ועדת ההתמחות והביעה חרטה על מעשיה וציינה כי הפיקה את הלקחים. עוד ציינה כי עצם העובדה שנמנע ממנה לגשת למבחני הלשכה במאי 2010 כמתוכנן אלא כחצי שנה מאוחר יותר בנובמבר 2010, הוא עונש קשה דיו עבורה שכן היכולת לסייע בפרנסת המשפחה, נדחתה. לטענתה, בתום הדיון הודיעה לה ועדת ההתמחות כי תמליץ לוועד המרכזי לאשר לה לגשת למבחני ההסמכה בנובמבר 2010, ואולם קבלת רישיונה וחברותה בלשכה תדחה בשלושה חודשים.

ביום 20.10.10 הודיעה המשיבה לעותרת כי ביום 19.10.10 דן הוועד המרכזי בעניינה ולאור העובדה שמדובר בהונאה במסגרת הגשת עבודה סמינריונית, אותה רואה הוועד המרכזי בחומרה מיוחדת, הוחלט שלא לאשר לעותרת לגשת לבחינות ההסמכה בנובמבר ולהתקבל כחברה בלשכה במועד נובמבר 2010 כי אם במועד מאי 2011 (נספח ז' לעתירה).

החלטה זו עומדת בבסיס העתירה.

במקביל, ביום 27.10.10 הוגשה בקשה לצו ביניים לאפשר לעותרת לגשת למבחני ההסמכה בנובמבר 2011. ביום 28.10.10 הודיעה העותרת כי הבקשה לצו ביניים נמחקת לאור הודעת המשיב כי הוא מאפשר לעותרת לגשת למבחני ההסמכה במועד 11/10, אולם העותרת תקבל את רישיונה רק בחודש מאי 2011.

לאור החלטתו זו של המשיב, הודיעה העותרת כי אינה מוחקת את עתירתה, וכי הסעד המבוקש הנו ביטול החלטת המשיבה מיום 20.10.10 ככל שהיא מתייחסת למועד קבלתה כחברה בלשכה רק בחודש מאי 2011, בחלוף חצי שנה מהסמכתה, וקבלת החלטה אחרת תחתיה לפיה תוכל לקבל את רישיונה ולהתקבל כחברה בלשכה החל מחודש פברואר 2010, כפי שהמליצה וועדת ההתמחות (קרי עיכוב של 3 חודשים ממועד ההסמכה).

העותרת עברה את מבחני ההסמכה בע"פ ובכתב בהצלחה.

בדיון שהתקיים ביום 17.11.10 במעמד הצדדים המליץ ביהמ"ש כי בנסיבות העניין תקבל העותרת את רישיונה ביום 14.3.11 היינו בחלוף שלושה חודשים ממועד הסמכתה ובכך תסיים את ריצוי עונשה.

ביום 20.2.11 הודיע ב"כ המשיבה לביהמ"ש כי המלצה זו לא נתקבלה וכי הוועד המרכזי החליט שלא לחזור בו מעמדתו כפי שנקבעה בהחלטתו מיום 28.10.11, לפיה העותרת תקבל רישיונה רק בחודש מאי 2011.