עונשי מאסר משמעותיים לשודדי משאיות

כללי

1.         נגד הנאשמים 1-4 הוגש כתב אישום ובו ששה אישומים, המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה, שוד בנסיבות מחמירות וניסיון לשוד ולחטיפה. בשלב מסוים, משפטו של הנאשם 3 הופרד, הוגש נגדו כתב אישום מתוקן - קל במאוד מהמקורי, והוא הודה בעובדותיו, הורשע בהתאם ודינו נגזר.

2.         לאחר שמיעת 18 עדי תביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בגדרו הוגש נגד הנאשמים 1,2 ו- 4 (להלן:"הנאשמים") כתב אישום מתוקן שעובדותיו העיקריות הן כדלקמן:

הנאשמים ואחרים (להלן:"חברי הקבוצה") הם תושבי הרשות הפלסטינית. הם נדברו לשדוד משאיות השייכות לישראלים, מנהגיהן, בישראל, ולחטוף את נהגיהן. על פי תכניתם, הנאשם 4 היה אמור להתקשר לחברת הובלות בישראל ולהזמין משאית לביצוע הובלה מאיזור נידח בנגב. חלק מחברי הקבוצה היו אמורים ללוות את המשאית בדרכה, בכלי רכב אחרים, ולבצע תצפיות כדי להזהיר את חבריהם מנוכחות משטרתית. אחד מחברי הקבוצה היה אמור לפגוש את נהג המשאית ולהכווינו למקום בו כביכול אמורה להתבצע העמסת המשאית ובדרך לשם אמורים להמתין אנשים מהקבוצה, לעצור את המשאית, לאלץ את נהגה באלימות ובאיומים לרדת ממנה ולכפות אותו. לאחר מכן, הנאשם 2 אמור להסיע את המשאית לאיזור חברון, שם יפורק ממנה משדר האיתוראן ואז תועבר הודעה לאלה המחזיקים בנהג המשאית כי המשימה הושלמה והוא ישוחרר. 

האירוע הראשון - בהתאם לתכנית האמורה, ביום 22.4.08 התקשר הנאשם 4 אל בעל חברת ההסעות "מסילות קרית גת" והזמין ממנו שתי משאיות להובלת מכולות מאיזור בסיס נבטים. למחרת, הוא התקשר לבעל החברה וביקש ממנו לשלוח משאית נוספת להובלת משטחי אבן. הוא סיכם עם בעל החברה כי אדם מטעמו ימתין למשאית הראשונה באיזור צומת תל ערד וילווה לנהגה כדי להראות לו את מקום ההעמסה. בהתאם לכך, ביום 23.4.08 שלח בעל החברה 3 משאיות לכיוון תל ערד, כשהראשונה בהן היא משאית עם מנוף, הנהוגה בידי ירון אלחרר.

עם הגיע המשאית לאיזור תל ערד, עלה אליה אחד מחברי הקבוצה וכיוון את נהגה לכביש המוביל לבסיס צה"ל צפונית מזרחית לתל ערד. הנאשם 1 וחבר קבוצה נוסף התמקמו בנקודות תצפית הצופות על האיזור, כדי להתריע בפני חבריהם על תנועה חשודה.

הנאשם 2 וחברים נוספים בקבוצה הגיעו ברכב אל מאחורי המשאית, כשהם מצוידים באלות. הם ירדו מהרכב, פתחו את דלת הנהג וביחד הוציאו את הנהג בכוח, כפתו אותו בידיו, כיסו את עיניו והכניסוהו לרכבם. הנאשם 2 נכנס למשאית והסיע אותה לעבר חברון. האחרים הסיעו את נהג המשאית כשהוא כפות ועיניו מכוסות, כברת דרך, והמתינו עד לקבלת ההודעה שהמשאית הגיעה לחברון ומכשיר האיתוראן שלה פורק. אז, הם הובילו את נהג המשאית לקרבת הכביש, התירו את כבליו, הסירו את הכיסוי מעיניו ואיימו עליו שמקום מגוריו ידוע להם וכי אם ימסור פרטים עליהם - יבולע לו ושילחוהו לדרכו.

הנאשמים האחרים וחברי הקבוצה שפעלו כמתואר, עשו זאת על פי הנחיותיו של הנאשם 4 אשר שילם להם סכומי כסף שונים עבור מעשיהם.

האירוע השני - ביום 16.6.08 התקשר הנאשם 4 אל בעל חברת "מנופי ישי", הציג עצמו כקבלן והזמין משאית להובלה ממחצבה באיזור תל ערד. בעל החברה פנה לחברת "איציק מובילי מנוף" וביקש ממנו לבצע את ההזמנה. בהתאם לכך, בתאריך 17.6.08 הגיעה לאיזור המוסכם משאית מסוג וולוו עם מנוף ועגלה נגררת - נהוגה בידי איציק משה - ואחד מחברי הקבוצה עלה אליה וכיוון את הנהג לדרך עפר בקרבת בסיס צבאי. הנאשם 1 התמקם בתצפית והנאשם 2 וחברי קבוצה נוספים נסעו ברכב וחסמו את המשאית. מיד לאחר מכן הגיעו יושבי הרכב אל נהג המשאית ואחד מהם אחז בידו מוט ברזל ואיים עליו שאם לא ירד מהמשאית הוא יפוצץ את ראשו. אותו אדם דחף את נהג המשאית ממנה והנאשם 2 והאחרים היכו אותו באגרופים, השכיבוהו על הקרקע, כפתו את ידיו וכיסו את עיניו. הנאשם 2 עלה למשאית - לאחר שהעגלה נותקה ממנה - ונסע לחברון. חברי הקבוצה הנותרים הכניסו את נהג המשאית לרכבם ונסעו איתו כברת דרך כשהוא כפות ועיניו מכוסות ובמהלך הנסיעה הם היכו אותו. לאחר שקיבלו הודעה שמכשיר האיתוראן פורק מהמשאית, הם הובילו את נהג המשאית לקרבת הכביש ושחררו אותו תוך שהם מאיימים עליו ומורים לו לא להסתכל לאחור. לאחר מכן, אחד מחברי הקבוצה הצית את הרכב בו נסעו.

הנאשמים האחרים וחברי הקבוצה שפעלו כמתואר, עשו זאת על פי הנחיותיו של הנאשם 4 אשר שילם להם סכומי כסף שונים עבור מעשיהם.

האירוע השלישי - ביום 8.7.08 התקשר הנאשם 4, פעם נוספת, אל בעליה של חברת "מסילות קרית גת" וביקש להזמין משאית לביצוע הובלה. חשדו של בעל החברה התעורר והוא דיווח על כך למשטרה. בשיחתו עם הנאשם 4 הוא ביקש שתשולם לו מקדמה בסך 1000 ש"ח וסוכם כי התשלום יתבצע בצומת שוקת. שוטר מוסווה הגיע למקום המפגש וקיבל מנציגו של הנאשם 4 סך של 1000 ש"ח במזומן. שוטר מוסווה אחר נהג במשאית של חברת "מסילות קרית גת" בה הסתתרו שוטרים נוספים והגיע - בתיאום עם הנאשם 4 - לצומת סוסיא, שם עלה למשאית אחד מחברי הקבוצה כשהוא מצויד בשוקר חשמלי. בשלב מסוים, השוטר שנהג במשאית אמר לחבר הקבוצה שהיה במשאית כי הוא איננו מוכן לנסוע לעבר שטחי הרשות הפלסטינית ובעקבות כך הגיעו למקום הנאשמים 1 ו- 2 ביחד עם אדם נוסף, כשהם נוסעים ברכב שברולט שנגנב מישראל. חבר הקבוצה שהיה במשאית ניסה להמם את השוטר שנהג בה באמצעות השוקר החשמלי תוך שהנאשם 2 והאחרים פותחים את דלת המשאית, תופסים את הנהג ומכים אותו והנאשם 1 קירב את רכב השברולט והצמידו אל המשאית.

הנאשם 2 והאחר הוסיפו להכות בשוטר שנהג במשאית עד שאחד השוטרים ירה מנשקו באויר והם נמלטו. הנאשמים 1 ו- 2 נעצרו לאחר מרדף קצר ולאחר שהשוטרים נאלצו לירות ברגלו של הנאשם 2.

הנאשמים האחרים וחברי הקבוצה שפעלו כמתואר, עשו זאת על פי הנחיותיו של הנאשם 4.

3.         הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן וכל אחד מהם הורשע בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 ובעבירה של ניסיון שוד לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין תשל"ז-1977.

4.         בהסדר הטיעון הוסכם כי התביעה תבקש להטיל על הנאשם 1 שש וחצי שנות מאסר בפועל ועל הנאשם 4 שבע וחצי שנות מאסר בפועל וההגנה תטען כהבנתה. ההסדר לא כלל הסכמה בדבר הטיעון לעונש בעניינו של הנאשם 2 .

5.         לבקשת הנאשם 2 הוכן עליו תסקיר של שירות המבחן. התסקיר מתאר את נסיבות חייו ומציין כי על רקע המצב הכלכלי הקשה של משפחתו הוא למד 5 שנות לימוד בלבד ונאלץ לצאת לעבוד. הוא עבד במשך 12 שנים עם אביו בנגריה ועבד מספר שנים כרועה צאן, אז החל לבצע גניבות רכב. לאחר מכן הוא התחתן ונולדו לו ילדים והוא החל לערוך שינוי בחייו, בכיוון של הימנעות מחברה ומאורח חיים שולי והתקרבות לדת ובמהלך השנים האחרונות עבד במשחטת בקר ועופות השייכת לאחיו. באשר לעבירות בהן הורשע, מסר תחילה כי הוא מצטער על מעשיו, אך כשהתבקש למסור פרטים טען כי הוא לא ביצע את העבירות כלל וכי הוא הואשם בהן מאחר והיה במקרה באיזור בו הן בוצעו.

על רקע דברים אלה נמנע שירות המבחן מהמלצה, תוך ציון התרשמותו שהנאשם נתון במצוקה רגשית בעקבות מעצרו הממושך ומצבה של משפחתו והומלץ כי גורמים אלו ילקחו בחשבון בגזר הדין.

טענות הצדדים

1.         ב"כ התביעה טען כי העבירות שביצעו הנאשמים ונסיבותיהן מצדיקות עונשי מאסר לתקופה ארוכה בהרבה מזו שהוצעה בהסדר הטיעון בעניינם של הנאשמים 1 ו- 4. הוא ציין כי התביעה סבורה שחלקו של הנאשם 4 בפרשה הוא החמור ביותר, אחריו הנאשם 2 ואחריהם הנאשם 1 וביקש שבית המשפט יאמץ את העונש שהתביעה ביקשה להטיל על הנאשמים 1 ו- 4 ויטיל על הנאשם 2 עונש קל במעט משל הנאשם 4 וחמור משל הנאשם 1. הסדר הטיעון הוסבר בקשיים בהוכחת המיוחס לנאשמים, בחסכון זמן שיפוטי ובגזר דין שניתן לנאשמים אחרים באותה פרשה.