עואודה ואח' נ' חיימוב

פסק דין

התובע מס' 2 והנתבעת היו בקשר רומנטי שהסתיים בחודש 6/2011. במהלך תקופה זו, שכרה התובעת רכב מתוצרת קאיה מ.ר. 26-249-72 בתקופה שבין 5/4/11 ועד 5/5/11. לטענת התובע מס' 2, בזמן שהרכב היה ברשותה הייתה הנתבעת מעורבת בתאונת דרכים, עת התנגשה בעמוד בטון. לבקשת הנתבעת, הכניס התובע 2 את הרכב למוסך בכפר כנא שבבעלות התובע מס' 1, והנתבעת התחייבה לשאת בעלות התיקון אשר הסתכמה בסכום של 4,988 ₪. לכתב התביעה צירפו התובעים חשבונית מס המפרטת את מהות התיקון שבוצע ואת עלותו, וכן צירפו שתי תמונות; אחת של הרכב שכביכול תוקן והשניה של העמוד שהנתבעת התנגשה בו.

הנתבעת כפרה בכתב הגנתה בטענות התובעים וטענה, כי היא מעולם לא הייתה מעורבת בתאונה עם הרכב ששכרה, וכי לא ידוע לה כלל שרכב זה היה מעורב בתאונה כלשהי. היא אף הכחישה את טענות התובעים שכביכול ביקשה לתקן את הרכב, או שהתחייבה לשאת בעלות התיקון וטענה, כאמור, כי הרכב מעולם לא היה מעורב בתאונה בעת שהיה ברשותה. הנתבעת הסבירה עוד, כי התובע מס' 2 מנסה להתנכל לה על כי סיימה את הקשר שלה עמו, ומנסה להטריד אותה בכל דרך אפשרית, לרבות בהגשת תביעות סרק נגדה.

בישיבת היום העידו לפני שני התובעים והנתבעת. בעדותו לפני טען התובע מס' 2, כי לאחר התאונה סיפרה לו הנתבעת שהתנגשה בעמוד בטון, ביקשה ממנו להכניס את הרכב לתיקון והתחייבה לשלם עבור התיקון. הוא טען תחילה, כי התאונה אירעה ביום 28/5/11, המועד בו הונפקה חשבונית המס עבור התיקון ולאחר מכן תיקן את עצמו וטען, כי התאונה אירעה לפני כן, אם כי הוא אינו זוכר את התאריך המדויק. לשאלתי מדוע החשבונית הונפקה בתאריך 28/5/11 על אף שלטענתו הוא, התיקון בוצע ביום 8/5/11 לכל המאוחר, טען התובע מס' 2, כי החשבונית הונפקה לאחר שהתובע 1 יצר עם הנתבעת קשר טלפוני וביקש לשלם לו עבור התיקון, אך היא סירבה והתבטאה כלפיו במילים לא יפות.

התובע 1 טען, כי ביום האירוע הודיע לו התובע 2 על התאונה, וביקש ממנו לתקן את הרכב. מיד הוא שלח אחד הפועלים שלו למקום התאונה, משם הוא הסיע את הרכב למוסך. התובע 1 לא ידע לומר מי מסר את מפתחות הרכב לאותו פועל. באשר למועד הנפקת החשבונית טען התובע 1, כי היא הונפקה בתאריך 28/5/11 מאחר שבאותו מועד שילם לו התובע 2 את עלות התיקון. בהמשך הוא תיקן את עצמו וטען, כי התובע 2 שילם חלק מהעלות ונשאר חוב בסך של 1,000 ₪.

הנתבעת חזרה על גרסתה בכתב ההגנה וטענה, כי היא מעולם לא עשתה תאונה ברכב ההשכרה, וכי לא ידוע לה מניין צץ הסיפור שבכתב התביעה. לטענתה, הרכב הושכר על ידה והוחזר לחברת ההשכרה, מבלי שנגרם לו נזק כלשהו, ומבלי שבוצע בו תיקון על ידי מי מהתובעים. הנתבעת אף עיינה בתמונות שצורפו לכתב התביעה והסבירה, כי צבע הרכב שנראה בתמונות אינו תואם לצבע הרכב שהושכר על ידה, כך שטענות התובעים בעניין הנזק שנגרם לרכב ותיקון הרכב הן טענות שקריות. היא חזרה על האמור בכתב הגנתה ולפיו, התביעה הוגשה ממניעים של נקמנות לאחר שנפרדה מהתובע מס' 2.

לאחר ששמעתי את העדויות של הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, עדיפה בעיניי גרסתה של הנתבעת ולפיה, היא לא הייתה מעורבת בתאונה כלשהי עם הרכב ששכרה, כי לרכב זה לא נגרם נזק בעת שהיה ברשותה, וכי היא לא ביקשה מהתובע 2 לתקן את הרכב, ולא התחייבה לשאת בעלות התיקון. שוכנעתי כי מדובר בתביעת סרק שהתובעים חברו יחד להגשתה במטרה להציק לתובעת ולהטריד אותה, ככל הנראה על רקע ניתוק קשריה הרומנטיים עם התובע 2.

בעדויות התובעים התגלו סתירות ותמיהות מהותיות, אשר מכרסמות באופן חמור באמינות גרסתם ואשר שומטות את הבסיס מתחת לתביעה בכללותה. בכתב התביעה לא פירטו התובעים מדוע התביעה הוגשה על ידי שניהם, ולמי מהם עילת תביעה נגד הנתבעת ומדוע. לעומת זאת, בעדותו לפני טען התובע מס' 2, כי הוא הכניס את הרכב לתיקון במוסך התובע 1 לבקשת הנתבעת ולכן היא חייבת לשלם לתובע 1 את סכום התביעה. באופן מפתיע טען התובע 1, כי התובע 2 כבר שילם את הסכום עבור התיקון, או חלק ניכר ממנו, וכי הוא צורף כתובע אך ורק במטרה לעזור לתובע 2.

יתרה מכך, על אף שהתובע 1 אישר, כי חשבונית עבור התיקון יש להנפיק עם סיום העבודה ברכב, הוא התקשה לתת הסבר מדוע החשבונית הונפקה כ-20 ימים לאחר שהרכב תוקן ונמסר לנתבעת. בהמשך הוא הסביר את המועד בכך שבאותו תאריך שילם התובע 2 חלק ניכר מהסכום. הסבר זה אינו יכול להתקבל וכמה טעמים לדבר; ראשית, חשבונית יש להנפיק במועד סיום העבודה ברכב ומסירתו לנתבעת. על כן, היה על התובע 1 להוציא חשבונית ביום 8/5/11 לכל המאוחר. שנית, אין שום קשר בין ה"עובדה" שהתובע 2 שילם חלק מהסכום למועד הנפקת החשבונית, בעיקר לאור העובדה שהסכום ששולם אינו תואם את סכום החשבונית. שלישית, התובע 1 לא ידע לתת הסבר מניח את הדעת מדוע לא הנפיק קבלה עבור התשלום שכביכול שילם לו התובע 2. רביעית, הגרסה שהתובע 2 שילם סכום של כ-4,000 ₪ במועד הנפקת החשבונית (28/5/11) כלל לא הוזכרה בכתב התביעה והיא אף סותרת את עדות התובע 2 שטען כי לא שולם לתובע 1 סכום כלשהו עבור התיקון.

כאמור, לחיזוק טענתם בדבר הנזק שנגרם לרכב והצורך בתיקונו צירפו התובעים תמונה של רכב כלשהו, שבה נראים סימני פגיעה בדופן השמאלי של אותו רכב. ברם, משום מה, התובעים לא ראו לנכון לצלם את כל הרכב, הם לא צילמו את לוחיות הרישוי שלו, כך שלא ניתן לקשור בין התמונה שהציגו לבין הרכב ששכרה הנתבעת. התובעים לא ידעו לתת הסבר מניח את הדעת מדוע לא צילמו את הרכב עם לוחיות הרישוי שלו, ומדוע צילמו תמונה אחת ללא אפשרות לקשור את התמונה לרכב הספציפי.

התובע 1 אף נמנע מלהציג את כרטסת הלקוחות שלו שבה הוא רושם את מספרי הרכבים שנכנסים אצלו לתיקון, את שמות הבעלים של אותם רכבים ואת המועדים שבהם נכנסו אותם רכבים לתיקון. כרטסת זו אשר כוללת רישום אותנטי יכולה הייתה לשפוך אור על השאלה אם רכב הנתבעת אכן נכנס לתיקון במוסך התובע 1. אי צירוף הכרטסת כאמור פועל לרעת התובעים במובן זה שיש להניח, כי אילו הייתה מוגשת היה מתברר, כי הרכב כלל לא נכנס לתיקון במוסך התובע 1.

לעומת עדותם הבלתי אמינה והבלתי עקבית של התובעים, עדותה של הנתבעת הייתה עקבית, קוהרנטית, ברורה והחלטית. היא חזרה על גרסתה בכתב ההגנה, מבלי שהתגלו בגרסתה סתירות מהותיות כלשהן שיש בהן כדי לערער בצורה כלשהי את אמינותה ואמינות עדותה. נתתי אמון מלא בגרסת הנתבעת ולפיה, הרכב שהושכר על ידה לא היה מעורב בתאונה, היא לא ידעה על תאונה שהרכב היה מעורב בה, לא ידעה על נזק שנגרם לרכב בעת שהיה ברשותה, ולא ביקשה ממי מהתובעים לתקן את הרכב. בהתאם לגרסה זו, שהייתה מקובלת עליי כאמור, דין התביעה להידחות.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית התביעה בתיק זה, ומחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: