עורסאן עבדאלסתאר ג'נאם ואח' נ' מדינת ישראל- משרד הביטחון ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה מטעם הנתבעת להגדלת הערובה שהופקדה ע"י התובעים בתיק בסך 20,000 ש"ח. הנתבעת עותרת לחייב כל אחד מהתובעים לעיל בערובה ע"ס 15,000 ₪.

2.בהחלטתי מיום 09.07.08 הוריתי לכל התובעים להפקיד ערובה בסך של 11,000 ₪, הנתבעת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, הבקשה התקבלה ע"י כבוד הנשיא (כתוארו אז) מנחם בן דוד, והוא העלה את סכום הערובה בגין כל התובעים יחד לסך של 20,000 ₪.

3.הנתבעת טוענת כעת כי חל שינוי בנסיבות התיק במובן זה שההחלטה הקודמת בבקשה להפקדת ערובה ניתנה לפני שהוגשו ראיות הנתבעת, ולפיכך לא היה ידוע דבר בקשר לסיכויי התביעה, ואילו כיום- לאחר שמיעת עדויות התביעה והסתירות הרבות העולות ביניהן, הן בין הודעות החקירה של התובעים לבין עדויותיהם בפניי, והן ממה שעולה מעדויות המומחים שסותר לחלוטין את גרסת התובעים כטענתה, ניתן להסיק כי סיכויי התביעה הם קלושים ביותר.

4.הנתבעת טוענת כי מאז ההחלטה הקודמת על הפקדת ערובה חל שינוי בנסיבות גם במובן של הגדלת הוצאותיה הנתבעת, הן הוצאות עבור חקירות, חוות דעת רפואיות, נסיעות לדיונים הרבים שהתקיימו, זמן בטלה של עדי ההגנה, שכ"ט עו"ד, ועוד הוצאות שונות שעומדים ביחד על כמעט 200,000 ₪, לטענתה.

5.היא טוענת עוד כי מאז מתן ההחלטה רווחה ההלכה לפיה יש להורות על הפקדת ערובה ריאלית, וכי יש להורות על הפקדת ערובה בסך של לפחות 15,000 ₪ לכל תובע, ולא במקשה אחת.

6.התובעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי טענות הנתבעת באשר לסיכויי התביעה אינם סבירים, וכי סיכויי התביעה אינם קלושים כלל.

7.התובעים הציגו סתירות בין הגרסאות שעולות מהמוצגים של הנתבעת ומעדויות העדים מטעמה, וטענים כי בניגוד לטענת הנתבעת, עדויות העדים מטעמה לא העלו נסיבות חדשות המצדיקות הגדלת הערובה.

התובעים טוענים כי סיכויי התביעה הינם גבוהים ביותר, וכי לאחר שמיעת פרשת התביעה ופרשת ההגנה אין כל ספק בדבר אחריותה של הנתבעת לאירוע ההתפוצצות, ולפגיעה בתובעים.

8.התובעים טוענים כי לא נוצרו כל נסיבות חדשות או הובאו דברים חדשים עם שמיעת ראיות ההגנה שיש בהם כביכול כדי להוות נסיבות חדשות לעיון חוזר בעניין הערובה.

9.התובעים טוענים עוד כי רוב ההוצאות שטוענת הנתבעת להגדלתן לאחר הפקדת הערובה כבר נלקחו בחשבון מראש לפני ההפקדה ובעת קביעת גובה הערובה. חלק מההוצאות הן מיותרות לטענתם, וחלק מההוצאות הנטענות אין להן כל תימוכין, ואינן מהוות נסיבות חדשות לבחינת הבקשה.

10. הנתבעת הגישה תגובה לתשובה, וטענה כי לאחר שהנתבעת הגישה את תצהיר החוקר מטעמה עולה שכל בסיס התביעה הינו שקרי לחלוטין.

עוד טענה שהתובעים לא צירפו כל תצהיר לתגובתם שיש בו לתמוך בטענותיהם אודות הקושי הכלכלי.

היא טענה כי התובעים לא הגישו חוות דעת מומחה, העלימו מבית המשפט את הרסיסים שהיו לכאורה בזירת הפיצוץ, את הרסיסים שהיו בגופם והוצאו על ידי רופאים, את תיק המשטרה וכל חומר שיש בו כדי לשפוך אור על האירוע, וכעת הם מנסים להרוויח הישגים בזכות העלמת מידע זה.

דיון והכרעה:

11.מבחינה עקרונית צודקת הנתבעת בכך שניתן לבקש הגדלת סכום הערובה ככל שההליכים מתקדמים בתיק, ככל שהתמונה מתבהרת יותר, לרבות בשאלת סיכויי הזכייה בתביעה, וכן ככל שמתברר היקף ההוצאות שהוצאו ע"י בעלי הדין תוך כדי ניהול ההליך בבית המשפט.

12.הבקשה הוגשה ביום 18.3.10 טרם סיום שמיעת הראיות בתיק, תגובת התובעים לבקשה הוגשה ביום 20.5.10, ותשובת הנתבעת לתגובת התובעים הוגשה ביום 1.6.10. שמיעת הראיות בתיק הסתיימה בישיבה מיום 8.6.10, וכעת אנו בשלב של סיכומים.

13.קביעת גובה ההוצאות במעמד מתן פסק הדין הינה לעולם בשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט, והיא תיעשה בהתאם להליכים שנוהלו בפועל, לעבודה שנעשתה ע"י הצדדים בתיק, להתנהגות הצדדים, ולתוצאת פסק הדין.

14.בשלב כה מאוחר של ניהול ההליך בפניי, לאחר שהסתיימה הבאת הראיות ונותר השלב הסופי של הגשת הסיכומים, ניתן לעמוד במדויק על היקף ההוצאות שכבר הוצאו ע"י הנתבעת לניהול ההליך, וליתר דיוק ניתן לקבוע בביטחה את היקף ההוצאות שייקבעו במעמד מתן פסק הדין במידה ותידחה התביעה.

15.אינני מתכוונת במסגרת בקשה זו להכריע בעניין ההוצאות שייפסקו למי שזוכה בתיק, אך בכל זאת ניתן לקבוע כבר כעת כי ההוצאות הנטענות ע"י הנתבעת אינן פרופורציונליות להליכים שנוהלו בפועל בתיק הנדון, ואינן מתאימות לנורמה המקובלת בתיקים מסוג זה.