עופר נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על החלטתו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט א. ורזבסקי], שלא לבטל החלטתו להרשיע את המערער ולגזור את דינו בהיעדרו מחמת התייצבות למשפט בשל עבירה של אי-ציות לתמרור "עצור" ביום 27.01.11 בצומת רחובות פינס ודרך יפו בתל-אביב.

המערער ובאי כוחו התייצבו לישיבת מענה בפני בית משפט קמא, הכחישו את המיוחס להם ביום 04.08.11. בית המשפט, לאור הכפירה, דחה הדיון לשמיעה ליום 15.11.11, לשעה 15:30.

במועד בלתי-ידוע, כנראה, התקבלה החלטה להקדים את המשפט באותו יום בשעה 10:00. ניסיונו של המותב הנוכחי במסגרת הליכי הערעור לאתר את ההחלטה במערכת ה"נט" של בית המשפט, נכשל, כלומר, אין ההחלטה מופיעה שם כנראה. עם זאת, ברור, וכך עולה אף מכתב הערעור, שהודעה על הקדמת הדיון נשלחה למערער עצמו. אמנם המערער עצמו הוא עו"ד, אך יש מי שמייצגים אותו, וממשרד עורכי הדין שמייצגים אותו, לא נשלחה הודעה על הקדמת הדיון, וכאשר מדובר בנאשם מיוצג, חובת המזכירות להודיע, לפחות גם לסנגור, על הקדמת הדיון.

בנסיבות אלה, כאשר המערער ועורכי דינו התייצבו בפני בית משפט לתעבורה בת"א-יפו ביום 15.11.11 בשעה 15:30 לדיון בעניינם, עובדה שאיננה במחלוקת, אין ספק שהיה מקום לקבל את בקשתם לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר, ואין ספק, אף מבלי לבחון את שאלת עיוות הדין לצורך סעיף 130 לחסד"פ אלא את שאלת הזימון בלבד, שיש לקבל את הערעור.

המדינה סברה לערעור הנוכחי שניתן לקבל אותו, אך בכפוף לתשלום הוצאות לא גבוהות של 500 ₪. שקלתי את העניין והנני סובר שכאשר אין ביטחון שהתקבלה החלטה מסודרת על הקדמת הדיון, וכשאין ביטחון או שיותר נכון כשברור שעורכי הדין של המערער לא זומנו לדיון, אזי אין הצדקה, בשלב זה, לחייב בהוצאות.

הערעור מתקבל. התיק יחזור לבית משפט קמא לניהולו משלב ההוכחות.

ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ב, 29/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: