עומר ואח' נ' גדבאן

פסק דין

עובדות רלוונטיות :

בין התובעים, לבין הנתבע, יזם אשר הקים בית דירות בתרשיחא, נחתמו ביום 3.3.12, שני חוזי מכר (להלן: "הסכמי הרכש") לרכישת שתי דירות בפרויקט, האחד אל מול התובעים 1 ו-2 והשני אל מול התובעים 3 ו-4 (התובע 3 הוא בנם של התובעים 1 ו-2).

ביום 29.9.12, נחתמו בין הצדדים שני הסכמים לביטול הסכמי הרכש, הסכם אחד לכל דירה (להלן: "הסכמי הביטול"). על פי הסכמי הביטול על הנתבע להחזיר לתובעים את הסכומים ששילמו ע"ח רכישת הדירות (התובעים 1 ו-2 שילמו סך של 100,000 ₪ ואילו התובעים 3 ו-4 שילמו סך של 50,000 ₪), זאת בניכוי סך של 20,000 ₪ לכל זוג רוכשים, אשר ייחשב כפיצוי מוסכם. דהיינו הנתבע נדרש להחזיר סכום של 80,000 ₪ לתובעים 1 ו-2 וסך של 30,000 ₪ לתובעים 3 ו-4. עוד הוסכם כי התובעים יפנו למינהל מקרקעי ישראל לביטול הסכם החכירה וביטול רישום הנכס על שמם.

טענות הצדדים:

לאחר שהנתבע לא שילם לתובעים את הסכומים שנקבעו בהסכמי הביטול כאמור, הגישו התובעים תביעה זו לחייבו לשלם להם סכומים אלו, בסה"כ 110,000 ₪. עוד עותרים התובעים לחייב את הנתבע להחזיר להם סך של 14,000 ₪, אשר שילמו עבור עבודות חשמל שבוצעו בדירותיהם בטרם ביטול הסכמי הרכש, אשר לטענתם התחייב הנתבע להשיב להם, אך לא עשה כן. כמו כן מבקשים לפצותם בגין עוגמת נפש והוצאות כלליות בגין התנהגות בחוסר תום לב מצדו בסך 7,500 ש"ח. סך כל סכום התביעה עומד על 134,990 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.

הנתבע אינו מכחיש שלא שילם לתובעים את הסכומים שנרשמו בהסכמי הביטול. טענתו העיקרית הינה, כי התנהגות התובעים גרמה לו להוצאות ולנזקים, העולים על סכום התביעה בהרבה, אשר יש לקזזם מן התביעה, כמפורט להלן:

בטרם בוטלו הסכמי המכר הוא ביצע שינויים בדירות, לבקשתם של התובעים, בעלות של 52,065 ₪;

בעקבות שינויים שביצעו התובעים במערכת החשמל בדירות, הוא נאלץ לבצע עבודות תיקונים בעלות של 20,000 ₪;

בעקבות הפרת הסכמי המכר מצד התובעים, בכך שלא שילמו את התשלומים שהתחייבו לשלם והזמן שחלף עד קבלת תמורת הדירות מהרוכשים שבאו במקומם, נגרמו לו גירעונות בחשבון הבנק, אשר בגינם שני שקים שנתן לא כובדו מחמת היעדר כיסוי, מה שגרם לו נזק למוניטין ולשם הטוב בסכום של 500,000 ₪ ולעוגמת נפש בסכום של 50,000 ₪. כמו כן בגין אי ביצוע תשלומים מצד התובעים נגרמו לו הוצאות תקורה למשך 3 חודשים המגיעים לסך של 150,000 ₪, וכן עלויות תשלום עבור מסגרת אשראי זמנית בסך של 9,000 ₪.

(הסכומים וראשי הנזק דלעיל הם על פי תצהיר הנתבע אשר שונה בפרטים מסוימים מהאמור בכתב ההגנה).

עוד טען הנתבע, כי הבסיס להסכמי הביטול היה טענת התובעים שלא יכלו לקבל משכנתא לצורך רכישת הדירות, טענה אשר בשלב מאוחר יותר התבררה כלא נכונה.

דיון והכרעה

הנטל להוכיח טענת קיזוז מוטל על הטוען אותה. אומר מיד, כי לא עלה בידי הנתבע להציג תשתית משפטית שיש בה כדי לבסס את טענות הקיזוז שטען, ולא תשתית ראייתית להוכיח את העובדות הנטענות, לגבי אף אחד מפרטי הקיזוז הנטענים.

הבסיס המשפטי לטענות הקיזוז

עולה מתוכנם של הסכמי הביטול, כי הצדדים התכוונו להביא לכדי סיום מלא את כל יחסיהם בקשר עם הסכמי הרכש. וכך נרשם בהסכמי הביטול לגבי הסכמי הרכישה: "הצדדים מסכימים ביניהם כי ההסכם מבוטל וכי לא נכנס לתוקף משפטי". כלומר, הצדדים בטלו במפורש ובאופן שלא משתמע לשני פנים, את כל זכויות וחובות הצדדים אשר נבעו מהסכמי הרכש, כאילו לא באו לעולם, ואין הם יכולים עוד להתבסס על הוראות הסכמי הרכש כמקור לזכויות וחובות.

דהיינו, כל טענותיו של הנתבע בדבר נזקים שנגרמו לו בגין אי ביצוע חיובים כלשהם, לרבות תשלומים, שמקורם בהסכמי הרכש, סותרות את שהוסכם על ידי הצדדים בהסכמי הביטול וחסרות תוקף משפטי.

מלבד טענותיו בדבר הפרת תנאי הסכמי הרכש, הנתבע לא הציג כל בסיס משפטי אחר שיש בו כדי להקים עילת תביעה כנגד התובעים לגבי אף אחד מפרטי טענות הקיזוז - לא אלה הקשורים לעלויות ביצוע עבודות, ולא לנזקים כספיים ואחרים הנובעים מאי ביצוע תשלומים. הנתבע לא טען כי קיים מקור חוזי אחר אשר במסגרתו התחייבו התובעים לשלם לו עבור העבודות שביצע, לא טען כי התובעים ביצעו כלפיו עוולה נזיקית כלשהי, ולא טען כי זכו לעושר ולא במשפט.

הנתבע לא הציג הסכם כלשהו לפיו התחייבו התובעים לשלם לו עבור השינויים שביצע, ואין לשלול את האפשרות, שביצוע שינויים בדירות נתבקש לפני שנחתמו הסכמי הרכש, כך שעלויות הביצוע היו כלולות במחיר הדירות כפי שהעיד הנתבע 3 (עמ' 13 ש' 17) ועדותו היתה אמינה עלי.

מכל מקום, מכיוון שהדירות הוחזרו לחזקתו של הנתבע, כולל העבודות והשינויים שביצע בהן, וכך נמכרו לאחרים, לא ניתן לטעון כי התובעים נהנו מהעבודות שביצע בכל צורה שהיא.