עזרא נ' בנק מרכנתיל דיסקונט

פסק דין

1.בפניי ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו מיום 21.10.09, של כב' הרשם יובל גזית שקבע כי תנאי להארכת המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר, תשלום הוצאות בסך 8,000 ₪ והפקדה בסך 25,000 ₪.

ב"כ המבקשת הגיש עיקרי טיעון בהם חזר על נימוקי הערעור.

2.ב"כ המשיב הגיש עיקרי טיעון מפורטים בצירוף המסמכים הרלוונטיים, אשר ראוי היה כי יוצגו על ידי המבקשת, וטוען כי יש לדחות את הערעור ולחייב את המבקשת בהוצאות.

במסגרת עיקרי הטיעון טוען ב"כ המשיב כי המבקשת אחרה גם במועד הגשת הערעור מבלי שביקשה הארכת המועד, ובכך יש כדי להראות על שיטה פסולה לפיה נוהגת המבקשת.

3.עיינתי בכל כתבי הטענות ולא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של הרשם הנכבד.

מדובר בתיק הוצל"פ אשר נפתח לבצוע שיקים בחודש אוקטובר 1998, כאשר החוב בתיק נכון להיום הינו כ- 700,000 ₪.

טענת ההגנה אותה מעלה המבקשת הינה כי בעלה הוא אשר זייף את השיקים והבטיח לה כי הוא מטפל בעניין.

המבקשת לא פנתה בבקשה כלשהי למרות שקיבלה אזהרה מההוצל"פ כבר בחודש נובמבר 1998, ואף התייצבה במהלך השנים לשתי חקירות יכולת במסגרת אחוד תיקים ולא טענה דבר לעניין טענת הזיוף.

גם לאחר שנפרדה המבקשת מבעלה לפחות משנת 2002, לא פנתה בבקשה כלשהי בעניין תיק ההוצל"פ, וזאת כאשר היה לה כבר ברור כי בעלה לא מטפל בעניין, ולא היתה לה סיבה לחשוש ממנו עוד.

4.המבקשת לא הציגה טעם מיוחד כלשהו בגינו יש להאריך לה המועד להגשת ההתנגדות, וטענתה בדבר הזיוף איננה מתיישבת עם התנהלותה במהלך השנים הרבות.

חסד עשה הרשם הנכבד עם המבקשת כאשר אפשר לה להוכיח את טענתה, הגם שבכפוף לתשלום הוצאות ופקדון שכן ראוי היה לדחות את ההתנגדות והבקשה להארכת המועד מכל וכל.

ער אני לטענתה של המבקשת בדבר מצבה האישי והכלכלי והיותה מוכרת על ידי לשכת הסיוע המשפטי כמי שזכאית לסיוע כזה, ואולם הסכומים שקבע הרשם הנכבד נמוכים לאין שיעור בהתייחס לגובה החוב בתיק.

5.מכל הטעמים שציינתי לעיל אני דוחה את הערעור ומחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום, כ"ד טבת תש"ע, 10 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: