עזרא ואח' נ' בתי זקוק לנפט בעמ ואח'

החלטה

לפניי בקשה למתן פטור מהגשת חוות דעת מטעם התובע ובקשה להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

התובע, מר הרצל עזרא (להלן: "התובע"), הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת, בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן: "הנתבעת") בעילות של רשלנות, הפרת חובות חקוקות ופגיעה באוטונומיה, בגין נזקי גוף ומחלת ריאות חסימתית כרונית שנגרמו לו - לטענתו - עקב חשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתו אצל הנתבעת.

לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית. עם הגשת כתב התביעה, הוגשה מטעם התובע גם הבקשה דנן, במסגרתה מבקש התובע מבית המשפט להורות על מינוי מומחים בתחום רפואת הריאות ובתחום הטוקסיקולוגיה.

הנתבעת הגישה תגובה לבקשה ביום 20/3/2013. מאחר ולא צורף לבקשה תצהיר, הוריתי לתובע להגיש תצהיר בתמיכה לטענותיו בבקשה. תצהיר כאמור, הכולל גם תשובה לתגובת הנתבעת, הוגש ביום 11/4/2013.

טענות הצדדים בתמצית –

לטענת התובע, גם לאחר שתר למעלה משנה בחיפוש אחר מומחה, לא הצליח למצוא מומחה שיאות ליתן חוות דעת רפואית בעניינו, וזאת בשל זהותה של הנתבעת. לטענת התובע מתקיימים בנסיבות העניין המבחנים שהותוו בפסיקה לצורך מתן פטור מהגשת חוות דעת ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.

לטענת הנתבעת, התובע הסתיר מבית המשפט בבקשתו עובדות מהותיות, אשר יש בהן כדי להשליך על הכרעתו של בית המשפט בבקשה, ובעיקרן – העובדה כי קודם לעבודתו אצל הנתבעת עבד במספר מפעלים כימיים. בנוסף, טוענת הנתבעת כי לא מתקיים בנסיבות העניין "טעם מיוחד" כנדרש בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), המצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת מטעם התובע. עוד טוענת הנתבעת כי התיעוד הרפואי שצירף התובע לכתב התביעה מפריך למעשה את טענות התובע בתביעתו, לעניין עילת התביעה כנגדה, וכן כי עולה מהתיעוד שהתובע עישן בעבר.

בתצהיר שהגיש התובע נטען כי במועד תחילת עבודתו אצל הנתבעת, בשנת 2002, עבר בדיקות רפואיות מקיפות מטעם הנתבעת וכי במועד זה תוצאות הבדיקות היו תקינות לחלוטין. לטענתו, גם בדיקה נוספת מתחילת שנת 2009 הצביעה על ממצאים תקינים, כאשר המחלה נתגלתה רק בסוף אותה השנה, סמוך לסיום עבודתו אצל הנתבעת. לכן, לשיטתו, אין קשר בין המחלה לבין מקומות העבודה הקודמים. באשר לתיעוד הרפואי, מפנה התובע לכך כי ישנו תיעוד רפואי שתומך בטענותיו לגבי קיומם של נזקים רפואיים וכן טוען הוא כי הפסיק לעשן לפני למעלה מארבעים שנה.

דיון והכרעה –

לאחרונה, הותוו בפסיקה המבחנים אשר לאורם יש לבחון בקשות כגון אלו (רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך ז"ל (8/5/2012); רע"א 6614/12 פלונית נ' בית החולים המשפחה הקדושה (23/10/2012)). לשיטתי, במקרה דכאן הציג התובע מסמכים וטיעונים שיש בהם כדי לעמוד ברף הנדרש ויש לקבל את הבקשה. ואבהיר:

ראשית, שוכנעתי כי קיים יסוד לתביעה, במובן שקיימת מצד התובע טענה הראויה להיטען, ולכאורה אין המדובר בתביעת סרק אשר אין לה כל בסיס. התובע כלל בכתב התביעה טענות קונקרטיות הנוגעות לעילות התביעה כנגד הנתבעת ולא רק טענות כלליות בעלמא. הטענות לגבי מצבו הרפואי מגובות חלקית בתיעוד הרפואי וטענותיו לגבי הגורם למצב ולגבי הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין המצב – הינן טענות שיש צורך לברר לגופן. לא שוכנעתי כי הטענות חסרות סיכוי, ויש לזכור כי בהקשר זה נקבע שיש להסתפק ברף נמוך יחסית, משום שכאשר לא קיימת חוות דעת ממילא יהיה קשה לעמוד על סיכויי תביעה כגון זו.

ברי שאין מקום להכריע בשלב הזה במחלוקות שבין הצדדים לגבי הפרשנות הראויה של כל משפט ומשפט מתוך התיעוד הרפואי, כמו גם בשאלה העובדתית מתי בדיוק הפסיק התובע לעשן ומהן ההשלכות של סוגיה זו על עילת התביעה. בדומה, אין צורך (או אפשרות) להדרש בשלב מוקדם זה לשאלה מה התרחש במקומות העבודה הקודמים לנתבעת והאם העבודה שם תרמה למצבו הנטען הנוכחי של התובע. אלו שאלות שתתבררנה בהמשך ההליך – אך לעניין המבחנים הראויים לבחינת הבקשה הנוכחית, אזי שלמרות טענות הנתבעת מצאתי שלתובע יש ""A GOOD ARGUABLE CASE.

שנית, לא נסתרה טענת התובע לפיה פנה למומחים שונים על מנת שיכינו חוות דעת מטעמו אך נתקל בסירוב (כאשר ציין בפניהם את זהותה של הנתבעת). אמנם התובע לא פרט בבקשה או בתצהיר את שמות המומחים או מספר המומחים אליהם פנה ולא ציין אם סירובם היה בכתב, אך עם זאת – יש לתת משקל לטענת התובע, בבחינת "טעם מיוחד" לסטות מהוראות תקנה 127 לתקנות (בר"ע (מחוזי י-ם) 547/08 תמר בן ארי נ' ההסתדרות המדיצינית הדסה (10/12/2008)).

בהקשר זה אעיר עוד שדווקא במקרה זה, התובע לא טוען כי אין לו יכולת כלכלית לממן חוות דעת. ההיפך. התובע טוען כי הוא מוכן לשאת בעלויות הרלבנטיות, אלא שהוא לא הצליח לאתר מומחה שיאות להכין חוות דעת עבורו. יש לראות כי הפסיקה שנסקרה מעלה קבעה כי "חסרון כיס" עשוי לשמש טעם מיוחד לעניין תקנה 127, ולשיטתי גם "נכונות מימון" המשתלבת עם "חוסר יכולת לאתר מומחה" - עולה כדי טעם מיוחד כאמור. שהרי גם תובע שמוכן "להשקיע" מכספו על מנת לתמוך את תביעתו ומורה לנו בכך שהוא מאמין בעילת התביעה – הינו תובע שיש לשקול אם ראוי לנעול את דלתות בהמ"ש מלפניו.

משכך, אני מורה כי התובע יהיה פטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו.

במקביל להחלטה זו – אשלח לצדדים החלטה נפרדת באשר למינוי מומחים רפואיים בתחום רפואת הריאות ובתחום הטוקסולוגיה, כמו גם מועד לישיבת קדם משפט.

אינני פוסקת הוצאות בשלב זה, וההוצאות תישקלנה בסיום ההליכים בתיק.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: