עוזר נ' נוח ואח'

פסק דין

לאחר שבחנתי את גרסאות שני הנהגים, חוו"ד השמאי מטעם התובע וצילומי הנזק לרכב התובע, אני סבורה כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה על פי מאזן ההסתברויות, להוכיח כי הנזק הנראה בתצלומים נגרם כתוצאה מהתאונה עם רכב הנתבע.

ראשית יצויין, כי הנזק הנראה בתצלומים – כיפוף עגול ושקוע בחלק המרכזי של דלת תא המטען, בצד ימין בלבד – אינו אופייני לפגיעה של שני משטחים ישרים המקבילים זה לזה. התובע לא טען כי מחזית הג'יפ של הנתבע בלט עצם כלשהו שיכול היה לגרום את הפגיעה המעוגלת והנקודתית הנ"ל, שאינה משתרעת לאורך כל דלת תא המטען למרות שהרכבים עמדו זה מאחורי זה ברמזור. בהעדר טענה לעצם בולט כלשהו מחזית הג'יפ, נשאלת השאלה, מדוע לא נראית פגיעה כלשהי, אף לא שריטה או פגיעת צבע, לרוחב יתרת דלת תא המטען, ובטמבון שהוא בולט יותר אחורנית, אלא בנקודה אחת בלבד במרכז דלת תא המטען?

שנית, העובדה כי התצלומים ובדיקת השמאי נערכו חודש ימים אחרי התאונה, מעלה אפשרות סבירה כי הרכב, המשמש כמונית, נפגע בנסיבות אחרות (תאונה עצמית) עובר לבדיקתו ע"י השמאי.

שלישית, עדות הנתבע הותירה רושם מהימן בהביעו זעם על כך שהתובע מנסה "להלביש" על הפגיעה השטחית של "נגיעת טמבון-בטמבון" שהתרחשה ביניהם, נזק שקרה מאוחר יותר ובנסיבות אחרות. אין חולק, כי לנתבע יש ביטוח המכסה את מרבית הנזק, מעבר להשתתפות העצמית, ולא נראה כי רק כדי להימנע מתשלום ההשתתפות העצמית, שאינה גבוהה, היה הנתבע מייחס לתובע נסיון תרמית, בנסיבות בהן הוא אינו חולק על אחריותו לתאונה. לעומת זאת, עדות התובע לא היתה משכנעת, שכן כנהג מונית המבלה רוב עיתותיו על הכביש, היה מצופה ממנו להבחין ולדעת לומר איזה חלק בולט מרכב הנתבע פגע ברכבו פגיעה בלתי אופיינית לפגיעת חזית-אחור כמתואר, ולא להשאיר זאת בערפל.

לפיכך אני דוחה את התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 1,500 ש"ח.

ניתן היום, א' כסלו תשע"א, 08 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: