עודי יחזקאל נ' אברהם חולי

פסק דין

1.בפני בקשתו של מר עודי יחזקאל (להלן "התובע", "המבקש") לתיקון כתב תביעה.

הבקשה הוגשה לאחר שהתקיימה בפני ישיבת קדם המשפט ביום 3.11.10 ובה ניתנה החלטה בהסכמת הצדדים לפיה יגישו סיכומים בשאלה המקדמית אשר התעוררה בתיק- שאלת ההתיישנות ותינתן תחילה הכרעה בטענת סף זו.

כאמור, בשונה מההסכמה שהושגה בישיבת קדם המשפט, הוגשה על ידי התובע, במקביל לסיכומיו לעניין טענת ההתיישנות, בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.בבקשה לתיקון כתב התביעה נטען כי התיקון המבוקש מתייחס לסוגיית ההתיישנות בלבד. משכך הם פני הדברים ולמעשה בקשת תיקון כתב התביעה והשאלה המקדמית בעניין ההתיישנות, מושתתות על אותם אדנים, אדון בטענת הסף בעניין ההתיישנות ובטענת הנתבע כי דין התביעה כולה להדחות על הסף בעטיה.

3.לטענת הנתבע, טענת ההתיישנות חלה על כל עילות תביעותיו של התובע וכתוצאה מכך דין תביעתו להדחות על הסף בהתאם לתקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991.

4.לטענת התובע, חלים בעניינו החריגים הקבועים בסעיפים 15 ו-8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן "חוק ההתיישנות"), המפסיקים את מרוץ ההתיישנות. לחילופין טען התובע כי מרוץ ההתיישנות בעניינו צריך להתחיל מיום הודאת הנתבע בזכות התובע וזאת בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות. לבסוף טען כי יש להחיל בעניינו את הוראת סעיף 7 לחוק ההתיישנות.

דיון והכרעה:

5.בטרם אדון בטענות הצדדים לעניין ההתיישנות, אציין כי אין חולק כי ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה במחצית הראשונה של שנת 2001. עוד אציין כי עסקינן בתביעה לתשלום סכומי כסף הנובעים מיחסי עבודה.

התביעה בתיק דנן הוגשה ביום 22.3.10.

להלן אדון בטענות הצדדים שהובאו בסיכומיהם:

סעיף 15 לחוק ההתיישנות:

6.ראשית, כנטען על ידי התובע, לא חלה התיישנות בעניינו מאחר ומרוץ ההתיישנות נפסק בהתאם לסעיף 15 לחוק ההתיישנות.

לטענת התובע, התביעה שהוגשה על ידו לבית משפט השלום בכפר-סבא ת"א 7344/04 (להלן "התביעה הקודמת"), עוצרת את מרוץ ההתיישנות כאמור סעיף 15.

7.עניינו של התובע, שהחל בבית משפט השלום, נדון אף בבית המשפט המחוזי והעליון.

להשלמת התמונה אביא בקצרה את השתלשלות העניינים כפי שתוארה על ידי בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהובאה לפתחו.

בבית משפט השלום תבע התובע השבת כספים שהעביר, כנטען, לנתבע. נטען, כי הכספים הועברו במסגרת הסכם, בו רכש התובע שותפות בעסקו של הנתבע, וכי הנתבע התנער מן ההסכם וסילק את התובע מן העסק.

בית משפט השלום קיבל את התביעה בחלקה.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הנתבע, ודחה את הערעור שכנגד שהגיש התובע. נקבע, בין השאר, כי הואיל וגרסת התובע לא נמצאה על ידי בית המשפט כאמינה, הן לעניין סך 263,670 ₪ שהועבר לחשבונו, הן לעניין מקורות ההכנסה שבידיו, הן לעניין מעמדו בעסק, היה על בית משפט השלום להסיק שלא ניתן לסמוך על גרסתו של התובע ולא ניתן לבסס כל ממצא עובדתי על עדותו.