עוסמאן ואח' נ' עירית טמרה

פסק דין

תביעה לחיוב הנתבעת בתשלום עלות בניית קיר הפרדה בין ביתם של התובעים לבין כביש ציבורי הנמצא בתחום שיפוטה של הנתבעת.

רקע עובדתי

התובעים הינם החוכרים של המקרקעין הידועים כמגרש 617 בגוש 18581, חלקה 18, עליהם בנוי בית מגוריהם (להלן: "המגרש" ו- "הבית" בהתאמה).

לאורך הגבול הדרומי של המגרש מצוי כביש ציבורי מס' 95, הנמצא בשליטתה ובתחום שיפוטה של עירית טמרה (להלן: "הנתבעת" או "העירייה").

התובעים בנו גדר/קיר הפרדה בין הכביש ובין המגרש (להלן: "קיר ההפרדה"), נוכח הפרשי גובה בין הכביש למגרש, ופנו לעירייה בדרישה להשבת עלויות בניית קיר ההפרדה.

לאחר התייעצות שנערכה בין הגורמים המוסמכים אצל הנתבעת, ולאחר בדיקת קיר ההפרדה שבנו התובעים ומפרטי הכמויות לביצוע הבנייה, החליטה הנתבעת כי לא קיימת הצדקה לתשלום השתתפות כלשהי בעלות בניית הקיר. מכאן הוגשה התביעה דנן.

טענות התובעים

לטענת התובעים, נוכח תוואי הכביש ומיקומו במפלס גבוה יותר מהמגרש, על הנתבעת הייתה מוטלת חובה לבנות קיר מפריד בין הכביש למגרש, שעה שהתובעים היו נתונים בסכנת הצפות בימי החורף וחשש מפני הידרדרות מכוניות הנוסעות בכביש המשופע.

התובעים מוסיפים וטוענים כי בניית קיר ההפרדה הייתה הכרחית לשם שמירה על תקינות הכביש ומניעת הידרדרות עפר מהכביש.

לטענת התובעים, הנתבעת הפרה חובה חקוקה המוטלת עליה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ומכוח סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות"), שעה שלא פעלה לתחזוקה ראויה של הכביש הציבורי הנמצא בחזקתה.

התובעים הוסיפו וטענו כי על הנתבעת להשתתף בעלויות בניית קיר ההפרדה מפאת היותו "מחובר שבמיצר" כהגדרתו בסעיף 49 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין").

התובעים טענו כי פניותיהם לנתבעת בדרישה לבנות קיר מפריד – הושבו ריקם ועל כן, מפאת הצורך להגן על רכושם וגופם, הם נאלצו לבנות את קיר ההפרדה על חשבונם.

לטענת התובעים, ניתנה להם התחייבות מטעם מי מהנתבעת להשתתפות בעלות בניית קיר ההפרדה, ברם זו לא קויימה.

לטענתם, עלויות בניית קיר ההפרדה מסתכמות בסך 52,360 ₪, נכון ליום 30.9.2011, בהתאם להערכתם של התובעים, ובנוסף נשאו התובעים בעלות בניית גדר מעל קיר ההפרדה בסך 10,000 ₪.

התובעים עותרים לחייב את הנתבעת בעלויות בניית קיר ההפרדה וכן בפיצוי בגין עוגמת נפש המוערך על ידם בסכום של 5,000 ₪.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי הצורך בבניית קיר ההפרדה נבע מעבודות חפירה ויישור אשר ביצעו התובעים בעצמם במגרש, תוך התעלמותם מהמצב הטופוגרפי של המגרש וללא זיקה לתוואי הכביש.

לטענתה, העבודות שביצעו התובעים במגרש הן אלו שיצרו הפרש גובה ניכר בין המפלס התחתון של המגרש לבין הכביש והתובעים יכלו להימנע מכך.

הנתבעת מוסיפה, כי קיר ההפרדה נכלל מלכתחילה בתוכניות הבנייה שהגישו התובעים לוועדה המרחבית לתכנון ובנייה במסגרת בקשת ההיתר ובניית הקיר על ידם בוצעה לתועלתם בלבד, ללא מעורבות של הנתבעת וללא תיאום עמה.