עואד נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.בפנינו ערעורה של הגב' ח'ירייה עואד ("המערערת") על החלטת וועדת מומחים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשמ"ד-1994 ("הוועדה", "חוק הגזזת") אשר החליטה ביום 17.06.08 לדחות את תביעתה של המערערת מהטעמים שפורטו בהחלטתה.

רקע:

2.המערערת הגישה לראשונה תביעה להכיר בה כ"נפגע" לעניין חוק הגזזת ביום 05.08.01. וועדת מומחים בהחלטה, מיום 28.04.02, שניתנה לאחר שבדקה את המערערת ושמעה אותה ואת עדיה החליטה לדחות את תביעתה. במועד זה ישבה הועדה בהרכב הבא: השופט (בדימוס) יצחק ברא"ז, יו"ר הוועדה, ד"ר ברקאי עדיה וד"ר נלי ויגלר ("הוועדה הראשונה").

ביום 01.01.03 הגישה המערערת בקשה לעיון חוזר. הבקשה התקבלה והתובעת נשלחה לבדיקה אצל ד"ר דורית שפירא, דרמטולוגית מומחית מטעם הוועדה ("ד"ר שפירא").

ד"ר שפירא בדקה את המערערת וקבעה, כי אין סימנים להקרנות על הקרקפת. בהחלטת ועדת המומחים מיום 11.12.03 – נדחתה התביעה בשנית. במועד זה ישבה הוועדה בהרכב הבא: השופט (בדימוס) יצחק ברא"ז, יו"ר הועדה, ד"ר טומס טישלר וד"ר נלי ברק ("הוועדה השניה").

3.ביום 26.11.06, לאחר שעניינה של המערערת הוחזר לוועדת המומחים בפסק דינו של בית דין זה, נשמעה המערערת פעם נוספת ולאחר עיון בחוות דעתה של ד"ר שפירא – נדחתה התביעה בפעם השלישית. במועד זה ישבה הוועדה בהרכב הבא: השופט (בדימוס) יצחק ברא"ז, יו"ר הוועדה, ד"ר טומס טישלר וד"ר נאורה יעל - החושן ("הוועדה השלישית").

4.גם כנגד החלטה זו של הוועדה הגישה המערערת ערעור ובהסכמת הצדדים, הוחזר הדיון לוועדה, בפעם הרביעית. ביום 24.3.08 שמעה וועדת המומחים את עדותה של התובעת ושלחה אותה לבדיקה נוספת אצל ד"ר שפירא. במועד זה ישבה הוועדה בהרכב הבא: השופט (בדימוס) יצחק ברא"ז, יו"ר הוועדה, ד"ר ברקאי עדיה וד"ר פיטר ראט ("הוועדה הרביעית").

לאחר שהתקבלה חוות דעתה של ד"ר שפירא מיום 22.05.08, אשר שללה הימצאות סימנים, נדחתה תביעתה של המערערת. על החלטת הדחיה חתום הרכב הוודה הבא: השופט (בדימוס) יצחק ברא"ז, יו"ר הועדה, ד"ר פיטר ראט וד"ר רחימה מנשה ("הוועדה החמישית").

כנגד החלטה זו מופנה הערעור שבפנינו.

דיון והכרעה:

5.כאמור, בענייננו, ביום 24.3.08 שמעה הוועדה הרביעית את המערערת, בעוד שעל ההחלטה מיום 17.06.08 חתומה הוועדה החמישית, אשר בה החליף ד"ר רחימא מנשה את ד"ר עדיה ברקאי.

הנה כי כן, נמצא כי אחד מחברי הוועדה כלל לא שמע את המערערת ולא התרשם מעדותה באופן ישיר.

6.יש ממש בטענת ב"כ המערערת, כי משעה שהרכב הועדה אשר נתן את ההחלטה הדוחה את תביעתה של המערערת שונה מההרכב בפניו היא נשמעה, יש בכך כדי להטיל פגם בהחלטת הועדה.

7.אין לקבל את טענת ב"כ המשיבה לפיה משהשתיתה הוועדה את הכרעתה בעיקר על חוות דעת המומחית, ד"ר שפירא, הפגם בהרכב הוועדה שלא שמעה את המערערת נרפא.

מעמדה של וועדת המומחים לעניין חוק הגזזת כוועדה מעין שיפוטית עוגן זה מכבר בפסיקתו של בית הדין הארצי.

כפועל יוצא ממעמד זה, קבע בית הדין הארצי בע"ע 129/08 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' רודא עתאמנה ואח' (ניתן ביום 10.09.08, פורסם בנבו):

"ועדת המומחים על פי מהותה היא ועדה מעין שיפוטית וככזו מחויבת לנהוג בהתנהלותה ובהחלטותיה על פי עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המינהלי. שיטת דיון בפני הרכבים שונים בתביעה להכרה בזכאות לפיצוי מתוקף חוק הגזזת, פגומה מכל וכל עד כדי בטלות ההחלטות שניתנו בעניינם של המשיבים…".

והוסיף בית הדין הארצי, כי:

"התנהלות זו בה ועדה מאוחרת בהרכב שונה מסתמכת בהכרעתה על ממצאיה של ועדה מוקדמת אשר שמעה את התובע והתרשמה ממנו, לוקה בפגם יסודי של הפרת עיקרי הצדק וכללי המשפט המנהלי".