עויוי נ' כהן ואח'

פסק דין

ביום 15.1.10 ארעה תאונת דרכים. מונית של התובע 1 הנהוגה בידי מוחמד עיווי נפגעה מאחור על ידי רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1 יעל כהן ופגעה מקדימה ברכב צד ג'. טענת התובע 1 נביל עווי, היא שהנתבעת 1 פגעה ברכבו מאחור ודחפה אותו אל עבר הרכב שלפניו וכתוצאה מכך נגרמו לרכבו נזקים מקדימה ומאחורה. התובע 1 תבע את חברת הביטוח שלו בגין הנזקים שנגרמו לחזית הקדמית של רכבו ופוצה על ידה בסכום של 13,042 ₪ לאחר ניכוי השתתפות עצמית. כמו"כ פוצה התובע 1 על ידי חברת הביטוח של הנתבעת 1 – נתבעת 2 – בגין הנזקים מאחור.

התובע 1 תובע את הנתבעים על יתרת הנזקים שבהם לא פוצה כגון השתתפות עצמית והפסדים אחרים והתובעת 2 תובעת את הנתבעים בגין הסכום שהיא שילמה לתובע עבור הנזק בחזית הקידמית.

הנתבעות טוענות כי הן אחראיות רק לנזקים שנגרמו לחלק האחורי של רכב התובע שכן, לטענתם, רכב התובע פגע קודם ברכב שנסע לפניו ורק לאחר מכן הנתבעת 1 פגעה בו מאחור. לכן עליהם לשלם רק עבור הנזקים בחלק האחורי של רכב התובע ונזקים אלה כבר שולמו על ידם.

העידו בפני הנהגים של 2 כלי הרכב כאשר כל אחד מהם חוזר על גרסתו באשר לאופן אירוע התאונה. הנהג ברכב התובע העיד כי נסע בפקק לפתע הגיעה הנתבעת מאחור ופגעה בו בחוזקה ודחפה את רכבו אל עבר הרכב שלפניו וכתוצאה מכך נגרמו הנזקים ברכב התובע הן מקדימה והן מאחור.

הנתבעת טענה כי היא שמעה שהנהג ברכב התובע פגע קודם ברכב שלפניו רק לאחר מכן הוא לחץ על הבלם ורק לאחר מכן היא פגעה בו מאחור.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי הצדק עם התובעים ולפיכך על הנתבעות לפצות את התובעים על מלוא נזקיהם הן מקדימה והן מאחור ואלה נימוקי:

א. עדותו של הנהג ברכב התובע היתה אמינה וקוהרנטית. הנהג העיד גם כי רכב הנתבעת ניזוק מאוד והגיע לאבדן מוחלט דבר שמלמד על חוזקת המכה שנתן הרכב של הנתבעת לרכבו.

ב. עדות הנתבעת לא היתה אמינה ונראה היה שהיא מבקשת להמעיט מאחריותה. הנתבעת העידה כאילו גם לחלק האחורי של רכב התובע לא נגרם נזק ובדבריה

"אני לא חושבת שהרכב שלפני

(הרכב של התובע ג.א.)

נהדף קדימה כתוצאה מהמכה שלי, גם לא קרה

לו אפילו שריטה ברכב שלו מאחורה"

(ההדגשה שלי ג.א.)

עדות זו של הנתבעת בודאי אינה נכונה שכן הנתבעת 2 פיצתה את התובע בגין נזקיו בחלק האחורי של רכבו בסכום של למעלה מ- 13,000 ₪ האם על נזק כזה אפשר לאמר "לא קרה לו אפילו שריטה"??

נראה שהנתבעת עשתה כל מאמץ להפחית מחלקה באירוע ומהנזקים שהיא גרמה.

ג. הנתבעת עצמה העידה כי לרכב שלה נגרם אבדן מוחלט. היעלה על הדעת שלרכבה נגרם נזק של אבדן מוחלט ולרכב שבו היא פגעה לא נגרם כל נזק כפי שביקשה לטעון??

ד. מעדות הנתבעת לא היה ברור האם היא טוענת שהרכב של התובע פגע ברכב שלפניו, לפני שהיא פגעה בו, כתוצאה מכך שהיא שמעה את המכה, כפי שניסתה לטען בתחילת עדותה, או שהיא ראתה שכך היה כפי שניסתה לטעון בסוף עדותה. בתחילת עדותה העידה הנתבעת כך:

"אני שמעתי שהוא נכנס ברכב לפני ואז הוא בלם ואני נכנסתי בו"

(עמוד 2 שורות 29 – 30)