עזרא נ' לרנר ואח'

פסק דין

מונחת בפניי תובענה כספית בסך של 15,000 ₪ בהליך של סדר דין מהיר . הצדדים הסמיכו את בית-המשפט לפסוק את פסוקו על יסוד הוראת סעיף 79א' לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב) , תשמ"ד – 1984 (ראה : החלטת ביהמ"ש מיום 27.4.2010) .

דיון והכרעה :

התובע הינו הבעלים של דירת מגורים הנמצאת ברחוב הסביון 11 בעיר צפת (להלן : "הדירה") . בתאריך 7.2.2006 נחתם בין התובע לבין הנתבעת 1 ובעלה , דניאל (להלן : "השוכרים") חוזה שכירות בעלות של 1350 ₪ לחודש עד ליום 11.2.2007 . במעמד ההתקשרות החוזית נמסר לידי התובע שטר חוב בסך של 15,000 ₪ עליו חתומות הנתבעות 2 ו – 3 – שטר חוב המיועד להבטחת תשלום מלוא דמי השכירות במועד מצד השוכרים וכן לשיפויו של התובע בגין גרימת נזק לדירה ולתכולתה , וכן לצורך הבטחת פינוי הדירה במועדה .

חוזה השכירות הוארך בהסכמת הצדדים לשנה נוספת עד ליום 11.2.2008 , ולאחר מכן אף הוארך פעם נוספת עד ליום 11.2.2009 . לטענת התובע , בתאריך 31.8.2008 יצרו עימו השוכרים קשר טלפוני וציינו בפניו , כי עזבו את הדירה . לגרסת התובע , במהלך השיחה הבהיר האחרון בפניהם כי השניים הפרו את חוזה ההתקשרות ביניהם , אולם השניים הבטיחו בפניו כי הם יפעלו לניקוי הדירה וכן לניקוי החצר ולצביעתה של הדירה מחדש . בו ביום התובע אף שיגר אל השוכרים מכתב מייל בו הבהיר בפני השוכרים , כי עליהם למצוא שוכר/ים חלופי/ים וכן לצבוע את הדירה מחדש . לגרסת התובע , הנתבעת 1 ובן-זוגה פעלו למציאת מספר שוכרים חלופיים , אולם אותם שוכרים פוטנציאליים סירבו לשכור את הדירה בשל מצבה הפיזי וכן בשל עלות המגורים בה .

בתאריך 16.12.2008 הוגשה בלשכת ההוצל"פ בראשל"צ בקשה לביצוע שטר כנגד שלוש הנתבעות בסך כולל של 15,000 ₪ . בתאריך 12.5.2009 הצדדים הגיעו לכלל הסכמה דיונית לפיה המחלוקת בתיק זה תוכרע על יסוד הוראות סעיף 79א' לחוק בתי-המשפט (נוסח חדש) , תשמ"ד – 1984 לאחר הגשת סיכומים בכתב מטעמם .

התובע פירט בסיכומיו שורה ארוכה של ליקויים אותם הותירו השוכרים עובר לעזיבתם את הדירה – עובדה אשר הצריכה אותו לשכור את שירותיהם של בעלי מקצוע מתאימים , אשר פעלו לתיקון אותם ליקויים וכן לניקוי הלכלוך אותו הותירו השוכרים עם עזיבתם את הדירה . לגרסת התובע , סכומי הכסף אותם שילם לאותם בעלי המקצוע עמד על סך של 3382 ₪ , כאשר בנוסף לכך נאלץ להפסיד 3 ימי עבודה בסכום מצטבר של 1500 ₪ . עוד טוען התובע בסיכומיו כי השוכרים חבים לו סכומי כסף נוספים בגין הפרשי דמי שכירות (סך של 5340 ₪) , וכן כי אלו הותירו אחריהם חובות לעיריית צפת ולחברת החשמל בסכום מצטבר של 678 ₪ .

לשיטת הנתבעות 2 ו – 3 אין כל מקום לחייבן לשפות את התובע , שכן שטר הערבות עליו חתמו השתיים איננו נושא תאריך ואף לא מצוין בחובו תאריך כלשהו , ולפיכך השטר נועד לשמש כערובה לנזקים אפשריים בשנת 2006 בלבד , בעוד שהתובענה דנן מתייחסת לנזקים אשר נגרמו לתובע בשנת 2008 . עוד גורסות הנתבעות כי השטר אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ נשא את המספר 770496 מיום 1.9.2008 בעוד שמספר השטר אשר מצויין בחוזה השכירות משנת 2006 הינו 1234 . עוד גורסות הנתבעות 2 ו - 3 , כי ההליכים כנגד החייב העיקרי , קרי הנתבעת 1 , לא מוצו דיים , בין היתר מפאת העובדה שהתובע לא פנה אליהן טרם נקיטת הליכי ההוצל"פ באמצעות הגשת השטר לביצוע . הנתבעת 2 אף מוסיפה ומדגישה , כי השטר מולא בשני עטים שונים וכי חתימתה על גבי השטר זויפה על ידי התובע . הנתבעת 2 מוסיפה ומטעימה , כי בתאריך 17.8.2009 החתים את מר רועי סופר , מתווך הדירות אשר תיווך בעסקת השכירות , על גבי מסמך המציין כי השטר נחתם על ידי הנתבעות , אולם בתאריך 3.12.2009 חתם מר סופר על גבי מסמך אחר שבגדו הבהיר כי המסמך הקודם נחתם על ידו בלחץ התובע וכי אין הוא זוכר את העובדות הנזכרות במסגרת מכתב הקודם .

לגרסת הנתבעת 1 , התובע עצמו הסכים לכך שהיא ובעלה יקדימו את מועד סיום חוזה השכירות ליום 31.8.2009 בשל בעיות בריאותיות מהן סבלו הנתבעת 1 ובעלה , וכי התובע עצמו הערים קשיים על כך ששוכרים חלופיים "יבואו בנעליהם" של השוכרים . עוד גורסת הנתבעת 1 כי נזקי התובע המפורטים בסיכומים הינם בשיעור של כ – 9000 ₪ בעוד שסכום התביעה עומד על סך של 15,000 ₪ , וכי היא ובן-זוגה צבעו את הדירה וניקו אותה ואף שילמו את מלוא חובותיהם לרשויות וכן לתובע עצמו , ולפיכך אין כל מקום להגשת התובענה כנגדה . הנתבעת 1 אף מדגישה במסכת טיעוניה , כי עובר למועד תחילת המגורים בדירה השקיעו השוכרים סכומי כסף ניכרים בשיפוץ הדירה בשל מצבה הפיזי הרעוע ובשל הזנחתה .

לאחר שעיינתי בטענות וכן בסיכומי ב"כ הצדדים על מצורפיהם הנני מקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבעת 1 בלבד לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסך של 8000 ₪ . התובענה כנגד הנתבעות 2 ו – 3 נדחית בלא צו להוצאות . ככל שהסכום האמור לא ישולם במועד יישא הסכום האמור הפרשי ריבית והצמדה כדין . כמו כן , הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק . ב"כ התובע יעדכן את לשכת ההוצל"פ בדבר פסיקת ביהמ"ש ויגיש לכב' ראש ההוצל"פ בקשה לשפעול ההליכים בלשכת ההוצל"פ , וזאת ככל שיהא צורך בכך .

ניתן היום, כ"ב אלול תש"ע, 01 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: