עזבון רבייב מלך נ' בנק לאומי למשכנתאות

החלטה

בפני בקשה מטעם התובעת (להלן:"המבקשת") לשמיעת עדות מומחה רפואי ו/או לחילופין בקשה להגשת חוות דעת רפואית מנומקת לאחר שתמה מסכת הבאת הראיות מטעם הצדדים בישיבת ההוכחות.

הבקשה הוגשה לאחר ישיבת ההוכחות ובטרם הוגשו סיכומי הצדדים.

את האיחור בהגשת הבקשה מסבירה המבקשת בכך שלא הצליחה לאתר קודם לכן את המומחה הרפואי שהכין חוות דעתו בתיק.

עוד טוענת, כי יש בחוות הדעת להעיד אודות מצבו הבריאותי של המנוח ז"ל טרם פטירתו לרבות אם היה חולה במחלה אשר מנעה מלבטחו בביטוח חיים ומכאן חשיבותה.

זה המקום לציין כי בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 8.4.2010 ציין ב"כ התובעת בתגובה לדברי ב"כ הנתבע: "לא ויתרנו על עדות המומחה אך היה לנו קשה לאתרו... אנחנו מבקשים אורכה ולנסות שוב לאתרו." (ע"מ 23 לפרוטוקול שורה 6-9).

המשיב מתנגד להבאת הראיה. בתגובתו טוען, כי הסתיים שלב הראיות ופתיחת היריעה מחדש תקנה למבקשת יתרון תוך גרימת עיוות דין, זאת בין השאר כיוון ששמעה המבקשת את פרשת ההגנה. לשיטתו, היה על המבקשת לבקש הבקשה בסיום חקירות עדיה. עוד לטענתו, החלטה על הגשת חוות דעת ניתנה לפני כ-3 שנים והגשת חוות דעת כעת יהיה בה משום תיקון חוות הדעת הקיימת.

בנוסף, טענת ב"כ המבקשת באשר לקושי באיתור המומחה שגויה מאחר ובישיבת ביהמ"ש התברר כי לא ידע על קיומה של חוות דעת שהוגשה מטעם המבקשת. כמו כן, טוען לדחיית הבקשה על הסף משלא נתמכה בתצהיר.

דיון והכרעה

המדובר בסוגיה שבמהותה מהווה בקשה להבאת ראיות נוספות לאחר המועד הקבוע להבאתן. לעניין זה התייחס י.זוסמן בספרו:

"בעל דין שלא הביא ראיה בעיתה, היכול הוא להביאה לאחר מכן, למשל, אחרי שבעלי הדין סיכמו את טענותיהם ונתגלה לו כי החסיר הוכחה שהיתה דרושה? מצד אחד, דורש הסדר הטוב שבעל דין יקפיד בניהול המשפט; סטיה מכללי הדיון "הפורמליים", כמו שהם מכונים לפעמים, תגביר במהרה את הרשלנות בה נוהגים הרבה פרקליטים בלאו הכי... מצד אחר אין להתעלם משניים אלה:נ ראשית, ראינו, כי השופט רשאי לקרוא עד בכל שלב משלבי הדיון; לפיכך, מדוע יהא בעל דין מנוע מלפנות אל השופט ולבקש אותו שיקרא עד מיוזמתו? שנית, עוד נראה כי אפילו בערעור רשאי בית המשפט להתיר לבעל דין להביא ראיה נוספת, בהתמלא תנאים מסויימים; קל וחומר בבית המשפט הראשון, אם אך נתמלאו התנאים לכך."

(י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, 509-510).

הכלל הוא שבעלי הדין יגישו ראיותיהם כ"חבילה אחת". עם זאת, החריג הוא כאשר ראיה דרושה לשם הצדק ובירור האמת ויש בה לסייע לביהמ"ש לעמוד על זכויות מהותיות של בעלי הדין. ראו רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577:

" ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. ראו: ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי [1]; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון [2]; א' הרנון דיני ראיות (כרך א) [4], בעמ' 132.

עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)."

מטעם זה יתקבלו ראיות נוספות גם לאחר סיום שלב ההוכחות ואף במקרה בו האיחור בהגשתן נובע ממחדל בעל דין כאמור לעיל. מכאן, גם אם נכונה טענת ב"כ המשיב לפיה אי הבאת הראיה במועד הקבוע נבעה מתקלה שהיה בידי ב"כ המבקשת למנוע אותה בנקל, עדיין רשאי בית המשפט להיעתר לבקשה ולקבל ראיה בעלת משקל שחיונית לצורך עשיית הצדק .

לגופו של עניין, נוכח השלב בו מצוי התיק ומשהוגשה על ידי המבקשת חוות דעת מומחה רפואי, אהרי שלכאורה אין הצדק להגשת חוות דעת נוספת ו"מפורטת" יותר אודות מצב בריאותו של המנוח. יכלה המבקשת להמציא חוות דעת מפורטת יותר עת שהמציאה את חוות הדעת הנוכחית.

ברם, על מנת שבפני ביהמ"ש תעמודנה התמונה העובדתית המלאה ומאחר והשתכנעתי כי קיימת אפשרות ממשית שהשמעת עדות הרופא, שחוות דעתו מצויה בתיק כאמור, תתרום מהותית לחקר האמת ועשיית צדק - סבורני כי יש להיעתר לבקשה ולאפשר העדת המומחה. אולם על מנת ליעל את ההליך מגבילה חקירת המומחה לסוגיית מצבו של המנוח בסמוך לעריכת הביטוח נשוא התובענה ולפני מותו , ולא לצורך אחר! זאת, בהתאם למטרת הבקשה דעסקינן.

כידוע, הגשת בקשה לביהמ"ש צריכה להיתמך בתצהיר. עם זאת, איני מוצאת מקום לדון בטענת ב"כ המשיב בעניין אי תמיכת הבקשה בתצהיר מקום בו הן הבקשה והן התגובה אינן נתמכות בתצהיר.

לסיכומו של עניין, מזמנת הצדדים לישיבת הוכחות נוספת לחקירת הרופא שחוות דעתו הוגשה במצורף לכתבי בית דין מטעם התובעת (-פרטיו לא פורטו בבקשה)לתאריך 7.7.2010 על מנת לשמוע המומחה וזאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך1000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק וכן הפקדת שכר בטלות עד מומחה בסך2500 ₪. התשלומים ישולמו עד ליום24.6.2010. צו למועד הגשת סיכומים ינתן במעמד הדיון.