עובדיה ואח' נ' עיריית רחובות

פסק דין

לפניי הודעה על חדילה מגבייה ובקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ביום 15.9.13 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 להשבת כספים ששולמו ביתר בגין אגרת ביוב (להלן: "בקשת האישור" ו"החוק", בהתאמה).

לטענת המבקשים בבקשת האישור, החל מיום 15.7.09 נוכח חקיקתו של תיקון מספר 118 לפקודת העיריות [נוסח חדש], המשיבה אינה רשאית לקבוע חוקי עזר בכל הנוגע לחיוב בתשלום בגין ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים והביוב. תיקון 118 הנ"ל נובע מהוראת סעיף 73(2) בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "חוק ההתייעלות הכלכלית"), בדבר תיקון סעיף 251(1) בפקודת העיריות. על פי הוראת המעבר בחוק ההתייעלות הכלכלית , התעריפים בעד שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית, שהיו בתוקף ערב תחילתו של החוק, ימשיכו לחול לאחר יום תחילת החוק ועד להקמתו של תאגיד מים בתחום הרשות המקומית.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל הנישומים המחזיקים נכסים למגורים בתחום המוניציפאלי של העיר רחובות ואשר שילמו אגרות ביוב לעירייה בתקופה שתחילתה שנתיים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו" (סעיף 2 בבקשת האישור).

המשיבה הגישה ביום 16.12.13 הודעה מוסכמת על חדילה מגבייה בהתאם לסעיף 9 בחוק (להלן: "הודעת החדילה"). הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר מנחם רוזנטל, מנהל אגף המיסים במשיבה, שזו הצהרתו (להלן: "מר רוזנטל"):

"2. העירייה תתקן את סכום אגרת הביוב הנגבה מכוח חוק עזר לרחובות (אגרת ביוב), התשנ"ז-1996... כך שתעריפו יתאים להוראות ההצמדה שבחוק ההתייעלות הכלכלית..., וכך שלא תיווסף הצמדה בגין מדדים מאוחרים למועד פרסום החוק הנ"ל. יישום הנ"ל יחול ביחס לכלל הנכסים המחויבים באגרת ביוב לפי חוק העזר.

3. האמור לעיל יחול באופן מיידי על כל חיובי אגרת הביוב אשר יידרשו מכוח חוק העזר החל ממועד הודעה זו ואילך.

4. בנוסף, העירייה החלה בסקירת ספריה על מנת לאתר חובות שטרם נפרעו נכון למועד הודעה זו ועל מנת להחיל עליהם את האמור בהודעה זו".

(סעיפים 5-2 בתצהירו של מר רוזנטל).

ביום 19.12.12 צירפה המשיבה תצהיר נוסף של מר רוזנטל ובו הובהר כי החדילה מגבייתם של "חובות עבר" (כאמור בסעיף 4 בתצהירו הראשון של מר רוזנטל) חלה באופן מיידי מיום הודעת החדילה.

סעיף 9 בחוק קובע כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג)...".

נוכח הצהרותיו של מר רוזנטל הוכח כי המשיבה חדלה מהגבייה נושא בקשת האישור. "המועד הקובע" חל תשעים יום לאחר שהוגשה בקשת האישור (סעיף 9(א) בחוק). בענייננו, בקשת האישור הוגשה כאמור ביום 15.9.13 שעל כן "המועד הקובע" חל ביום 15.12.13 (שכן יום ה-14.12.13 שהוא היום ה-90, חל ביום שבת). הודעת החדילה הוגשה כאמור ביום 16.12.13, היינו יום לאחר "המועד הקובע". בדף הנלווה להודעת החדילה צוין כי נוכח הפסקת חשמל במשרדי ב"כ המשיבה ביום 15.12.13 משעות הבוקר המאוחרות ועד ליום 16.12.13 בבוקר, מוגשת הודעת החדילה ביום 16.12.13. אני סבורה כי בנסיבות העניין היה ראוי שתוגש בצד הודעת החדילה בקשה להארכת "המועד הקובע". על אף שבקשה מעין זו לא הוגשה אני סבורה שבנסיבות העניין - נוכח הפסקת החשמל, הסכמת המבקשים, תצהיריו של מר רוזנטל בדבר חדילה מגבייה וחדילה מגביית "חובות עבר" - קיים טעם מספיק להארכת המועד הקובע ביום אחד.

משמתקיים בענייננו האמור בסעיף 9(ב) אין לאשר את בקשת האישור ולכן בקשת האישור נדחית.

סוף דבר

הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחית.

הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.