עומר נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 29/01/13, על ידי השופט שמואל יציב, בתיק תת"ע 1177-02-12.

2.הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט קמא שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת - בכך שנהג בכביש במהירות של 148 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש; ובכך עבר עבירה לפי תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה- תשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות").

4.המערער זומן לדיון ליום 18/03/12, לישיבה זו התייצבה עורכת דין ניצה כהן שהודיעה כי היא מופיעה בהעברה מעורך דין ג'בארין וביקשה לדחות תשובת הנאשם לאישום למועד אחר. נקבעה ישיבה נוספת ליום 12/06/12, לישיבה זו לא התייצב המערער ולא באת כוחו עו"ד כהן או עו"ד ג'בארין ועל כן, הורשע בהיעדרו ובית משפט קמא הטיל עליו פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בפועל למשך 3 חודשים, 3 חודשי פסילה על תנאי וקנס על סך 1500 ש"ח.

5.המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו ובהתאם להוראות בית משפט קמא צורפו תצהיר של עו"ד ניצה כהן ועו"ד ג'אבר ג'בארין. ביום 29/01/13, התקיים דיון בבקשה אשר נדחתה על ידי בית משפט קמא, ומכאן הערעור שבפניי.

טענות הצדדים:

6.בדיון שהתקיים בערעור הופיעה גם כן עו"ד ניצה כהן וטענה כי נפלה טעות משלא נשארה באולם בית המשפט באותו יום שהתקיים בו הדיון בעניינו של המערער. לטענת עו"ד כהן, עו"ד ג'בארין לא העביר לה באותו יום כתב העברה. לשיטתה של עו"ד כהן, היה על בית משפט קמא לתת את הדעת על כך שהיא התייצבה באותו יום והופיעה בפניו במספר תיקים אחרים. על כן, לא מדובר כאן בטעות או בשכחה הקלאסיות ועל כן יש לראות בעובדה שהתייצבה לדיונים אחרים כהסבר סביר שמצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.

7.עוד טענה עו"ד כהן כי לעניין העבירה המיוחסת למערער קיימים כשלים ראייתיים משום שמדובר בכביש שבסמוך אליו נמצא שדה חרוש שבו עוברים כלי רכב שונים, כך שהשוטר לא בדק את מצב התנועה באותה דרך עפר.

8.עוד טענה עו"ד כהן כי כדרכו של בית משפט קמא אינו מטיל עונש בעיקר עונש פסילה בפועל על נהג בהיעדרו ומשום מה הוא חרג מנוהל זה הגם שלא מדובר בנוהל מחייב. המדובר בנהג שנוהג מאז 1982, כאשר העבירה האחרונה בוצעה על ידו בשנת 2006, כך שבמשך 7 שנים לא היו לו עבירות כלל.

9.לטענתה, כבר חלפו כחודשיים ושבוע מעונש הפסילה ולכן ניתן להסתפק בעונש זה. לחילופין, ביקשה לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הדיון לבית משפט קמא. עוד טענה כי מדובר ברופא שהרכב דרוש לו לצורך הגעה למקומות שונים לשם מילוי תפקידו.

10.לדעת המשיבה, יש לדחות את הערעור. המערער לא התייצב לדיונים שנקבעו וגב' כהן הופיעה בישיבה הראשונה בהעברה מעורך דין ג'בארין ולמרות זאת לא התייצבו לישיבה השנייה. עוד נטען כי גם בדיון בערעור שהוכן על ידי עו"ד ג'בארין הופיעה עו"ד כהן.

11.עוד הוסיפה המשיבה כי בית משפט קמא בחן את טענות המערער ודן בהן בהחלטתו המנומקת כשבסופו של יום הוא דחה את הבקשה.

12.לדעת המשיבה אין לתת כל משקל לטענת עו"ד כהן שבית משפט קמא נוהג שלא לגזור עונש פסילה בפועל בהעדר הנאשם. המדובר בטענה בעלמא שאין לה כל תשתית.

13.לדעת המשיבה, אין כל חשש לעיוות דין כי המדובר בעבירה של נסיעה העולה על מהירות המותרת במקום. אין בפי המערער טענות ממשיות שיש בהן כדי להשפיע על מידת ההוכחה של יסודות עבירה זו. טענותיו של המערער בעניין זה הן טענות חסרות בסיס.

14.עוד נטען כי בית משפט קמא ציין בהחלטתו שהיה והמערער או בא כוחו לא יתייצבו לדיון הוא יישפט בהיעדרו, ואכן ביום 12/06/12 לא התייצבו לדיון אליו זומנו כדין ועל כן הורשע בהיעדרו ונגזר דינו.

15.בעניינו של המערער הוגשו 2 בקשות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. הראשונה ביום 05/08/12 והשנייה ביום 14/09/12, צורפו תצהירי עורכי הדין ובדיון שהתקיים ביום 28/01/13, הבקשה נדחתה. לדעת המשיבה, החלטת בית משפט קמא נכונה. הנימוק לאי התייצבות אינו מבסס את העילה הראשונה (מתן הסבר סביר להיעדרות) ובוודאי שלא מתקיימת העילה השנייה (החשש הממשי לקיומו של עיוות דין).

דיון והכרעה: