חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עו"ד יובל שטנדל נ' עיריית ערד

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
2453-17
30.1.2018
בפני השופט:
מ' מזוז

- נגד -
המבקש:
יובל שטנדל - עו"ד
 המשיבה:
עיריית ערד
החלטה

                                          

 

  1. בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) מיום 14.2.2017 ברע"א 26182-01-17 בה נדחתה בקשת המבקש למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת א' ליפשיץ) מיום 12.12.2016 בת"א 28956-01-15.

 

  1. המבקש שימש יועץ משפטי חיצוני לעיריית ערד מכוח חוזה שנחתם בין הצדדים ביום 23.3.2004 אשר תוקפו היה עד ליום 31.12.2009. ביום 20.1.2008 הודיעה העירייה למבקש על סיום ההתקשרות ביניהם. המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה נגד עיריית ערד, בה טען כי העירייה הפרה את החוזה עמו. לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם העירייה, ביקש המבקש מבית המשפט להפוך את סדר הבאת הראיות כך שהעירייה תחל בהבאת ראיותיה, וזאת על יסוד טענתו להודאה והדחה מצד העירייה, בהתאם לתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לטענתו, בכתב הגנתה הודתה העירייה כי היה קיים חוזה בין הצדדים, והוסיפה כי עומדים לזכותה טיעונים המצדיקים את הפסקת החוזה. בכך, לטענת המבקש, הודתה העירייה בעובדות העיקריות המבססות את עילת התביעה - התנאי לקבלת טענת הודאה והדחה.

 

  1. בהחלטה מיום 12.12.2016 דחה בית המשפט את בקשת המבקש, וקבע כי המקרה דנן אינו עולה כדי הודאה והדחה. נקבע כי על מנת שבית המשפט יהפוך את סדר הבאת הראיות בגין הודאה והדחה, על הנתבע להודות בכל העובדות נשוא כתב התביעה, ולא אלה פני הדברים במקרה דנן.

 

  1. על החלטה זו הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לרשות ערעור, בה טען כי בניגוד לקביעת בית משפט קמא, אין הכרח בהודאת הנתבעת בכל עובדות כתב התביעה לצורך קבלת טענת הודאה והדחה, אלא די בהודיה בעובדות העיקריות התומכות בעילת התביעה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בית המשפט קבע כי אמנם לא בהכרח נדרש להראות שהנתבע מודה בכל הטענות שבכתב התביעה על מנת שתתגבש הודאה והדחה, ולעתים יהיה די בהודאה בעיקרי הטענות, ואולם בענייננו אין מדובר במקרה בו ישנה הודאה בליבת טענות התביעה המצדיקה את קבלת בקשת המבקש להורות על שינוי סדר הבאת הראיות. כן נקבע כי על-פי סעיף 1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו) לא תינתן רשות ערעור על החלטה שעניינה סדר הבאת הראיות, וכי גם לפי הדעה שהובעה ברע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אברג'ל (10.8.2011) (להלן: ענין בר עידן), אין מדובר בענייננו במקרה חריג העשוי להצדיק סטייה מהוראות הצו. לבסוף ציין בית המשפט כי גם קודם להתקנת הצו הכלל היה כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בהחלטות הדיוניות של הערכאה הדיונית.

 

  1. מכאן הבקשה שלפני למתן רשות ערעור. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי דחה על הסף את בקשתו לרשות ערעור בהתבסס על הצו בלבד, תוך ששגה בפירושו. לטענתו, ישנה "הלכה מפורשת" של בית משפט זה, שנקבעה ברע"א 1379/14 רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק זמני) (25.8.2014) (להלן: ענין רוטר), לפיה "כאשר מדובר בשינוי סדר הבאת הראיות, באופן שמתקבלת החלטה לפיה הנתבע יחל בהבאתן (בניגוד לכלל הרגיל שבתקנה 158 לתקנות), ספק אם בפנינו החלטה המצומצמת לענין 'סדר הבאת עדויות' כאמור בסעיף 1(6) לצו, שכן ההחלטה משליכה על סוגיית נטל הבאת הראיות" (שם, פסקה 7), ועל כן שגה בית משפט קמא בקבעו כי טענת הודאה והדחה נכנסת לגדרי הצו. נטען כי בית המשפט המחוזי למעשה לא בחן את טענת ההודאה והדחה לגופה, אלא התייחסותו לטענה הייתה רק כנימוק המסביר מדוע ענייננו אינו עולה לכדי מקרה חריג המצדיק סטייה מהצו. עוד נטען כי בניגוד לקביעת בית משפט השלום, העירייה בכתב הגנתה אכן הודתה בעובדות העיקריות התומכות בעילת התביעה, והיות שמדובר בקביעה המשנה את מצב המבקש באופן מהותי ואשר לא ניתן להפכה בסוף ההליך, יש צורך בהתערבות בית משפט זה. 

 

  1. בתשובתה לבקשה טענה העירייה כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי", היות ששתי הערכאות דלמטה בחנו את טענות המבקש לענין הודאה והדחה, קבעו כי זו אינה מתקיימת בענייננו, ובקשת המבקש למעשה נטועה בעובדות המקרה הקונקרטי ויישום הדין בעניינו.

 

  1. לאחר עיון מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

 

  1. דחיית בקשת המבקש על ידי בית משפט קמא מבוססת בראש ובראשונה על הקביעה כי לא מתקיימת בענייננו הודאה והדחה, וממילא אין מקום לשינוי סדר הבאת הראיות. קביעה זו של בית המשפט המחוזי, בהמשך לקביעה דומה של בית משפט השלום, היא קביעה, שכטענת העירייה, נטועה בעובדות המקרה הקונקרטי, ובתור שכזו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, ובמיוחד כאשר עסקינן בהחלטה דיונית של הערכאה הדיונית (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 266/88 ‎סאן אינטרנשיונל לימיטד‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד מד(2) 206, 211-210 (1990); רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.2007); רע"א 4040/11 ד"ר י' שגב נ' אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ (28.8.2011); רע"א 3149/14 זר.פור.יו (2000) בע"מ נ' פופ (1.6.2014), להלן: ענין פופ).

 

  1. בית משפט קמא קבע גם, ובצדק, כי בכל מקרה מדובר בהחלטה החוסה תחת הוראת סעיף 1(6) לצו, השולל מתן רשות ערעור על "החלטה בעניין סדר הבאת עדויות".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>