עומרי ואח' נ' צימרמן ואח'

פסק דין

התובעים ערכו הזמנה אצל הנתבעת לבצוע עבודת בניה במגרש שבבעלותם ברח' משה הס 16 בכפר סבא במקרקעין הידועים כחלקה 111 בגוש 6431.

העבודות שהתבקשה הנתבעת לבצע היו הקמת שלד בנין.

הנתבעת בחנה את השטח והגישה לתובעים את הצעת המחיר בסך של 360,360 ₪. תוך כדי עבודות החפירה באתר נתקלה הנתבעת בפסולת שהייתה חבויה מתחת לפני הקרקע. הנתבעת הגישה לתובעים דרישת תשלום בסך של 12,500 ₪ בלווית מע"מ.

התובעים סרבו תחילה לשלם ומשהודיעה להם הנתבעת כי לא תמשיך בעבודות שלמו לה בדלית ברירה.

בכתב התביעה עותרים התובעים לחייב את הנתבעת להשיב להם סכום זה ומסתמכים על הוראת סעיף 3 (ז) להסכם שבין הצדדים הקובעת כי הקבלן (הנתבעת – ד.ג.) מתחייב להשלים את העבודות ולפנות את כל הפסולת בסיום העבודה.

הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי הכוונה בסעיף הנ"ל ששומה עליה לפנות פסולת שיצרה היא תוך כדי עבודתה באתר, אך לא מדובר בפסולת שהייתה חבויה מתחת לפני הקרקע.

מנהל הנתבעת טען (ולא נסתר) כי לא אחת חברתו ודומות לה נתקלים בתופעה שבה אנשים שעבדו בסמוך למקרקעין מסוימים טומנים פסולת במקרקעי זולתם במקום להעביר פסולת זו למטמנות מוכרזות. לפיכך אין על הנתבעת לשאת בעלות פינוי פסולת זו.

במחלוקת זו שבין הצדדים דעתי כדעתם של התובעים 50%, וכדעתה של הנתבעת 50%. מי שניסח את החוזה מושא התיק הייתה הנתבעת וכמי שבקיאה יותר מהתובעים מהמתרחש בענף היה עליה לכלול תניה מפורשת שהיה ותימצא פסולת חבויה בעת בצוע חפירות, אזי בפנויה ישאו התובעים משלא עשתה כן תשא במחצית העלות.

מאידך, יש לייחס לתובעים רשלנות תורמת בשיעור של 50% בכך שלא דאגו לכסות עצמם בכך שהמחיר הנקוב בחוזה הינו סופי ולא ניתן לשינויים כלשהם (מחיר "פאושלי" כלשונם של מקצועני הענף).

סגירת השטח

עפ"י הוראת סעיף 3 (יא) להסכם שומה היה על הנתבעת לגדר את המקרקעין. לטענת התובעים הוראה זו הופרה לא אחת והם קבלו התראות מעירית כפ"ס על הפרה זו שכמוה כהפרת הוראות הדין וחשפה אותם לסיכון של העמדה לדין.

הנתבעת טענה כי הקפידה לשמור על אתר סגור ומגודר והראיה שלא הוגש כל כתב אישום כנגד התובעים וכי הם לא נדרשו לשלם קנס כלשהו.

במחלוקת זו דעתי כדעת הנתבעת. התובעים לא הציגו מכתב התראה/דרישה של עירית כפ"ס הקובע כי האתר נמצא פרוץ.

העובדה כי התובעים שלחו לנתבעת מכתב בנושא לא יכולה לבוא במקום ראיה חיצונית בלתי תלויה.

מכאן שראש תביעה/נזק נדחה.

ג.איחור במסירה ובנית אגדים

התובעים טוענים כי עפ"י הוראות סעיף 4 (ב) להסכם התחייבה הנתבעת להשלים את עבודתה באתר תוך ולא יאוחר מיום 31.3.08 ועוד חודש ללא פיצוי, קרי לא יאוחר מיום 30.4.08.

הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי השלימה את העבודות במועד החוזי. ככל שנגרם איחור כלשהו מפנה הנתבעת לעובדה כי הגגן שנשכר ע"י התובעים לטפל בגג הרעפים עכב אותם ועל כן ככל שיש לתובעים טענה כלשהיא יתכבדו ויפנו לגורם זה.

עוד מוסיפה הנתבעת בכתב הגנתה כי העובדה שלא הותקנו אגדים סמוך לגג הרעפים לא היה בכך כדי למנוע המשך עבודות בדירה ע"י בעלי המלאכה האחרים ולכן בפועל לא נגרם לתובעים נזק כלשהו (המוכחש אף הוא) ולכן אין הם זכאים לפיצוי כלשהו.