עוד אללה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, קביעת דרגת אי כושר, אשר קבעה ביום 16.8.12 כי המערער לא איבד את כושרו להשתכר.

2.הצדדים הגישו סיכומים וצרפו מסמכים ופסק הדין ניתן על סמך כתבי הטענות וסיכומי הצדדים כאמור בהנחיה בהסכמה מיום 25.10.12.

3.עיקר טענות ב"כ המערער הם כי:

א. המערער בן 60, עסק עשרות שנים ועד לסוף שנת 2010 במכולת שלו.

ב. המערער חדל לעבוד במכולת בדצמ' 2010, עקב מצבו הרפואי הכולל בעיות רפואיות

מגווונות כגון הפרעות במתן שתן מגבלה בעמוד שדרה מותני, מגבלה בכתף ימין, דום נשימה בשינה, קוצר נשימה וסוכרת. בגינם נקבעו לו 63% נכות החל מיום 1.4.11.

ג. בהחלטה נשוא הערעור נקבע כי המערער לא איבד יותר מ50% מכושר השתכרותו אולם טעתה הוועדה מחמת שלא התייחסה לחוות דעתו של הרופא המומחה ברפואה התעסוקתית ד"ר אפרים ברודסקי מיום 5.9.11, ובפרט לפרק הערכה התפקודית בחוות הדעת לפיה הסיק ד"ר ברודסקי כי המערער איבד כושר השתכרותו לצמיתות.

ד. המערער טען כי הוועדה לא התייחסה להשכלתו של המערער ולגילו ולמצבו הרפואי

בהחלטתה בעניין כושרו להשתכר. כך גם לא קבעה מהן האפשרויות המתאימות

לתעסוקה בהתחשב במגבלות אלה ובהעדר יכולתו לרכוש מקצוע חדש.

ה. המערער טען כי הוועדה טעתה בקובעה שאינו מחפש עבודה כשכיר שעה שדברים אלה

לא נאמרו על ידו לטענתו. כל שאמר הוא כי לו היה מתאפשר לו לעבוד כעצמאי לא היה

מגיש נכות. (המערער תמך טענתו זו בתצהיר).

4.מנגד טוען ב"כ המשיב כי:

א. המערער סובל ממספ' ליקויים בשיעור לא גבוה אשר ורבם אינם בעלי משמעות תפקודית ולכן אין טעות בהחלטת ועדת אי הכושר.

ב.חוות דעת ד"ר ברודסקי מתבססת על נכות רפואית בשיעור של 65% בתחום הסוכרת אשר לא הוכרה על ידי הו ועדה הרפואית שאישרה 10% בלבד בתחום זה. כך גם אישרה הוועדה רק 10% בתחום הריאות ולא 20% כפי שהמליץ ד"ר ברודסקי. משכך, המלצתו התעסוקתית אינה מתבססת על הנכות אותה קבעה ועדת הנכות. ולכן לא היה על הוועדה להתייחס לזה.

ג. הוועדה התייחסה לגילו ולאפשרויות התעסוקה המתאימות לו ובכך לא נפלה טעות משפטית לעניין ההשכלה הוצעו עבודות שאינן דורשות השכלה ולכן מעשית התחשבה לעניין זה.

ד. הוועדה התייחסה לטענת המערער כי אינו רוצה לעבוד, אינו מחפש עבודה, ואינו רואה עצמו כעובד שכיר. לוועדה עומדת חזקת התקינות המנהלית והעובדה כי הדברים נרשמו על ידי הוועדה ומפי המערער , על פי חזקת התקינות, מצביעה כי אכן נאמרו על ידו. לטענת המשיב אין בתצהיר שצורף כדי לסייע למערער שכן הכחשתו כיום אין בה תועלת שכן בהליך ערעור לא מוגשים תצהירים ולא מתבררות עובדות ולא נחקרים על תצהירים. מעבר לכך טוען בא כח המשיב כי בתצהיר עצמו אין אימות או הכחשה לנכתב בדברי הוועדה כי "אינו מחפש עבודה". משכך, גם לטענת בא כח המשיב מוטב לולא השתמש המערער במילים "הוועדה לוקה במשוא פנים" בהקשר זה.

5.א.הסמכות לקבוע אם דרגת כושר ההשתכרות של המבוטח נתונה, מכח החוק,