עומר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.המערער סובל מליקויים בתחומים רפואיים שונים, וביקש לקבוע נכותו בגינם.

ועדה רפואית לעניין נכות כללית קבעה לו נכות רפואית יציבה בשיעור משוקלל של 62% בתחולה מיום 01.07.10, וזו נקבעה על פי שקלול הנכויות הבאות -

נכות בשיעור 20%, בגין הפרשת חלבון בשתן, לפי פריט 22(7)(א) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, התשט"ז-1956 (שייקראו להלן: "רשימת הליקויים").

נכות בשיעור 20% בגין סכרת, לפי פריט 4(4) לרשימת הליקויים.

נכות בשיעור 20% בגין טלסמיה, אנמיה והגדלת הטחול, לפי פריט 2(ב) לרשימת הליקויים.

נכות בשיעור 10% בגין מצבי מתח ודכאון, לפי פריט 34(ב) לרשימת הליקויים.

נכות בשיעור 10% בגין גאוט, לפי פריט 35(1)(ב) לרשימת הליקויים.

נכות בשיעור 10% בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט 72(1)3ג לרשימת הליקויים (מדובר בדרגת נכות "מנופה", שאינה מובאת בחשבון הנכויות, וזאת בהתאם להוראת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984.

נכות בשיעור 7% בגין הגבלה קלה באצבע מס' 2 ביד ימין, לפי פריט 44(ד) לרשימת הליקויים.

נכות בשיעור 0% בגין טנטון, לפי פריט 72(4)(ד)(I) לרשימת הליקויים.

נכות בשיעור 0% בגין נוירופתיה פריפרית קלה מאד, לפי פריט 29(6)(I) לרשימת הליקויים.

המערער ביקש לקבוע כי איבד את כושרו להשתכר, ומספר וועדות לעניין אי כושר, כשהמאוחרת מבניהן, זו ששהינה מושא דיון זה, התכנסה מכוח פסק דין שניתן ביום 09.07.12 בתיק בל 40441-01-12 (להלן: "פסק הדין"), קבעה כי המערער לא איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר.

במסגרת פסק הדין, הורה בית הדין על כינוס וועדה בהרכב חדש, וכן הורה כדלקמן –

"בפני הוועדה, בהרכבה החדש, לא יהיו הפרוטוקולים הקודמים של הוועדות לערערים לעניין אי כושר וכן לא יהיו פס"ד זה למעט סעיף 1 בו וכן פסה"ד שניתן בתיק ב"ל 47936-03-11".

מכאן הערעור שבפני.

2.להלן תמצית טענותיו העיקריות של המערער –

א.הוועדה לא דנה בהצדקה לסטייה מהחזקה כי הנכות התפקודית שקולה לנכות הרפואית ולא קיימה דיון בעניין זה.

ב.הוועדה לא דנה בסימנים הכלליים הבינוניים לפי פריט 2(2) לרשימת הליקויים בעניין הטלסמיה.

ג.הוועדה לא נתנה את דעתה לפריט 34(ב) לרשימת הליקויים, לעניין ההגבלה התפקודית כתוצאה מהמצב הנפשי.