עודה נ' חברה המרכ' להפצת משק' בע''מ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' איה מחאג'נה קרמאן) מיום 9/5/12 בתיק 02-08132-12-7 במסגרתה דחתה הרשמת בקשת המבקש להעמיד את צו החיוב בתשלומים ע"ס של 300 ₪ וקבעה צו חיוב בתשלומים ע"ס 3000 ₪ תוך שהיא מכריזה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים ומאחדת את תיקיו בכפוף לתשלום סכום ראשוני בסך 4000 ₪.

המבקש הגיש בקשתו להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים והציע לשלם בכל חודש את הסך של 300₪.

המבקש ציין בבקשתו את נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי וכן הגיש פירוט הוצאותיו.

לאחר עיון במסמכים אשר הוגשו בפניה, ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה לפיה הכריזה על החייב כעל מוגבל באמצעים והעמידה את צו החיוב בתשלומים ע"ס 3000₪ במסגרתו של תיק איחוד אשר יפתח למבקש, בכפוף לתשלום סכום ראשוני של 4000 ₪.

המבקש טען כי שגתה הרשמת הנכבדה בעת חישוב הרווח הנקי החודשי של המבקש והסתמכה על נתוני הרווח הנקי משנת 2011 ולא כפי שהיה עליה לעשות ולהסתמך על הנתונים מאז פתיחת עסקו של המבקש. עוד טוען המבקש כי הרשמת הנכבדה שגתה בחישוב ממוצע שכרה של אשת המבקש.

המבקש טוען כי חשבון הטלפון שלו נובע כתוצאה משימוש בעסק ולפיכך אינו בגדר הוצאה חריגה, כך אף באשר לכבלים ולאינטרנט הנדרשים לו לקיום עיסקו. המבקש טוען כי עיקר השבת ההלוואות אשר הוא משלם הינו פרעון חוב לחברת חשמל , אשר לו לא יושב החוב, ינותק החשמל לעסקו ויאבד מקור הכנסתו היחיד. המבקש טוען אף כי החסכון ע"ס 1000 ₪ הינו חסכון אשר הבנק כפה עליו לעשות על מנת לקבל מסגרת אשראי.

המבקש טוען כי לו יעמוד בצו החיוב עליו הורתה הרשמת הנכבדה כי אז הוא אינו עונה על התנאים הנדרשים לצורך הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ולפיכך טעתה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה עת קבעה את גובה החיוב החודשי כפי שקבעה. עוד טוען המבקש כי באם היה מבקש איחוד תיקיו אשר אינו איחוד כפוי היה משלם סך של 3% מגובה חובותיו. סכום זה, הינו לטענת המבקש, נמוך מזה אשר עליו הורתה הרשמת הנכבדה בהחלטתה נשוא הבקשה דנן.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בבקשת תשובת המשיבים השונים.

עיון בהחלטת כבוד הרשמת, נשוא בקשת רשות הערעור דנן מעלה כי ההחלטה ניתנה לאחר שהרשמת עיינה במסמכים אותם הגיש לעיונה המבקש וכי החלטתה בהתחשב באותם מסמכים אשר הומצאו לעיונה וצויינו על ידה בהחלטתה, סבירה, מפורטת ומנומקת ואין להתערב בה.

נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותיעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12)

המבקש טוען כי שגתה הרשמת בחישוב ממוצע הרווח השנתי מעסקו וכי היה מקום לערוך ממוצע של הרווח הנקי מאז פתיחת העסק ועד מועד הגשת הבקשה. לטעמי, אין כלל מקום לערוך ממוצע של הכנסות המבקש מאז פתיחת עיסקו, אלא יש לבחון את הנתונים העדכניים ביותר ואשר יתנו לרשם ההוצאה לפועל את התמונה המהימנה ביותר באשר לפוטנציאל ההכנסה של החיב אשר בפני. על כן בדין, ערכה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה ממוצע של רווחי המבקש מתוך הנתונים העדכניים ביותר אשר הוגשו בפניה. המבקש מבקש להציג בפני רשמת ההוצאה לפועל תמונה מגמתית ביותר ולהצניע ככל שניתן את העובדה כי רווחיו מעסקו גדלים עם התפתחות העסק.

כך אף באשר לממוצע משכורותיה של אשת המבקש – הנתונים עליהם מבקש המבקש להסתמך הינם נתונים משנת 2011 ומן הראוי היה כי המבקש יפרוש בפני הרשמת הנכבדה נתונים עדכניים, אשר יציגו בפניה תמונה מלאה של מסת חובותיו והכנסותיו.

אשר להוצאות בגין כבלים ואינטרנט, כמו גם באשר לטלפון, סבורני כי לא נפל פגם בהחלטת הרשמת הנכבדה עת לקחה בחשבון נתונים אלו, אשר המבקש כאמור לא הצהיר עליהם בשאלון, בעת מתן החלטתה וכי הנתונים בגין הוצאות אלו , מסייעים בידי הרשמת הנכבדה להעריך נכונה את אופן התנהלותו הכלכלי של המבקש ובכך לקבוע אף את פוטנציאל ההשתכרות הגלום בו.

המבקש טוען כי ההלוואות אשר הוא משיב הינן רובן על מנת לפרוע חוב לחברת החשמל. לטעמי, יש בכך משום העדפת נושים והסבריו של המבקש כי נטל את העסק על חובותיו וכי הוא זה אשר משיב אותם במקום בעליו הקודם של העסק, נטולי הגיון כלכלי. מה לו למבקש, אשר בהתאם לבקשתו, היה בעלי העסק הקודם חב לו את שכרו, ליטול על עצמו עסק אשר כרוך בהשבת חובות, תחת לתבוע מבעלי העסק הקודם את השבת חוב שכר עבודתו שלו תחילה. ענייין זה תמוה במיוחד. עוד יותר תמוה הוא עניין החיסכון אשר המבקש טוען כי נכפה עליו בידי הבנק, כך ממש. טיעון זה נוגד את הלכות המסחר התקין בבנקים ולא מצאתי כל דבר חקיקה או הוראה אחרת אשר תאפשר לבנק לכפות על לקוחו, לחסוך מכספו שלו.דומני כי מוטב היה לה לטענה זו, לולא נטענה.

המבקש טען עוד כי התשלום אשר הושת עליו אינו עונה לתנאים הנקובים בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, ברם הרשמת הנכבדה עת הפעילה שיקול דעתה, כמצוות המחוקק בחוק ההוצאה לפועל, שקלה את התשלום החודשי המוצע בידי המבקש בסך 300 ₪ ולאחר שבחנה נתוניו של המבקש, החליטה על הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים על כל המשתמע מכך. משכך, לא נפל כל פגם בהחלטה זו של הרשמת הנכבדה. יתרה מזו, המבקש מלין כי לו היה פונה בבקשה לאיחוד תיקיו שלא במסגרת איחוד כפוי, היה משלם 3% מגובה חובותיו והסכום לתשלום היה פחות מזה אשר קבעה הרשמת הנכבדה. מיטיב היה המבקש לעשות לו עיין, עיין היטב, בהוראות הנוגעות לאיחוד תיקים, שם היה מוצא כי המחוקק הורה על תשלום בסך 3% מסך גובה חובות החייב, עד להחלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל או עד חקירת יכולתו של החייב. מכאן שרשם ההוצאה לפועל, תהא הבקשה אשר מונחת בפניו אשר תהא, לאיחוד תיקים רגיל או כפוי, היה בוחן, בודק ומוצא מהי יכולת ההשבה של החייב והיה משית על החייב את הסכום החודשי לתשלום בהתאם ליכולת ההחזר הפוטנציאלית אשר היה אותו החייב מוכיח בפניו.

מכאן, שההחלטה דנן מבוססת על המסמכים אותם המציא המבקש עצמו בפני הרשמת הנכבדה ואין מקום להתערב בה. אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה בדבר תשלום סכום ראשוני כתנאי לפתיחת תיק האיחוד מחדש , על חשבון ולו מקצת פיגוריו של המבקש היא סבירה נוכח הפירוט אשר מצוי בהחלטת הרשמת הנכבדה נשוא בקשת רשות הערעור, בדבר מספרם של תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגד המבקש וגובה החוב בתיקיו השונים.