עודת אללה נ' מנסור

פסק דין

רקע

1.בפני תביעה שטרית ע"ס 13,500 ₪, אשר נפתחה בהגשתו של שיק לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 0333697104) על ידי התובע, מר אחמד עודת אללה, נגד הנתבעת, הגב' נהאייה מנסור. השיק, משוך על ידי הנתבעת לפקודת נאסר אלדין למסחר מכוניות בע"מ, ומוסב על החלק, חולל על ידי הבנק הנמשך מסיבת העדר כיסוי וקבלת הודעת ביטול. הנתבעת הגישה התנגדות, וקיבלה רשות להתגונן.

2.יוער, כי כתב התביעה, דהיינו: הבקשה לביצוע, מולא באופן לקוי, באופן שפרק ו', הוא האמור להכיל את העובדות המקימות את עילת התביעה, כלל לא מולא.

טענות וראיות

3.לטענת הנתבעת, אין היא מכירה כלל את התובע. השיק היה אחד מתוך 4 שיקים עליהם חתמה ואותם מסרה לבנה, תאופיק מנסור (להלן – "תאופיק"), לשם תשלום חשבון חשמל, ואלה אבדו לו. בתמיכה בטענות אלה העידו הן הנתבעת והן תאופיק.

4.לטענת התובע, קיבל את השיק מידי עורך דין בשם קוסאי עראקי (להלן – "עו"ד עראקי"), זאת כתשלום החזר שכר-טרחה ששילם לו התובע עבור טיפול שבסופו של דבר לא ניתן. עו"ד עראקי סיפר לתובע, כי השיק הוא של אחד מלקוחותיו. לדבריו, התקשר למספר הטלפון המודפס על השיק, שוחח עם אדם בשם מנסור, שהזדהה כבנה של הנתבעת ואישר את תקינות השיק, שלדבריו נמסר לעו"ד עראקי כשכר-טרחה עבור טיפול שניתן. התובע, מצדו, סיחר את השיק לסוכן מכוניות בתמורה לרכב. סמוך לפני מועד פרעונו שב התובע והתקשר לבנה של הנתבעת, אשר שב והרגיעו כי אל לו לחשוש מאי פרעון השיק, אלא שהשיק חולל, כידוע, והתובע נאלץ לשלם את תמורתו לסוכן המכוניות במזומן. התובע פנה שוב לבנה של הנתבעת, שהפעם טען באזניו כי עו"ד עראקי לא השלים את הטיפול שהתחייב לתת, ולפיכך בוטל השיק.

5.מטעם התובע העיד גם אדם בשם חג' יחיא דרויש, שסיפר על מעורבותו במגעים בין התובע לתאופיק לאחר חילול השיק. לדבריו, תאופיק אישר את נכונותו לפרוע את סכום השיק, לאחר שיוסדר העניין מול עו"ד עראקי.

6.יוער, כי התובע אף הגיע מסמך המתיימר להיות תצהיר מאת סוכן המכוניות, אולם התצהיר לא היה ערוך כדין, ובהחלטה מיום 29.3.2012 דחיתי את בקשתו להעיד את הסוכן, וכן דחיתי את בקשתו להגיש תמלילים של שיחות טלפון שקיים, לדבריו, עם תאופיק.

דיון והכרעה

7.דין התביעה להידחות, ואם לא כן – דינה להימחק.

8.מחמת הגיון הדברים, נפתח במחיקה: כאמור לעיל, הבקשה לביצוע לא מולאה כדבעי. כבר נפסק (ע"א 211/73 שורפה נ' וקסלר פ"ד כ"ח(1)512, עמוד 515-516), כי:

"המבקש ביצועו של שטר (ושיק בכלל זה) חייב, על-פי סעיף 81א(ג) לחוק ותקנה 88ב(4) לתקנות ההוצאה-לפועל לפרש בבקשתו, בין השאר, את העובדות המשמשות עילה לבקשה. עם הגשת התנגדות, הופכת בקשת ביצוע שטר, על-פי תקנה 88ז(ב), לכתב-תביעה בסדר-דין-מקוצר, ולכן מן הצורך לנסח את המסמך כך שיתקיימו בו כל התנאים הדרושים כדי להראות את עילת התובענה.

כידוע, שיק שנאחז בידי התובע אינו מעמיד, כשהוא לעצמו, כל עילה לתובענה.

על-פי סעיפים 73 ו-55(א)(1) לפקודת השטרות, מושכו של שיק מתחייב, שהשיק, לכשיוצג כראוי, ייפרע ככתבו, ושאם יחולל, יפצה את האוחז, ובלבד שכל ההליכים הדרושים לאחר חילול ננקטו כראוי. כל עוד השיק לא הוצג בפני הבנק הנמשך וחולל על-ידיו, או שהאוחז היה פטור מחובת ההצגה כאמור בסעיף 45(ב) לפקודה הנ"ל, אין השיק מחולל (ראה סעיף 46(א) לפקודה, וע"א 115/72), וכל עוד לא חולל השיק, לא קמה לאוחז זכות חזרה על כותבו, מכאן שהצגת השיק בפני הבנק הנמשך, או העובדות הפוטרות מחובת ההצגה, ונקיטת האמצעים בהם מדובר בסעיף 55(א)(1) הנ"ל נמנות עם העובדות המעמידות עילת תביעה נגד מושך השיק, ובלעדיהן לוקה כתב-התביעה בחסר (ראה ע"א 219/63). כיוצא בזה, בקשת ביצוע שטר שבה עובדות אלה משמשות עילה לבקשה, כאמור בסעיף 81א(ג) לחוק הנ"ל."

9.מכאן, כי בהעדר העובדות המקימות את כתב התביעה, כגון: שהתובע אוחז בשיק; או כי השיק חתום על ידי הנתבעת; או כי נשלחה הודעת חילול – בהעדר כל אלה, אין כתב התביעה מגלה עילה, ודין התביעה להימחק על הסף.

10.אמנם, טענה זו עלתה לראשונה על ידי הנתבעת רק בסיכום טענותיה, ויכול שאם הייתי סבור, כי אלמלי כן דין התביעה היה להתקבל, היה מקום לשקול אם אין לראות בנתבעת כמי שהושתקה מלהעלות טענת סף זו, שעה שניהלה הליך שלם, לרבות הוכחות, בלא להעלותה. אין צורך לקבוע מסמרות בעניין זה, שכן גם לגופה, דין התביעה להידחות.

11.ככלל, נהנה מחזיק בשיק מחזקת היותו אוחז; ואוחז נהנה מחזקת היותו אוחז כשורה (כעולה מהוראתם המצטברת של סעיף 1 (הגדרת "המוכ"ז" ו"אוחז") וסעיף 29(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] – להלן "הפקודה"). לפיכך, ברגיל יחול על המושך, ובמקרה זה על הנתבעת, הנטל לסתור חזקות אלה.

12.ברם, במקרה דנן טענת ההגנה הבסיסית של הנתבעת היא, כי השיק כלל לא "הוצא", כמשמעות הגדרת "הוצאה" בסעיף 1 לפקודה ("'הוצאה' – מסירה ראשונה של שטר... כשהם שלמים בצורתם, לאדם הנוטל אותם בתור אוחז). אם השיק כלל לא הוצא, כי אז אין המחזיק בו נהנה מהחזקות האמורות (ר' ע"א 195/68 נחמיה קהא נ. בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פד"י כ"ב (2) 331).

13.אמנם, הנטל להוכיח כי השיק לא "הוצא" רובץ לפתחה של הנתבעת, אולם לטעמי היא עמדה בו, גם אם בדוחק; נזכיר בהקשר זה, כי די לה, לנתבעת, כי תציג גרסה העדיפה ולו במעט על גרסת התובע, כדי שגרסתה תאומץ במלואה על פני גרסתו.