עודה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 22/8/11 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו הצמיתה של המערער היא בשיעור 48% מיום 1/4/10 ("ההחלטה").

2.טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים המעידים על פגיעה נפשית ומחוות הדעת הרפואיות שעמדו בפניה. עוד נטען כי הוועדה לא התייחסה בבדיקתה לבטל דיסק ממנו המערער סובל. המערער הוסיף וטען, כי שגתה הוועדה משלא התייחסה לתוצאות בדיקות רמת סוכר בדם ותפקוד כליות, אשר הומצאה לה לבקשתה.

3.אשר לפגיעה הנפשית הנטענת, במהלך הדיון ביום 2/5/12, הסכים המשיב להשיב את עניינו של המערער לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתבחן את מצבו הנפשי לאור התיעוד הרפואי שבתיק. המערער סבר כי אין די בכך, לאור יתר טענותיו, ולפיכך התבקש בית הדין לדון ולהכריע בערעור.

4.המשיב טוען כי חלק מחוות הדעת אינן עדכניות, ולכן לא מוטלת על הוועדה חובה להתייחס אליהן. עוד טוען המשיב שהוועדה בדקה את המערער בדיקה אורטופדית וממצאיה פורטו בפרוטוקול ישיבתה מיום 4/4/11. משלא נמצאה מגבלה בתנועות הצוואר ובגב התחתון, הרי שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

הכרעה

5.מעיון בהחלטת הוועדה עולה: ביום 4/4/11 התכנסה הוועדה, רשמה את תלונות המערער, ביצעה בדיקה קלינית וציינה בפרוטוקול את ממצאיה הרפואיים. לצורך סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל מידע רפואי נוסף, לרבות בדיקות המוגלובין, AIC, רמת סוכר ושתן. הוועדה שבה והתכנסה ביום 22/8/11, סיכמה מסקנותיה וקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 48%.

6.לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

לאור זאת ייבחן הערעור דנן:

7. א.התייחסות הוועדה לחוות הדעת הרפואיות מטעם המערער: לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל בנקודה זו. אכן, כטענת המערער, הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר רשף, מומחה בתחום הנוירולוגיה, מיום 18/5/03, ולחוות דעתו של ד"ר חביב אלה גאזי, מומחה אורטופד, מיום 25/4/08. עיון בפרוטוקול הוועדה ובהחלטתה מעלה כי היא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר נאיל מזאוי, מומחה בתחום העיניים, מיום 10/5/04, ואליה בלבד.

היה מקום שהוועדה תנתח את חוות הדעת הרפואיות שהונחו בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ובמידה ואינן מקובלות עליה תנמק הסתייגותה מהן. העדר התייחסות לחוות הדעת מטעם המערער הינו פגם משפטי המצדיק השבת עניינו של המערער לוועדה בעניין זה.

ב.התייחסות הוועדה לבלט דיסק: המערער לא הצביע בטיעוניו על פריט ליקוי המקנה נכות בגין בלט דיסק או על ממצאים שמצאה הוועדה הנובעים מאותו בלט דיסק. בהקשר זה מקובלת עלי טענת המשיב כי בלט דיסק כשלעצמו אינו מקנה אחוזי נכות, אלא אם קיימת מגבלה בתנועות.

הוועדה רשמה את תלונות המערער תוך שהתייחסה לתלונות בגין כאבי גב וכאבים בכתפיים וברגליים. הוועדה התייחסה באופן ענייני לחומר הרפואי ולבדיקות שעמדו לעיניה. הוועדה, שבהרכבה נמנה רופא מומחה בתחום האורטופדיה, ביססה החלטתה על ממצאי בדיקתה הקלינית, ופירטה ממצאיה באופן מנומק וברור, לרבות טווחי התנועה וזוויות. משקבעה הוועדה, כי אין הגבלה בתנועות גב תחתון ובתנועות הצוואר, מצאה להפחית את הנכות האורטופדית בגין שבר בחוליה C2, והותירה נכות בשיעור זהה (5%) לפי פריט ליקוי 37(8)א, בגין שבר בחוליה L1. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו. לפיכך, טענה זו בערעור נדחית.

ג.התייחסות הוועדה לתוצאות הבדיקות שנתבקשו על ידה: למקרא פרוטוקול הוועדה מיום 22/8/11 עולה כי הוועדה עיינה בתוצאות בדיקת דם, סוכר ותפקוד כליות. הוועדה סיכמה את ממצאיה בתחום הפנימי, ולאחר שמצאה כי "תפקוד כליות תקין ללא הפשרה משמעותית של מיקרואלבומין", החליטה לדחות את הערר בתחום הפנימי. דין הערעור להידחות גם לעניין זה.

סוף דבר:

8. הנה כי כן, נדחות רוב טענות המערער. עם זאת, לאור קביעתי בסעיף 7א' לעיל ובהתאם להסכמת הצדדים, מצאתי להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב זהה, על מנת שתבחן האם נותר ליקוי נפשי, וככל שכן – מה שיעור הנכות שנותר בגינו. כמו כן, תיתן הוועדה דעתה לחוות הדעת של ד"ר רשף, מומחה בתחום הנוירולוגיה, מיום 18/5/03, ולחוות דעתו של ד"ר חביב אלה גאזי, מומחה אורטופד, מיום 25/4/08, ותקבע האם יש בהן כדי לשנות החלטתה.

9.בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ש"ח, אשר ישולמו לו בתוך 30 יום מהיום.

10.לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק הדין, זכות לבקש מבית הדין הארצי בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012, בהעדר הצדדים.