עדות מומחה רפואי קודם לא תוצג למומחה ממונה לפני עריכת חוות דעתו

1.    בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' בן-עמי), האוסרת על מומחית שיקומית (ד"ר אילנה פרבר) שמונתה במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), מלעיין במסמכים אותם ביקשו להציג לה המבקשות.

רקע

2.    מינויה של המומחית השיקומית, ד"ר אילנה פרבר (להלן: המומחית), נעשה לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק, שכללה את חקירת המשיבה, חקירת שתי מומחיות העזר בתחום הנוירופסיכולוגיה, והמומחים הרפואיים, לרבות בתחומי הפסיכיאטריה והנוירולוגיה. בין מומחים אלה נמנה ד"ר אלי אשכנזי, אשר קבע בחוות דעתו נכות למשיבה של 70% בגין פגיעה בתפקודים הגבוהים ותפקוד נוירופסיכולוגי (להלן: הפגיעה הנוירופסיכולוגית), ונכות של 30% בגין חוסר מסוים בעצמות גולגולת (להלן: הפגיעה הפיזית). ד"ר אשכנזי נחקר על חוות דעתו זו בידי בעלי הדין, ולאחר מכן הורה לו בית המשפט המחוזי לערוך חוות דעת משלימה לעניין הפגיעה הפיזית, דבר שנעשה על ידו כמבוקש. בחוות דעתו המשלימה של ד"ר אשכנזי נשארה על כנה הקביעה בגין הפגיעה הנוירופסיכולוגית (70% נכות), והפגיעה הפיזית הופחתה ל-15% נכות. המבקשות הגישו בקשה לפסול את חוות דעתו המשלימה של ד"ר אשכנזי ככל שהיא מתייחסת לפגיעה הנוירופסיכולוגית, בטענה שבחקירתו הנגדית הסכים ד"ר אשכנזי לכך שייתכן שפגיעה זו מצדיקה שיעור נכות נמוך יותר, וכי בחוות דעתו המשלימה שב הוא ומעמיד את הנכות על שיעורה המקורי (70% נכות), אף שלא התבקש להתייחס לנושא זה (להלן: הבקשה לפסילת חוות הדעת). בית המשפט המחוזי הנכבד דחה אותה בקשה, בקובעו שיתייחס לשיעור האמור בחוות הדעת - בפסק הדין. בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות על אותה החלטה - נדחתה (רע"א 9427/07 (לא פורסם, 28.11.07)). לאחר אותה החלטה מונתה ד"ר פרבר כמומחית שיקומית. המבקשות שלחו למומחית - בלא שקיבלו כל היתר לעשות כן - ארבעה  מסמכים, וביקשו את עיונה של המומחית במסמכים אלה: פרוטוקול עדותה של המשיבה, פרוטוקול עדותו של ד"ר אשכנזי, הבקשה לפסילת חוות דעתו, וההחלטה באותה בקשה. המשיבה ביקשה מבית המשפט המחוזי הנכבד לאסור על המצאת המסמכים האמורים ולהורות למומחית שלא לעיין בהם. הבקשה נתקבלה, לאחר קבלת עמדות בעלי הדין ביחס אליה, בהחלטה (שאינה מנומקת), בגדרה נקבע כך: "המומחית לא תעיין באף אחד מהמסמכים שפורטו בבקשה בטרם תינתן חוות דעתה". על החלטה זו מתבקשת עתה רשות הערעור.

הטענות בבקשת רשות הערעור

3.    המבקשות טוענות כי על בית משפט זה להתערב, כבר במועד זה, בהחלטת הביניים של בית המשפט המחוזי. בהחלטה זו יש לטענתן כדי למנוע מן המומחית להיחשף למלוא הראיות הרלבנטיות לעריכת חוות דעתה. באשר לפרוטוקול עדותו של ד"ר אשכנזי, טוענות המבקשות כי זו חושפת כי למעשה, על פי שיטתן, הערכתו העדכנית לגבי הפגיעה הנוירופסיכולוגית ה"אמיתית" היא נמוכה יותר מזו שצוינה בחוות דעתו, וכי קביעה זו היא חיונית לצורך עריכת חוות הדעת השיקומית. הבקשה לפסילת חוות דעתו של ד"ר אשכנזי, וההחלטה באותה בקשה, מהווים לגישת המבקשות חלק בלתי נפרד מעדותו של ד"ר אשכנזי. באשר לפרוטוקול חקירתה של המשיבה, טוענות המבקשות כי זה יוכל לסייע למומחית "להתחקות מכלי ראשון אחר תפקודה של המשיבה". עוד מלינות המבקשות על כך שבית המשפט המחוזי הנכבד נהג באופן שונה עת היתה זו המשיבה אשר ביקשה להציג בפני מומחית אחרת את פרוטוקול חקירתן של ד"ר אשכנזי ושל מומחית שלישית, ואישר אותה בקשה.

דיון: המצאת מסמכים למומחה ממונה

4.    את ראשית הדיון אייחד לשאלה האם ניתן, במסגרת הליכים לפי חוק הפיצויים, להציג בפני מומחה ממונה את פרוטוקול עדותו של מומחה ממונה קודם, שנחקר על חוות הדעת שמסר. בהמשך אבחן האם יש מקום להציג אף מסמכים הקשורים באופן הדוק פחות לחוות דעתו המקצועית של המומחה הממונה הקודם, מן הסוג שביקשו המבקשות להציגם - בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה הקודם, וכנגזר מכך - החלטתו של בית המשפט בעניין. לבסוף אידרש לשאלת הצגתו פרוטוקול חקירתו של בעל דין למומחה ממונה. 

5.    מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט הוסדר בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים), שהותקנו בעקבות תיקון 5 לחוק הפיצויים. מגמת המחוקק ומחוקק המשנה היתה לאפשר לצדדים ולבית המשפט להסתמך על חוות דעת של גורם עצמאי ואובייקטיבי, במקום גורם, שיש חשש להיותו מוטה (ראו: א' ריבלין, תאונות הדרכים סדרי הדין וחישוב הפיצויים 561 (תשנ"ט) (להלן: ריבלין). כחלק מכך, נקבעו בתקנות הפיצויים הוראות הנועדות להבטיח את קיומו של שיקול דעת עצמאי ואובייקטיבי של המומחה מטעם בית המשפט. תקנות 8 ו-9 לתקנות הפיצויים קובעות לענייננו כך:

8.    (א)     תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.

       (ב)     תוך ארבעים וחמישה ימים מקבלת המסמכים, רשאי כל בעל דין להמציא למומחה מסמכים כאמור בתקנת משנה (א) אשר הנפגע לא המציאם לו.

9.    (א)     המומחה רשאי לדרוש מהנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת, וכן רשאי הוא לדרוש מכל אדם או מוסד את הרשומות הרפואיות הנוגעות לנפגע לשם עיון והעתקה.

       (ב)     המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית.

התנאים הנוגעים למסמכים אותם ניתן להציג למומחה, לאור האמור בתקנות המומחים, סוכמו בידי השופט י' טירקל, כך:

"א) עליהם להיות "בדבר הטיפול הרפואי", לרבות הבדיקות לצורך הטיפול;

ב) על אלה להיות "נוגעים לענין שבמחלוקת";

ג) נאסרה הגשת חוות - דעת רפואית"

(רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל (לא פורסם) (1996) (להלן: פרשת אררט).

6.    באשר לתנאי השלישי הנ"ל נפסק, כי חוות הדעת הרפואית שהגשתה אסורה בהתאם לתקנות המומחים, היא אך חוות דעת מטעם הצדדים. בית משפט זה קבע כי מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט יכול ויורשה להיזקק לחוות דעת של מומחה ממונה אחר, כאשר תחומי מומחיותם הם קרובים (ראו: רע"א 333/89 שלוח חברה לבטוח בע"מ נ' ידידים, פ"ד מג(4) 375 (1989) (להלן: פרשת ידידים); ריבלין, בעמ' 571).

שתי הנחות מצויות ביסוד קביעה זו: