עויסאת נ' קעדאן ואח' ותביעה שכנגד

פסק דין

1.עסקינן בתביעה ותביעה שכנגד, הנובעות מתאונת דרכים שארעה ביום 10.9.07, כפי שיפורט להלן.

2.התביעה העיקרית הוגשה ביום 22.10.08 על סך של 22,428 ₪, והתביעה שכנגד הוגשה ביום 14.12.08 על סך של 10,128 ₪.

3.התובע בתביעה העיקרית והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") היה הבעלים והנהג של רכב מסוג מיצובישי בעל מספר רישוי 95-249-02 (להלן: "המיצובישי").

4.הנתבעת והתובעת שכנגד 2 (להלן: "הנתבעת") היתה ביום התאונה נהגת של רכב מסוג פיאט בעל מספר רישוי 78-223-05 (להלן: "הפיאט").

5.התובע שכנגד 1, מר קעדאן אשרף, היה הבעלים של הפיאט במועד התאונה.

נסיבות התאונה הנטענות והכרעה בהן

6.התאונה ארעה בכביש פנימי בבאקה אל גרביה בעיקול, כאשר התובע נוסע מכיוון מזרח לכיוון מערב, והתובעת (שבכיוון נסיעתה היתה עליה - עדותה עמ' 17 לפרו' ש' 13-14) נהגה בכיוון הנגדי.

7.המחלוקת בין הצדדים מי סטה לעבר נסיעתו של השני במהלך הנסיעה בכביש.

8.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית (ת/1) וציין כי הנתבעת היא זו שסטתה לנתיב נסיעתו, ואילו הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה וציינה בדיוק את ההיפך (ראה נ/2).

9.עד ראיה לתאונה, שנסע יחד עם התובע ברכב, מר אבו מוך אחמד, תמך בתצהיר עדותו הראשית (ת/3) בגרסת התובע, כי הנתבעת היא שסטתה לכיוון נתיב הנסיעה של התובע.

10.גם בחקירותיהם הנגדיות חזרו הצדדים ועד הראיה על הגרסה האמורה.

11.יחד עם זאת, בחקירתו הנגדית ציין התובע כי מימין לנתיב נסיעתו חנו רכבים (ולא חנו משני צידי הכביש כגרסת הנתבעת), ואף על פי כן זה לא הפריע לו במסלול נסיעתו (עמ' 12 לפרו' ש' 15-19).

עד הראיה מר אחמד אבו מוך גם העיד כי היו רכבים מצד ימין של הכביש, בכיוון נסיעתם, ולא היו רכבים בנתיב הנסיעה של הנתבעת (עמ' 14 לפרו' ש' 25-26).

עוד הוסיף וציין העד אחמד אבו מוך כי הרכבים שחנו מצד ימין הפריעו להם באותו יום, שכן הם לא היו יכולים לברוח מהתאונה (עמ' 14 לפרו' ש' 32).

12.הנתבעת בחקירתה הנגדית ציינה כי היו רכבים משני צידי הכביש (עמ' 17 לפרו' ש' 15). עוד ציינה הנתבעת בחקירתה הנגדית כי בעת ארוע התאונה היא נסעה במהירות של כ- 20 קמ"ש והיתה בעליה (עמ' 17 לפרו' ש' 12-14).

13.עוד טענו התובע והעד מטעמו בתצהיריהם כי בעת ארוע התאונה התעסקה הנתבעת עם ילדיה הקטנים שהיו ברכב (הם ישבו במושב האחורי והיא הסתובבה לעברם לאחור), ועקב כך סטתה מנתיב נסיעתה ואירעה התאונה.

הנתבעת, בחקירתה הנגדית, אישרה כי אכן שני ילדיה, בגילאים 3 ו- 6, היו ברכב, אך התאונה ארעה עקב סטייתו של התובע לעבר מסלול נסיעתה, כשהיא נותרה במסלול שלה (עמ' 16 לפרו' ש' 6-7; עמ' 17 לפרו' ש' 21-22).

14.נגד שני הנהגים, התובע והנתבעת, הוגש כתב אישום בביהמ"ש לתעבורה בחדרה. התובע זוכה בדינו עפ"י הכרעת דין מיום 9.1.12 (ת/2), ואילו דינה של הנתבעת טרם הוכרע.

15.הכרעת הדין בעניינו של התובע הוגשה לי וסומנה ת/2, אך כידוע לא ניתן להסתמך על פס"ד פלילי מזכה במשפט אזרחי, שכן בסעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, נקבע שרק ממצאים ומסקנות שנקבעו בפס"ד מרשיע במשפט פלילי (ולא בפס"ד מזכה) יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם.