עדני נ' אסממו ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 30.09.10, בצומת מרומזרת באור יהודה, פגע רכב הנתבעים ברכב נשוא התביעה מאחור מסוג יונדאי גסט (להלן: "התאונה").

אין חולק כי ארעה הפגיעה בין שני כל הרכב, אך יש חולק לעניין האחריות, נסיבות קרות התאונה והנזקים בגינה.

העידו בפני התובע (להלן: "התובע") והשמאי מטעמו שערך את חוות הדעת (להלן: "השמאי"). כמו כן העידו נתבע 1 שהינו בעל הרכב (להלן: "נתבע 1"), ונתבע 2 שנהג ברכב הנתבעים בעת קרות התאונה (להלן: "הנתבע 2").

במהלך שמיעת העדויות התברר, שהתובע איננו הבעלים הרשום של כלי הרכב, שלא נכח בזמן קרות התאונה, ומן הסתם לא נהג ברכב באותה עת. יובהר, גרושתו של התובע היא זו שרשומה כבעלים של הרכב, והייתה הנהגת המעורבת בתאונה נשוא התובענה (להלן: "הנהגת").

על מנת לסבר את האוזן, הנהגת לא זומנה כלל לעדות על ידי התובע כדי לשפוך אור על נסיבות קרות התאונה.

זה המקום לציין כי רק בעת שמיעת הראיות עלה כי התובע אינו הבעלים הרשון של הרכב, וזאת בניגוד לתצהירו אשר בו אישר את כל העובדות המצוינות בכתב התביעה שהינן אמת, ובינהן היותו הבעלים של הרכב. לאחר שהדבר הוברר בבית המשפט, משום מה, התובע לא עתר לתקן את כתב תביעתו.

לא זו אף זו, רק בעת שמיעת הראיות הוברר כי התובע כלל לא נכח בעת קרות התאונה, אלא הגיע למקום התאונה רק לאחר התרחשותה.

בתמצית טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובע בסיכומיו ובתשובתו לסיכומי הנתבעים, הנתבעים מודים למעשה שפגעו ברכב נשוא התביעה מאחור. כמו כן הנזקים הוכחו בעדות השמאי ובחוות דעתו, אשר לא נסתרו על ידי הנתבעים בחוות דעת נגדית. לא זו אף זו, הנתבעים לא תמכו בראיה כלשהיא את גרסתם לפיה לא נגרם לרכבם נזק כתוצאה מהתאונה.

שאלת הבעלות ברכב איננה רלוונטית משום שהתאונה התרחשה כאשר בני הזוג היו נשואים והרכב היה בבעלותם המשותפת, ומכל מקום התובע הוא זה שנשא בהוצאות תיקון הנזק שנגרם מהתאונה ודי בכך. לחילופין, הצהיר התובע, שבמידה ותוגש תביעה עתידית בגין אותו עניין הוא מתחייב לשפות את הנתבעים במידה ויחוייבו בגין אותו אירוע נזק.

לאור האמור יש לקבל את התביעה במלואה.

לטענת ב"כ הנתבעים, יש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר יריבות והעדר עילה, שכן התובענה לא הוגשה מטעם בעל הדין הנכון, לאחר שהוברר כי התובע אינו הבעלים של הרכב ולמעשה האמור בכתב התביעה איננו אמת.

כמו כן, רכב הנתבעים פגע ברכב נשוא התביעה מאחור, הנתבעים לא אחראים להתרחשות התאונה בהתחשב באמור בתקנה 50 לתקנות התעבורה המנחה לעניין עצירה נכונה. זאת ועוד - גרסת הנתבעים לא נסתרה והתובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, במיוחד כאשר לא העיד את גרושתו.

לחילופין, התובע לא הוכיח את הנזק הנטען וכי גרסת הנתבעים באשר ל"פגיעה הקלה מאחור" לא נסתרה. כמו כן מהצילום שהציג התובע ניתן לראות כי לא נגרם כל נזק לפגוש האחורי.

לגישתו, חוות דעת השמאי מטעם התובע פסולה משום שהקביעות העובדתיות שבה התבססו על דברי התובע בלבד, מבלי שהשמאי בדק את הרצף הביטוחי של הרכב ולאחר שהבדיקה עצמה של הרכב בוצעה כארבעה חודשים לאחר התאונה.

דיון והכרעה: