עובדים נתינים זרים זכאים לפיצוי בשווי הפרשות שהחברה לא הפרישה בגינם לפנסיית חובה

השופטת רונית רוזנפלד

כללי

1. לפנינו חמש בקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (ד"מ 25979-02-14, ד"מ 47112-06-13; ד"מ 32840-03-14; ד"מ 30584-03-14; ד"מ 20243-02-14).

בהחלטה מיום 21.12.14 נקבע כי הדיון בבקשות ינוהל במאוחד. זאת, נוכח הטענות והשאלות שהן בעיקרן משותפות לכלל הבקשות, ולאור העובדה שהמבקשת י.ב. שיא משאבים בע"מ, היא אותה המבקשת בכל הבקשות.

2. חמשת המשיבים הם נתינים זרים אזרחי אריתריאה, השוהים בישראל כמבקשי מקלט מדיני. המבקשת, י.ב. שיא משאבים בע"מ, שהיא חברה העוסקת באספקת כוח אדם ועובדים (להלן גם: החברה), העסיקה את המשיבים במשחטת עוף הנגב, במשך תקופות שונות. המשיב 1 הועסק מיום 1.4.11 ועד ליום 18.1.14; המשיב 2 הועסק מיום 1.2.11 ועד ליום 19.3.13, המשיב 3 הועסק מיום 15.1.12 ועד ליום 4.1.14; המשיב 4 הועסק מיום 3.9.12 ועד ליום 7.12.13; המשיב 5 הועסק מיום 5.1.11 ועד לחודש מאי 2013. כל אחד מהמשיבים הגיש תביעתו לזכויות סוציאליות שונות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו בחברה.

3. בית הדין האזורי פסק לכל אחד מהמשיבים, כדלקמן:

א.  המשיב 1 - בית הדין חייב את החברה לשלם למשיב סך כולל של  14,359 ש"ח בגין דמי חגים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה. כמו כן פסק בית הדין למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 3,000 ש"ח. בית הדין דחה את טענות החברה בדבר קיזוז, והורה כי מתוך הסכום שפסק יופקד סך 14,827 ש"ח בנאמנות (ד"מ 25979-02-14).

ב.   המשיב 2 – בית הדין קיבל את טענת המשיב 2 בדבר העסקתו במשותף על ידי החברה ועל ידי ירון חנני בע"מ, וחייב אותן לשלם למשיב ביחד ולחוד, סך כולל של  18,006 ש"ח בגין דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פגם בהליך הפיטורים, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה. כמו כן פסק בית הדין למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 3,000 ש"ח. בית הדין דחה את טענות החברה בדבר קיזוז, והורה כי מתוך הסכום שפסק  יופקד סך 13,889 ש"ח בנאמנות (ד"מ 47112-06-13).

נציין כי בכל הקשור למשיב 2, "החברה", מכאן ואילך, משמע גם המבקשת 2, אלא אם יצוין אחרת.

ג.   המשיב 3 - בית הדין חייב את  החברה לשלם למשיב סך כולל של  12,403 ש"ח בגין דמי חופשה, דמי חגים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, דמי הבראה ופיצוי בגין פגם בהודעה לעובד. כמו כן פסק למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 3,000 ש"ח. בית הדין דחה את טענות החברה בדבר קיזוז, והורה כי מתוך הסכום שפסק יופקד סך 11,590 ש"ח בנאמנות (ד"מ 32840-03-14).

ד.   המשיב 4 - בית הדין חייב את החברה לשלם למשיב סך כולל של  9,550 ש"ח בגין דמי חופשה, דמי חגים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ודמי מחלה. כמו כן פסק למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח. בית הדין דחה את טענות החברה בדבר קיזוז, והורה כי מתוך הסכום שפסק יופקד סך 5,769 ש"ח בנאמנות (30584-03-14).

ה.  המשיב 5 - בית הדין חייב את החברה לשלם למשיב סך כולל של 8,453 ש"ח בגין דמי חגים, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פיצויים. כמו כן פסק בית הדין למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 2,500 ש"ח (ד"מ 20243-02-14). בית הדין דחה את טענת החברה בדבר קיזוז. יצוין כי המשיב 5 חזר לעבוד בחברה.

4. הטענה המרכזית שבבקשות מתייחסת לדחיית טענת המבקשות בדבר קיזוז סכומים מתוך הסכומים שחויבו לשלם למשיבים. בית הדין דחה את טענת הקיזוז, והורה על הפקדת הסכומים שבמחלוקת בנאמנות, לפרקי זמן מסוימים, כפי שיפורט בהמשך דברינו להלן. כמו כן טוענות המבקשות כנגד פסיקת בית הדין האזורי שחייב אותן בפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה כמו גם כנגד חיובים נוספים, עליהם נעמוד ביתר פירוט בהמשך הדברים.

5. בהחלטה מיום 21.12.14 התבקשו המשיבים להגיש תגובותיהם לבקשות, ככל שהן נוגעות לפסיקת בית הדין האזורי בסוגיית קיזוז הסכומים ששילמה המבקשת 1 למשיבים במהלך תקופת עבודתם, שהם בשיעור ערכן הכספי של נקודות זיכוי במס הכנסה. כמו כן התבקשה התייחסות המשיבים לפסיקת בית הדין האזורי לעניין החיוב בפיצויי הלנה. נוסף על כך התבקשו הצדדים להודיע על עמדתם לעניין דיון בבקשה בנושאים אלה על יסוד הטיעונים בכתב, כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם להוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

         לאחר שעיינו בכלל החומר שנפרש לפנינו במסגרת הבקשות והתגובות שניתנו, ומשניתנה לצדדים אפשרות להביע עמדתם בשאלת דרך הדיון בבקשה, ובהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי הוראת התקנה כאמור, החלטנו לדון בנושאים הללו שבבקשת רשות הערעור כבערעור.