עזאיזה נ' עזאיזה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 46,400 ₪ שהגיש התובע, עורך דין במקצועו, לקבלת שכר טרחה המגיע לו, לטענתו, בגין שירותים משפטיים שהעניק לנתבעים בשנים 2003-2004 במסגרת יחסי שותפות שהתקיימו בין התובע לבין עו"ד רים עזאיזה, אחייניתה של הנתבעת 1 ובתו של הנתבע 2.

עיקר טענות התובע

נטען בתביעה כי הנתבעים, שהינם בני דודים, קיבלו מאת התובע שירותים משפטיים בקשר למכרז שהוציא מנהל מקרקעי ישראל למכירת מקרקעין הידועים כחלקה מס 85 גוש 16961 מאדמות כפר דבורייה (להלן: "המכרז" או "המקרקעין" לפי ההקשר), ואשר בהם החזיקו הנתבעים ונהגו כמנהג בעלים.

התובע טוען, כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו הייתה עו"ד רים עזאיזה, אחייניתה של הנתבעת 1 ובתו של הנתבע 2, שותפה במשרדו של התובע וכי הטיפול בעניינם של הנתבעים נעשה דרך המשרד ובמסגרת השותפות. עם סיום יחסי השותפות עזבה עו"ד רים עזאיזה את העבודה, כשותפה, במשרדו של התובע ואף נטלה לידיה את התיק מהמשרד ללא ידיעתו של התובע. באשר לטיב ומהות השותפות, טוען התובע כי יחסי השותפות חייבו את עו"ד עזאיזה לטפל בכל תיקיה, לרבות התיקים הפרטיים, במסגרת השותפות בלבד ותוך חיוב כל פונה באשר הוא בתשלום שכ"ט עו"ד, לרבות קרובי משפחתה.

נטען כי בזמנים הרלוונטיים לתובענה התקיימו בין התובע לבין הנתבעים יחסי עו"ד-לקוח וכי בהעדרו של הסכם שכ"ט כתוב זכאי התובע לשכ"ט ראוי מאת הנתבעים. זאת, לאור חתימתה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") על ייפוי-כוח (ת/1) ובו מופיעים שמותיהם של התובע ושל עו"ד רים עזאיזה, כמיופי-כוח וכמייצגים של הנתבעת בתביעה האמורה. חתימה זו מלמדת, שייצוג הנתבעת בתיק ניתן במשותף ע"י שני עורכי הדין, והופעת שמו של התובע על גבי ייפוי-הכוח, כבא-כוחה של הנתבעת, אפשרה לו לטפל בתיק. עוד נטען, כי תימוכין לגרסת התובע אודות יצירת ההתקשרות עם הנתבעת ניתן למצוא גם בחתימת האחרונה על ייפוי-כוח חדש (ת/5) לטובת עו"ד רים עזאיזה בלבד, ובו היא מוגדרת כמייצגת יחידה בתיק לאחר סיום יחסי השותפות בינה לבין התובע.

עוד נטען, כי גם בין התובע לבין הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") נוצרו יחסי עו"ד-לקוח. הנתבע פנה אל התובע בשמו ובשמה של הנתבעת ובין כל הצדדים קמו יחסי עו"ד לקוח. הנתבע הינו בן דודה וגיסה של הנתבעת (נשוי לאחותה). לאור גילה המופלג ומצבה הבריאותי של הנתבעת אשר סובלת ממחלת הפוליו מילדותה, טיפל הנתבע בכל ענייניה הכספיים והמשפטיים של הנתבעת. עוד נטען, כי הנתבע אף היה מעורב אישית בניהול התיק, דאג לייצוג משפטי, יזם הגשת תביעה, השתתף בפגישות ונטל חלק פעיל במו"מ לביטול המכרז. לטענת התובע, הנתבע לא פעל רק בשמה של הנתבעת אלא פעל אף בשמו ולפי אינטרס אישי שלו בתביעה למען יישארו המקרקעין ברשות המשפחה, זאת בשים לב לשיווי המגרש המגיע לכדי מאות אלפי שקלים שהנתבעת טענה לבעלות בו והתעתדה להוריש את כל רכושה בצוואתה לאחייניתה, עו"ד רים עזאיזה. הנתבע אף היה מעורב כלכלית בתיק, שעה ששילם מכיסו לחברה הזוכה פיצוי כספי על מנת שתחזור בה מזכייתה במכרז, ואף השתתף בשם אשתו במכרז והוכרז כזוכה מס' 3, כך שלו נפסלו יתר הזוכים במכרז, היה הנתבע זכאי לרכוש בעצמו את המקרקעין.

באשר למהות והיקף השירות המשפטי, נטען כי משרדו של התובע ביצע עבור הנתבעים את הפעולות הבאות והקשורות למקרקעין : א] פעולות מקדמיות לבירור המצב המשפטי והעובדתי הנוגע לתיק, כגון בירורים בלשכת רישום המקרקעין, בלשכת ההסדר, במינהל מקרקעי ישראל וכדומה ב] שיגור מכתבים לחברה הזוכה ולמנהל מקרקעי ישראל בקשר למקרקעין ג] פנייה לגורמים שונים וניהול מו"מ עמם הן במשרדו של התובע והן בפגישות מחוץ למשרדו ד] הכנת והגשת תביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת תיק אזרחי 1036/04 למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול המכרז הקשור למכירת המקרקעין.

לטענת התובע, הטיפול בתיק נעשה בצוותא ע"י שני עורכי הדין, אך עיקר נטל הטיפול בתיק נפל על כתפיו של התובע לאור חוסר ניסיונה של עו"ד רים עזאיזה שהייתה דאז עורכת דין מתחילה שזה עתה סיימה את התמחותה ולא היה על שמה תיק עוסק מורשה, ולכן לא הייתה מסוגלת לטפל לבדה בתיק. בסיכומיו, מנכס התובע לעצמו את פרי העמל שהושקע בתיק ואשר הוביל בסופו של יום לביטול המכרז. לטענתו, עקב שורה של פגישות שקיים עם נציגי החברה הזוכה והמינהל, הצליח התובע להביא לתוצאה לה ייחלו הנתבעים, קרי ביטול המכרז.

טענת הנתבעים, כי התובע השתתף אך בפגישה אחת באופן מקרי וכמלווה בלבד נדחית אל מול עדויות העדים האובייקטיביים מטעם החברה הזוכה והמינהל שאישרו את השתתפות התובע בפגישות שנערכו עמם ואף תמכו בגרסת התובע בדבר חלקו הדומיננטי של האחרון בהליך ביטול המכרז.

בהתייחס לשיעור שכ"ט, נטען כי השכר מגיע לשותפות בה היו שותפים התובע ועו"ד רים עזאיזה וכי התובע זכאי עפ"י פקודת השותפויות לתבוע את חלקו בשכ"ט המגיע לשותפות מצדדים שלישיים החבים, ביחד ולחוד, לשותפות. לאור פירוק השותפות, ולנוכח וויתורה של עו"ד רים עזאיזה על חלקה בשכ"ט מאת הנתבעים הואיל והטיפול ניתן לקרובי משפחה, הרי שהתובע זכאי לתבוע את חלקו היחסי משכ"ט המגיע לשותפות בסך 40,000 ₪ והמהווה מחצית משווי הטיפול בתביעה והמוערך על ידו ב- 80 אלף ₪ ומע"מ.

התובע מודה, כי לא החתים את הנתבעים על הסכם שכ"ט, אך טוען כי אין בהעדרו של הסכם כתוב, כדי לפטור את הנתבעים מתשלום שכ"ט המגיע לו עבור הטיפול בתיק, ואין לזקוף את יחסי האימון שהיו בין הצדדים והיוו הסיבה לאי עיגון ההתקשרות ביניהם בחוזה בכתב, לחובתו של התובע.

לגבי טענת הנתבעים, כי היה צורך בחוות דעת של מומחה להוכחת שיעור שכ"ט הראוי, נטען כי התובע הניח בפני בית המשפט תשתית ראייתית מספקת לצורך הוכחת וחישוב שכ"ט הראוי וכי הדרישה לתמיכת הטענות בחוות דעת אינה מהווה, כשלעצמה, חובה או טעם לדחיית התביעה.

בסיכומי התשובה התייחס התובע לטענת הנתבעים בדבר התיישנות התביעה בציינו, כי במקרים כגון דא עילת התביעה מתגבשת בעת המועד לביצוע תשלום שכר הטרחה. נטען כי הפעולה המשפטית הראשונה שביצע התובע בתיק הייתה ביום 24.12.03, שהינו המועד המוקדם ביותר המזכה את התובע בתשלום שכ"ט. לפיכך, בעת הגשת התביעה דנן בחודש נובמבר 2010 לא חלפו להן 7 שנים, ומשכך לא חלפה תקופת ההתיישנות. עוד נטען כי בנסיבות העניין לא התקיימו התנאים המצדיקים דחיית התביעה מחמת שיהוי בהגשתה, כגון מחילה או וויתור על זכות התביעה או שהנתבעים שינו את מצבם לרעה, וכדומה.

עיקר טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים, כי דין התביעה כנגדם להידחות מחמת טענות סף של התיישנות, שיהוי, חוסר תום לב והעדר יריבות.

לגבי התיישנות התביעה, נטען כי בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב הקובע מועד לתשלום שכר הטרחה. כן הוכח, כי התובע מעולם לא פנה טרם הגשת התביעה אל הנתבעים בדרישה לתשלום שכ"ט, כך שלא ניתן לומר כי עילת התביעה נולדה ממועד תשלום שכ"ט או ממועד הדרישה לתשלום שכ"ט. לפיכך, 'המועד בו נולדה עילת התביעה' הינו המועד בו פנתה הנתבעת לעו"ד רים עזאיזה לקבלת שירות משפטי בעניין ביטול המכרז. פנייה זו הייתה בסמוך לפרסום תוצאות המכרז בחודש דצמבר 2003. לפיכך, במועד הגשת התביעה ביום 16.11.10 חלפו 7 שנים ממועד הפנייה האמורה, והתביעה התיישנה.

לחלופין נטען, כי התביעה הוגשה בשיהוי רב המצדיק את דחייתה על הסף אף ללא קיום דיון בתובענה לגופו של עניין. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה, כי עסקינן בעו"ד אשר מודע להשלכות המשפטיות של השיהוי בהגשת תביעתו.

עוד נטען, כי הורתה ולידתה של התביעה דנן "בחטא", היא נגועה בחוסר תו"ל ומטרתה לבוא חשבון עם עו"ד רים עזאיזה לאחר שדרכה המקצועית עם התובע נפרדה. גם מטעם זה, לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות על הסף ללא דיון לגופה.

טעם נוסף שנשמע מפי הנתבעים לדחיית התביעה על הסף הוא העדר יריבות וחוסר עילה בין הצדדים. באשר לנתבעת, היא העידה באופן עקבי כי מעולם לא הכירה את התובע, לא נפגשה עמו, לא פנתה אליו באופן אישי לקבלת ייצוג משפטי, לא ייפתה את כוחו לפעול בשמה ולמענה בנוגע למכרז ולא התחייבה כלפיו בתשלום שכר טרחה כלשהוא. ביחס לנתבע, הוא לא היה צד להליך ביטול המכרז, לא היה לקוחו של התובע, לא חתם על ייפוי-כוח לטובתו ולא התחייב כלפיו בתשלום שכר טרחה. עוד לא הוכח, כי הנתבע נהנה מתוצאות הפעולות המשפטיות שנקט התובע בעניין ביטול המכרז, זאת במיוחד שהנתבע לא היה הבעלים של המגרש ומעולם לא החזיק בו. יתרה מכך, התובע מעולם לא פנה למי מהנתבעים בדרישה לתשלום שכ"ט, בין בכתב ובין בע"פ, בטרם הוגשה התביעה דנן.