עזרא נ' כהן ואח'

החלטה

(בעניינו של הנתבע 2 )

בפני בקשה לביטול פסק דין.

תובענה זו עניינה חוב נטען של הנתבעים כלפי התובע, אשר נתמך בשטרי חוב ע"ס כולל של 44,800 ₪.

הנתבע הגיש כתב הגנה, אך לא התייצב לדיון המקורי שנקבע ביום 7.4.10. כפועל יוצא ניתן כנגדו פסק דין.

לאחר מתן פסק הדין הוגשה על-ידי הנתבע בקשה לביטול פסק דין במסגרתה נטען כי לא קיבל לידיו את הזימון לדיון ועל כן לא התייצב.

בבואו של בית המשפט לבחון שאלת ביטולו של פסק דין הוא נדרש לבחינתן של מספר שאלות. השאלה הראשונה הינה טעם להעדר התייצבותו של הנתבע, השאלה הנוספת הינה דרך התנהלותו לאחר ובעקבות העדר התייצבות והשאלה הנוספת הינה שאלת קיומה של הגנה לכאורה כנגד התביעה.

מדברי הנתבע עולה כי כתובתו הרשומה במשרד הפנים היא ברחוב מולכו 6 ברמת גן, אם כי הוא אינו מתגורר בכתובת זו. עוד עלה כי המסמכים הומצאו לכתובתה של גרושתו וכי על בסיס אלו הוגש על ידו כתב ההגנה. במקום שבו נמסר כתב התביעה לידי הנתבע בכתובת מסויימת שהרי יש לראות כתובת זו גם ככתובתו לצורך מסירת הזימון לדיון.

טענת הנתבע על פיה לא קיבל נוכח כך זימון לדיון אינה סבירה בעיני.

ואולם, ככל שהשאלה היחידה היתה שאלת מסירת הזימון, שהרי ממילא היה מקום להורות על ביטול פסק הדין תוך חיוב הנתבע, לכל היותר, בהוצאות.

עם זאת בתיק זה שבפני כלל אין מקום לביטולו של פסק הדין וזאת נוכח העובדה כי כתב הגנתו של הנתבע אינו מעלה עילת הגנה כלשהי ובית המשפט לא ייעתר לבקשה לביטול פסק דין במקום בו ממילא לא קיימת הגנה.

כתב הגנתו של הנתבע כלל בפועל שתי טענות: האחת – חסרון כיס והשניה – העובדה כי בפועל הוא אינו מכיר את שטרי החוב בגינם הוגשה התביעה.

לא זו אף זו, במסגרת כתב ההגנה הודה במפורש הנתבע כי בהתאם לסיכום בין הצדדים התחייב להשיב לתובע מידי חודש את סכום השטר הרלבנטי וכן טען בסעיף 3 לכתב ההגנה כי הסיבה בגינה לא שילם את יתרת החוב מקורה בהעדר יכולת כלכלית.

חסרון כיס אינו טענת הגנה.

באשר לשטרי החוב, שהרי למועד הדיון היום הופיעה באת כוח התובע והציגה בפני את שטרי החוב המקוריים. הנתבע נשאל במפורש ביחס לשטרי חוב אלו ואישר כי אכן חתם על שטרי החוב.

עוד אישרה הנתבעת 1 כי חתמה על שטרי החוב וכי עשתה כן לבקשת הנתבע 2.

בנסיבות אלו שהרי לא עומדת עוד לנתבע ממילא כל טענת הגנה. הנתבע טען במהלך הדיון בפני טענות נוספות ואולם זכרן של אלו לא נמצא במסגרת כתב ההגנה או במסגרת התצהיר שנלווה לכתב ההגנה.

עוד אציין כי הגם שהנתבע נחקר תחת אזהרה שהרי בדבריו שלו נמצאו סתירות שונות. דבריו לא היו קוהורנטיים והנתבע עבר מנושא לנושא ומסוגיה לסוגיה ללא הקשר של ממש.

בנסיבות אלו אין אני מוצאת מקום להורות על ביטול פסק הדין.

פסק הדין מיום 7.4.10 יעמוד על כנו.