עודה נ' פרקליטות מחוז ירושלים

החלטה

1.ביום 22/06/09 נדחה ע"י בית משפט זה (כב' השופטים רביד, אפעל -גבאי ושטרנברג-אליעז) בע"פ 4366/09 ערעורו של המבקש, על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים ( כב' השופטת א' זיסקינד) מיום 05/03/09 בת"פ 2804/07 . באותו גזר דין נגזר על הנאשם ,בין היתר, עונש מאסר לריצוי בפועל של 3 חודשים בניכוי 12 ימי מעצר וכן רכיב של מאסר על תנאי .בית משפט זה דחה את הערעור על עונש המאסר בפועל , אף כי מיתן את רכיב המאסר על תנאי ,רכיב שאינו רלוונטי לבקשה שבפנינו.בית המשפט הורה בפסק דינו בערעור ,כי המערער יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 21.7.09.

2.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור פלילי על פסק דינו של בית משפט זה לבית המשפט העליון, ברע"פ 6979/09.בקשה זו נדחתה ע"י כב' השופט א' א' לוי ביום 17/09/09.

3.בית המשפט העליון הורה, עם הגשת הבקשה לרשות ערעור ,על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להחלטה בבקשה .לאחר דחיית הבקשה, הורה בית המשפט העליון לבית משפט זה לקבוע מחדש את מועד התייצבות המבקש לריצוי העונש. ואכן, ביום 11/10/09, הורה בית המשפט, מפי אב בית הדין של ההרכב שפסק בערעור, כב' השופט רביד ,כי המבקש יתייצב לריצוי מאסרו בבית המעצר בירושלים ביום 01/11/09 עד השעה 12:00.

4.אין כל בסיס בכתובים לטענת ב"כ המבקש, כי בית המשפט העליון אמנם דחה את בקשת הרשות לערער , אך התיר את הסוגיה של בדיקת התאמת המבקש ע"י שירות המבחן להמרת עונש המאסר לשל"צ ועבודות שירות להכרעת בית המשפט קמא. לא ברור מה הבסיס העובדתי לטענתו זו,כפי שטוענת, בצדק,המשיבה בתגובתה לבקשה ודומה כי מדובר בטענת סרק.

5.אמנם, אין בפניי נתונים האם אכן זומן המבקש לדיון בפני כב' השופט רביד שבו נקבע המועד החדש לריצוי העונש וספק בעיניי אם חובה הייתה לעשות כן .כלל היסוד הוא ,שריצויו של עונש מאסר בפועל מתחיל מייד בתכוף להחלטה השיפוטית הגוזרת אותו או להחלטה הדוחה את הערעור לגביו ,ככל שניתן עיכוב ביצוע עד להחלטתה ,אלא אם מורה בית המשפט אחרת ואין לנידון זכות קנויה לדרוש את דחיית ביצוע גזר הדין. בפועל גם אין לכך חשיבות,הואיל ועל פי ההחלטה ניתנה למבקש שהות של חודש ימים עד לתחילת ריצוי העונש ,אשר במהלכה יכול היה לעתור לשינוי אותו מועד והנטל לבדוק אם ניתנה החלטה בנידון היה מוטל עליו.

6.מכל מקום, משהחל המבקש בריצוי עונש המאסר בפועל לאחר שנדחו טענותיו לעניין חומרת העונש בשתי ערכאות ערעור, אין כל סיבה לעכב את ביצוע ריצוי העונש וכך אני מורה.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית.

8.המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר תש"ע, 15 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: