עובדת שמרכבה נגנב ציוד השייך למעסיק תחוייב בשוויו

4. בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין אובדן ציוד השייך לתובעת ובגין נזק שנגרם לרכבה של התובעת, עת נפרץ, בזמן שהיה ברשות הנתבעת.

5. להלן תמצית הטענות שהועלו בכתב ההגנה:

א.   הנזקים להם טוענת הנתבעת הינם מופרכים וגרסתה בדבק היקף הנזק וזהות הציוד שנגנב ואבד אינה מהימנה. יתרה מזאת, הסכומים הנתבעים מן הנתבעת בגין אובדן המכשירים גבוהים מן העלות שנדרשה התובעת עצמה לשלם עם רכישתם ובכך מנסה להתעשר שלא כדין על חשבונה של התובעת.

ב.   התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בגין גניבתם של מכשירים אשר כלל לא נמסרו לתובעת ו/או כלל לא נגנבו ו/או שהנתבעת כלל לא התחייבה בגינם ולא חתמה על קבלתם.

ג.    "טופס החתמת ציוד פלאפון" (נספח ב' לכתב התביעה) עליו, בין היתר, נסמכת התובעת בתביעתה כלל אינו חתום במלואו על ידי הנתבעת ולפיכך אם יש לחייב את הנתבעת בגין אובדן מכשירים סלולאריים, דבר המוכחש, יש לחייבה, לכל היותר, בגין 9 מכשירים בלבד.

ד.   מסמכי ההתחייבות עליהם חתמה הנתבעת עם תחילת העסקתה במצורף לחוזה העסקתה (נספח א לכתב התביעה) הינם בבחינת חוזה אחיד המקפל בתוכו תניות מקפחות ולחילופין נוגד את תקנת הציבור ומכל מקום מעולם לא הוסברה לנתבעת משמעות חתימתה על אותם המסמכים, לרבות הבסיס לחישוב שווי הציוד בגינו התחייבה.

ה.   התובעת לא נקטה באמצעים הדרושים לצמצום הנזקים שעלולים היו להיגרם לרכושה תוך כדי ועקב שגרת העבודה, שהרי פריצה לרכב התובעת הינה חלק מהסיכונים שהתובעת היתה צריכה להיערך לקראתם במסגרת הפעלת עסקה. לפיכך, יש לייחס לתובעת "אשם תורם" בגרימת הנזק הנטען על ידה במידה המנתקת כל קשר סיבתי בין מעשי הנתבעת לנזק שנגרם לתובעת.

ו.    התובעת נמנעה מלגלות כי קיזזה את מלוא שכרה של הנתבעת, ועל כן יש לקזז סכום זה מכל סכום אשר יפסק לזכות התובעת. כמו כן, משלא שולם לנתבעת כל שכר בגין חודש 5/02 אין מקום לחייבה ב"הוצאות יום עבודה" בגין יום הפריצה ודרישתה זו של התובעת היא בבחינת עזות מצח לשמה.

6. במסגרת כתב ההגנה הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד ובו נטען כי הפסקת עבודתה של הנתבעת בתובעת נכפתה עליה עקב סירובה לחתום כל כתב התחייבות שעניינו "פרעון החוב בגין נזקי הגניבה ואובדן הציוד" שהיווה תנאי להמשך העסקתה, וכמוה כפיטורין בחוסר תום לב. עקב פיטורים נאלצה התובעת שכנגד להסתפק בעבודה בשכר נמוך יותר ובתנאים פחותים יותר מאלה שקיבלה בעת עבודתה בתובעת ועל הנתבעת שכנגד לפצותה בגין ההפסדים והנזקים שנגרמו לה עקב כך.

עוד נטען כי על הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד שכר חודש 5/02 וכן עמלות בעבור מכירת מכשירים בחודש זה.

7. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד נטען:

א.   אין יסוד לטענת התובעת שכנגד לפיה לא יכולה היתה לאפסן את המכשירים שנותרו ברשותה בתום יום העבודה במשרדי הנתבעת שכנגד, וזאת עקב חזרתה בשעה מאוחרת בה משרדי החברה היו סגורים, באשר על פי נהלי החברה כל עובד יכול וצריך היה לאפסן את המכשירים בכספת בכל שעה משעות היום.

ב.   הנתבעת שכנגד לא התנתה את המשך עבודת התובעת שכנגד בכל תנאי שהוא. לחברה היה אינטרס כי התובעת שכנגד תמשיך עבודתה ואולם, היא זו שהפסיקה באופן חד צדדי את עבודתה ונעלמה.

ג.    התובעת שכנגד אינה זכאית לתשלום שכר חודש מאי, כנתבע על ידה, הן משום שעבדה בחודש זה כ - 20 ימים בלבד, והן משום שעל פי נהלי החברה, עמלה משולמת  רק במכירה של למעלה מ- 100 מכשירים, בעוד שהתובעת שכנגד מכרה 98 מכשירים בלבד.

למען הנוחות, תכונה להלן החברה המעסיקה בשם "התובעת" והעובדת בשם "הנתבעת".

8. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.

מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מר שגיא רומנובסקי, אשר שימש כמנהל פרוייקטים בתובעת בתקופה הרלבנטית ובין היתר, כאחראי על פרוייקט מכירת מכשירי פלא-פון במסגרתו עבדה הנתבעת (להלן - מר רומנובסקי), של  מר אבי ספקטור, סוכן ביטוח בחרת א' שני סוכנויות אשר באמצעותה בוטחה התובעת בחרת הדר חברה לביטוח בע"מ (להלן - מר ספקטור) ושל מר שלמה דאובר, בעל מניות בתובעת ומנהלה בפועל (להלן - מר דאובר).

מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר ירון זוהר, סוכן ביטוח (להלן- מר זוהר), של הגב' שירי ויסמן, אשר עבדה כנציגת מכירות בתובעת בתקופה הרלבנטית (להלן - גב' ויסמן) וכן של הנתבעת.

9. העובדות הצריכות לעניין כפי שעולות מחומר הראיות: