עונשי מאסר בפועל למנהלי חברה ליבוא בגדים מסין בגין השתמטות מתשלום מכס

עומדים לדין חברה פרטית, היא הנאשמת 1, ועוד ארבעה נאשמים שביצעו עבירות לפי פקודת המכס [נוסח חדש], וחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.

           הנאשמת 1 (להלן: "החברה"), ייבאה בגדים מסין. היא הפעילה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום רשת חנויות אופנה, בהן שיווקה את הבגדים המיובאים. ארבעת הנאשמים האחרים שימשו בתקופה הרלוונטית מנהלים פעילים בחברה, איש איש ותחום אחריותו: הנאשם 2 אחראי היה, בין היתר, על יבוא הטובין מסין; הנאשם 3 אחראי היה, בין היתר, על ענייניה הכספיים של החברה ועל התשלום לספקים בחו"ל; הנאשם 4 אחראי היה, בין היתר, על בקרת איכות של הבגדים ומוצרי הטכסטיל; ואילו הנאשם 5 אחראי היה למכירות ולתשלום לספקים.

2.        כתב האישום המקורי הוגש ב-30.7.06, ומיד לאחריו הוגש כתב אישום מתוקן. ארבעת האישומים בכתב האישום המתוקן עוסקים בעבירות מכס שביצעו הנאשמים במסגרת עיסוקיהם המתוארים, כל אחד על פי החלק שיוחס לו באישומים. הם מואשמים כולם בכך, כי בתקופה שבין החודשים אוגוסט 2003 ויולי 2005, היא התקופה הרלוונטית, הם ייבאו מסין בגדים ומוצרי טכסטיל, והשתמטו בכזב מתשלום מלוא תעריפי המכס. זאת, על-ידי שהצהירו בכזב לפקידי המכס על מחירי רכישה נמוכים מן המחירים ששילמו לספקים בסין בפועל. הם מואשמים בהעלמת חשבונות הספק האמיתיים, והצגתם של חשבונות ספק כוזבים בעת שחרור הטובין מהמכס, חשבונות אשר לא שיקפו את מלוא המחירים אותם שילמו לספקים בסין. הנאשמים מואשמים גם בכך שלצורך הסוואת מחירם האמיתי של הטובין המיובאים, הם נמנעו מלנהל כרטסת תנועות מלאי. 

3.        הנאשמים כפרו בכל האמור בכתב האישום, ונשמעו ראיות בתיק. ב-6.1.10 ביקשו הנאשמים כולם לחזור בהם מכפירתם, והודו בעובדות כתב האישום. הודיית הנאשמים 1, 2, 4 ו-5 היא במסגרת הסדר טיעון שנערך בינם לבין המאשימה (להלן: "ההסדר").

4.        בשל מהות האישומים והיקפם, בשל חשיבותם בקביעת העונש, ונוכח טיעוניהם המורכבים של הצדדים, אפרט את המעשים המיוחסים לנאשמים בכתב האישום.

א.         באישום הראשון מואשמים כל הנאשמים בכך, שבעת יבוא הבגדים מסין (120 משלוחים) בתקופה הרלוונטית, הם הגישו לרשויות 116 רשימוני יבוא (להלן: "הרשימונים") בהם הצהירו הצהרות כוזבות בנוגע לערכם של הבגדים המיובאים, משמע: הצהירו על ערכם המופחת. בכך, הטעו הנאשמים את פקידי המכס, והשתמטו מתשלום מכס בסך 2,176,614 ש"ח.

ב.         באישום השני מואשמים הנאשמים בכך, שהכינו חשבונות ספק כוזבים על שם ספקים סיניים, וצירפו אותם לרשימונים, כאילו היו חשבונות ספק מקוריים.

ג.          באישום הרביעי מואשמים כל הנאשמים בכך, שבשנות המס 2003 עד 2005 הם לא ניהלו ספרי חשבונות כנדרש מהם בחוק; דהיינו: הם נמנעו מלנהל ספר תנועות מלאי, ואת ספר כניסת הטובין ניהלו בסטייה.

ד.         באישום השלישי, המתייחס לנאשמים 2 ו-4 ולחברה, נאמר, כי בשובם מחו"ל לישראל ב-3.12.04, הביאו עמם הנאשמים 2 ו-4 8 טפסי חשבונות ריקים אך חתומים בחותמת של ספקים בסין, אותם התעתדו למלא במרמה בנתונים כוזבים ולהציגם בכזב בפני הרשויות כחשבונות ספק אמיתיים.

הסדר הטיעון לגבי הנאשמים 2, 4 ו-5

5.        הסדר הטיעון העונשי אשר הוצג לבית המשפט ב-6.1.10 ביחס לנאשמים 2, 4 ו-5 כולל רכיב מוסכם של מאסר בפועל: 12 חודשי מאסר לנאשם 2; 6 חודשי מאסר לנאשם 4, ו-4 חודשי מאסר לנאשם 5. כן, הוסכם, כי הנאשמים 4 ו-5 יוכלו לשאת את המאסר בעבודות שרות, אם יימצאו מתאימים. בנוסף, הוסכם בין הצדדים לעתור לעונשי מאסר על תנאי וקנסות כספיים, שהיקפם ייקבע על-ידי בית המשפט.

6.        באותו מועד ביקש, כאמור, גם הנאשם 3 לחזור בו מכפירתו, והודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. לבקשת בא כוחו, ועקב מצבו יוצא הדופן, נתבקש שרות המבחן להכין תסקיר מבחן בעניינו של נאשם 3.

7.        חמישה הנאשמים הורשעו, אפוא, על סמך הודאותיהם, בעבירות הבאות:

הברחת טובין, לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש], בצירוף סעיף 218 לאותה פקודה - 116 פרטי אישום;

השתמטות מתשלום מיסי יבוא, לפי הסעיפים 212(א)(1) ו-218 לפקודה - 116 פרטי אישום;

הגשת רשימונים כוזבים, לפי הסעיפים 212(א)(4) ו-218 לפקודה - 116 פרטי אישום;

מסירת הצהרה כוזבת לפי הסעיפים 212(א)(6) ו-218 לפקודה - 116 פרטי אישום;

הטעיית פקיד מכס, לפי הסעיפים 212(א)(9) ו-218 לפקודה - 116 פרטי אישום;